חרפת אדם ובזוי עם

[פלתי]

בריש נוסחת ר' יהודה בר נתן, על מסכת נזיר, כתוב: בכתב יד כתוב בתחילה בזה הלשון: פירוש המסכת נזיר לרבינו יהודה בר נתן זצ"ל (אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע).
במהדורת עוז והדר על תיבת חמו"ע, כתבו במדור הגהות וציונים בזה"ל: חאו"ע (כלומר שצריך להגיה חאו"ה במקום חמו"ע. פלתי) וברוב ענוותנותו רומז לתהלים כ"ב סוף פסוק ז'. עכ"ל עוז והדר.
לא רק שהגיהו דבריו ללא שום מקור, אלא גם החליטו שח"ו בא לקלל את עצמו. מהיכן היה להם העוז. ואם ראו זאת באיזה ספר קדמון, מדוע לא הביאו מקור הדברים.

[שער כותש]

אכן הגהה תמוהה ומשונה, (אך לא הבנתי הנוסח 'שבא לקלל את עצמו', איזה קללה יש כאן? רק לשון נפרז של ענוה ושפלות).
לעצם פתרון הר"ת דחמו"ע, שמעתי ואיני זכור מקורו דהוא ר"ת חניה מישאל ועזריה, ובא לרמוז גרותו (של המעתיק?) בארץ בבל.

[איש_ספר]

[החכם איש ג"ר היה איטליוני]
אי אפשר כמובן להגיה משום שהוא חתם כך פעמים רבות.
בקטלוג יודאיקה ירושלים שבאוצר יש תמונה מחתימה זו.

[פלתי]

[החכם איש ג"ר היה איטליוני]
אי אפשר כמובן להגיה משום שהוא חתם כך פעמים רבות.
בקטלוג יודאיקה ירושלים שבאוצר יש תמונה מחתימה זו.

ראיתי את החתימה, אבל לא הצלחתי לזהות בדיוק את הכתוב שם. האם ראית באופן ברור שכתוב חמו"ע ולא חאו"ע?
הרב הכותש, תולעת ולא איש, זו ענוה יתירה, חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.
ומה שכתבת שמפרשים חנניה מישאל ועזריה, כן רוצה לומר בספר דברי בן עמרם לר"נ גשטטנער. אבל כמ"ש רבינו א"ס החכם אי"ש ג"ר היה איטליאני ולא מארץ חמו"ע.

[יעקובי]

ברשות הת"ח נעשה סדר.

כפי שהביא הרב פלתי, נוסח החתימה השלימה המופיע בסוגריים: "אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע".

ובמהדו' עז והדר שם, על תיבות אי"ש ג"ר ציינו: אברהם יוסף שלמה גראצינו. ולאחר מכן על תיבת חמו"ע הציעו פתרונם הנ"ל.

רבי אברהם גראצינו הנזכר, היה מרבני איטליה בשנות התי"ו המוקדמות. אחד מעיסוקיו העיקריים היה רכישת כתבי יד רבים, והתמסר לכך במיוחד. (פרטים בהרחבה בקובץ 'מקבציאל' שע"י אהבת שלום גליון כ"ו עמ' מ"ה). חתימתו וכינויו אי"ש ג"ר מן המפורסמות, וכ"י הנ"ל של פי' הריב"ן למסכת נזיר היה בבעלותו.

והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

יצויין שבמהדו' אהב"ש הנ"ל הציעו בסוגריים פתרון הביטוי "חסר אור עינים". לאמיתו של דבר ניתן להאמר שהפתרון המוצע במהדו' עז והדר הנ"ל מתקבל יותר על הדעת.

[פלתי]

ברשות הת"ח נעשה סדר.

כפי שהביא הרב פלתי, נוסח החתימה השלימה המופיע בסוגריים: "אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע".

ובמהדו' עז והדר שם, על תיבות אי"ש ג"ר ציינו: אברהם יוסף שלמה גראצינו. ולאחר מכן על תיבת חמו"ע הציעו פתרונם הנ"ל.

רבי אברהם גראצינו הנזכר, היה מרבני איטליה בשנות התי"ו המוקדמות. אחד מעיסוקיו העיקריים היה רכישת כתבי יד רבים, והתמסר לכך במיוחד. (פרטים בהרחבה בקובץ 'מקבציאל' שע"י אהבת שלום גליון כ"ו עמ' מ"ה). חתימתו וכינויו אי"ש ג"ר מן המפורסמות, וכ"י הנ"ל של פי' הריב"ן למסכת נזיר היה בבעלותו.

והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

יצויין שבמהדו' אהב"ש הנ"ל הציעו בסוגריים פתרון הביטוי "חסר אור עינים". לאמיתו של דבר ניתן להאמר שהפתרון המוצע במהדו' עז והדר הנ"ל מתקבל יותר על הדעת.

יפה כתבת. מכאן נראה שצדקה הגהת עוז והדר. ומאחר שכן, גם פתרון הר"ת נראה כמו שפירשו הם, והדרנא בי ממש"כ לעיל.

[שער כותש]

חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.

אני מתעקש כן לשאול.

[פלתי]

חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.

אני מתעקש כן לשאול.

התכוונתי שדוד ברוה"ק אמרה. אכן כבר חזרתי בי בהודעה הקודמת.

[שער כותש]

התכוונתי שמצוי הוא להשתמש בל' פסוק כמליצה ולא שאמר מילים אלו על עצמו.

[מרחביה]

אינני מבין, למה להניח שהכוונה לעצמו, ולא לפרש שהכוונה 'גר בארץ אדום' כדרשת חז"ל על האי קרא?

[שער כותש]

רבי מרחביה,
לא התחלף לכם עם הפסוק בעובדיה "בזוי אתה מאד", ודרשת חז"ל על הפסוק ההוא?
(או שכוונתך על עיקרון הענין, שמצינו באדום שנקרא בזוי?).

[עדיאל ברויאר]

והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

מדבריך נראה שלא בדקת בכת"י של החיבורים המדוברים. כמדומה שאי אפשר לקבוע בוודאות שמצאנו כך בחתימותיו, עד שיימצא כן בחתימת ידו הברורה.

[מרחביה]

אכן התחלף, תודה על התיקון.
(וראה במהרש"א מגילה טז ב שצרפם, אבל עדיין עיקר הקרא קאי בישראל).

[יעקובי]

ר' עדיאל, אכן, נתכוונתי על הידוע זה מכבר ע"פ הנדפס.

אם אכן המצא ימצא בעצם חתימת ידו באופן אחר (חמו"ע למשל), אזי יהיה צורך בבחינה מחודשת של כל הענין, וכל יתר כנטול דמי.

[פלתי]

נמצא לכאורה המקור לפתיחת ראשי התיבות והגהת עוז והדר. (ולא פלא שהשמיטוהו).
עלי ספר (הוצאת אונ' בר אילן) חוברת ד'.

[מה שנכון נכון]

http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... E14116243&
בעמ' 2.

http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7003_f002r

[פלתי]

מה שנכון, יש"כ. ולאלו שאין להם גישה:

[יעקובי]

ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

[פלתי]

ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

כי לא היה להם את הכתב יד על נזיר.

[סיפרון]

אברהם יוסף גרציאנו יצ"ו (עם ארבע אותיות) גימטריא חרפת אדם ובזוי עם. ושמא נתכוין גם לזה, בדרך השערה.

[יעקובי]

ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

כי לא היה להם את הכתב יד על נזיר.

צודק. בטעות הבנתי שעצם כתה"י עמד לנגד עיניהם.