חותמו של חזקיהו המלך וסמלי עבודה זרה

[אברהם]

תודה רבה, איש-אחד.

[פעלעד]

אותי מתמיה דבר אחד, איך יתכן של מלך לא היו אמנים לאמצעים לעשות לעצמו חותמת יותר אומנותית ומדוייקת?
זה נראה קצת מעשי ידי צייר מתחיל או אולי אפילו ילד...

[יבנה]

בשאלה ההלכתית של עשיית השמש שהוקשה לעיל.
יתכן לומר א' מג' תירוצים, א' חזקיה פליג על התנא שלמד איסור עשיית שמש מלא תעשון אתי, ויסבור דמיירי בע"ז ממש וכפשטות הקרא, או בהנמצאים במדור העליון וכדומה וכדסבר אביי בסוגיא שם שלא ידע מברייתא האחרונה. ב' הברייתא שאסר עשיית שמש מהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ואיסורו מדרבנן, ובזמן חזקיה עדיין לא גזרו. ג' גם בזה חזקיה עשה שלא כדין וכדמצינו בפסחים נו. שלא הודו לו חכמים בג' דברים, ובברכות י. ג"כ אמרו שעשה שלא כדין במה שלא התחתן.

[בברכה המשולשת]

בשאלה ההלכתית של עשיית השמש שהוקשה לעיל.
יתכן לומר א' מג' תירוצים, א' חזקיה פליג על התנא שלמד איסור עשיית שמש מלא תעשון אתי, ויסבור דמיירי בע"ז ממש וכפשטות הקרא, או בהנמצאים במדור העליון וכדומה וכדסבר אביי בסוגיא שם שלא ידע מברייתא האחרונה. ב' הברייתא שאסר עשיית שמש מהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ואיסורו מדרבנן, ובזמן חזקיה עדיין לא גזרו. ג' גם בזה חזקיה עשה שלא כדין וכדמצינו בפסחים נו. שלא הודו לו חכמים בג' דברים, ובברכות י. ג"כ אמרו שעשה שלא כדין במה שלא התחתן.

התירוץ השלישי אינו תירוץ כלל, לענ"ד- וכי מפני שחז"ל מסרו לנו חטאים של חזקיה המלך הצדיק מותר לנו לומר כך מדעתנו?

[אביגדור]

בשאלה ההלכתית של עשיית השמש שהוקשה לעיל.
יתכן לומר א' מג' תירוצים, א' חזקיה פליג על התנא שלמד איסור עשיית שמש מלא תעשון אתי, ויסבור דמיירי בע"ז ממש וכפשטות הקרא, או בהנמצאים במדור העליון וכדומה וכדסבר אביי בסוגיא שם שלא ידע מברייתא האחרונה. ב' הברייתא שאסר עשיית שמש מהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ואיסורו מדרבנן, ובזמן חזקיה עדיין לא גזרו. ג' גם בזה חזקיה עשה שלא כדין וכדמצינו בפסחים נו. שלא הודו לו חכמים בג' דברים, ובברכות י. ג"כ אמרו שעשה שלא כדין במה שלא התחתן.

התירוץ השלישי אינו תירוץ כלל, לענ"ד- וכי מפני שחז"ל מסרו לנו חטאים של חזקיה המלך הצדיק מותר לנו לומר כך מדעתנו?

גם ב' התירוצים הראשונים לא מתחילים. אין שום הגיון להמציא שיטות ע"פ הו"א של הגמרא או הו"א של הכותב ולטעון שחזקיהו המלך סבר כך וכך וטעה בהלכה.
לעיקר השאלה התירוץ הפשוט שעם כנפיים אין זה שמש גם י"ל דכיוון שהיה זה סמל מקובל אין בזה איסור שאין הכוונה לצייר שמש אלא לצייר אותו הסמל (כעין כוכב מחומש בזמנינו).

[קוויטל]

בדקתי סמלי ע"ז הנקראים winged sun God ואף אחד מהם לא נראה דומה לזה שעל החותם.
לי זה נראה כשמש שמתתיו ענן ארוך.

[יבנה]

בדברי בברכה המשולשת- כתבתי את האפשרויות שיש בדבר, ודאי שזה לא תשובה לכתחילה, אך במידה שאין הסבר אחר זה מה שנשאר.
בדברי אביגדור- אדם שיש לו ששה אצבעות הוא בן אדם או בריה חדש? תוספת לדבר קיים וידוע לא הופך את זה לבריה בפני עצמו. השמש עם כנפיים ידוע מאד והתכוונו לשמש ככאן https://en.wikipedia.org/wiki/Winged_sun.
האיסור הוא בין לצייר את השמש כצורתו ובין לעשות סמלו, כמבואר ביו"ד סי' רמ"א ס' ג' ובש"ך ס"ק ח' ובפתחי תשובה ס"ק ג'.

[צופר הנעמתי]

ולטעון שחזקיהו המלך סבר כך וכך וטעה בהלכה.

הוא לא טען ח"ו שחזקיה טעה בהלכה, אלא שחזקיה סבר אחרת, חזקיה תנא הוא ופליג.

[איש-אחד]

אותי מתמיה דבר אחד, איך יתכן של מלך לא היו אמנים לאמצעים לעשות לעצמו חותמת יותר אומנותית ומדוייקת?
זה נראה קצת מעשי ידי צייר מתחיל או אולי אפילו ילד...

להזכירך טביעת החותם, גודלה 8.6 על 9.7 מ"מ בלבד.

[אוצר החכמה]

ב' הברייתא שאסר עשיית שמש מהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ואיסורו מדרבנן, ובזמן חזקיה עדיין לא גזרו.

לא הבנתי. דבר שפשוט בפוסקים שהוא דאורייתא אתה ממציא שהוא מדרבנן כדי לתרץ ממצא ארכיאולוגי.

[יבנה]

ב' הברייתא שאסר עשיית שמש מהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ואיסורו מדרבנן, ובזמן חזקיה עדיין לא גזרו.

לא הבנתי. דבר שפשוט בפוסקים שהוא דאורייתא אתה ממציא שהוא מדרבנן כדי לתרץ ממצא ארכיאולוגי.

דבריי אמורים לפי ההנחה שהממצא נכון, וכיון שכך יש צורך לפרשו.
אף שכאן לא אמרו דהוי אסמכתא, בכ"ז דבר מצוי מאד בגמ' ובראשונים לומר שדבר הנראה כדרשה גמורה הוא אסמכתא, ואף כשכתוב חייב פירשו דהוא מדרבנן. לדוגמא בדרשה לר"ה לרמב"ן בתחילתו- "וכולן אסמכתות בעלמא כמו שרגילין תמיד לדרוש קראי לאסמכתא בתורת כהנים ובספרי."
וקצת סמך דכאן הוי אסמכתא יש לדייק ברמב"ם ע"ז פרק ג', דבהל' ט' וי' לענין עשיית ע"ז וצורת אדם הזכיר מלקות, ואילו בהל' י"א בעשיית צורת חמה לא כתב מלקות, וכדדייק מנחת חינוך מצוה ל"ט. ולהאמור י"ל משום שזה אסמכתא.