המזוזה כ'אחראית' על מאורעות הבית ויושביו

[מור]

<<אתמוך יתדותי בברכתו ועידודו של 'אוצרהחכמה' כאן: viewtopic.php?f=7&t=83 [איך, למען ה', מטמיעים לינק בתוך המילים????] ואעלה נושא אשר שיוכו ל'ספרים וסופרים' לוקה בחסר משהו>>

מעשה שהיה: מאורע כלשהו אירע בביתי, אשר הכניסננו למצב לא סימפטי, וייחלנו לסיומו במהרה. לילה אחד, בשעה שאינה לא יום ולא לילה, מתעוררת הרעיה בבעתה:
"המזוזה"!!!!!!
"לא בדקנו אותה"!!!!!

בעדינות ביקשתי את סליחתה והמשכתי בתנומתי. וכאן אציע בפני יושבי הפורום הנכבדים את הנושא בו אני מתקשה - איבע"א קרא ואיבע"א סברא:

איבע"א קרא - ישנו מקור מוסמך ואחראי לענין, לפיו כל מאורע בבית תלוי ועומד בכשרותה של המזוזה? ובפרט, ל'הצלבה' בין המקרה לבין הטעות בד"כ במזוזה, לאמור: אינך מצליח להירדם? 'ב' ד'ובשכבך' כנראה דהויה; אינך שומע טוב לאחרונה? גש למזוזה, והופה - "והיה אם שמוע אל מצוותי", תחת "והיה אם שמוע תשמעו".
מקור, חברים.

איבע"א סברא - אני מקבל שהמזוזה 'אחראית' על הבית, באשר היא מסמלת את ההגנה עליו. אלא שלכאורה, כל זה במה שנוגע לבית ברמת ה'עצים ואבנים', היינו ה'חפצא' דהבית גופא. אך מה ליושבי הבית עם המזוזה? אתמהה.

[אוצר החכמה]

בקשר ללינק
עד אתמול היה כאן למעלה סרגל כלים שאיפשר את זה
עקב תקלה כנראה נעלם
אני מקווה שישוב מהרה

[אורח לרגע]

האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל היה תמיד מורה לבדוק את המזוזות על כל צרה שלא באה.
חוץ מזה זכור לי כל מיני סיפורים שמובאים בכל מיני מקומות על בעיות שהיו ונמצאו מזוזות בעיתיות.

עצם הרעיון שהמזוזה שומרת על הבית מקורו בחז"ל, יש את הסיפור עם אונקלוס הגר, ועוד הרבה. מובא גם שש-ד-י זה ר"ת 'שומר דלתות ישראל'.

החילוק בין העצים והאבנים לבין שוכני הבית, נראה קצת דחוק, או קלוש, רעוע, דחוס, צפוף..... (אל תקח קשה, זה בהשפעת אחד האשכולות פה...).

[יושב-אהל]

ענין שמירה בזכות המזוזה מובא בזוהר חדש, תוס' ב"מ קא,ב ד"ה לא יטלנה, מהרי"ל, האשכול ועוד..
בזהר מבואר שקובעים את המזוזה בפתח הבית כדי להגן עליו כשיצא.
יעוי' שו"ת גינת ורדים דכ' "המזוזה בעצמה אינה משמרת אלא בשכר עשיית רצון קונו שציונו לעשות כך, בשכר זה הוא ית' שומר את עמו ישראל מכל רע כו' ואסור להניחה לשם שמירה והעושה כן לא די שלא קיים המצוה אלא שעבירה היא בידו ולחטאת תחשב לו". וכ"כ אגר"מ וי"ד ח"ב קמא דקיום המצוה הוא השומר את הבית.
וחשוב לזכור דברי חז"ל "אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה". וזהו עיקר המוטל על האדם.
ויעו"ע בזה בס' החשוב 'אגור באהלך' על הל' מזוזה פ"ג סעי' י"ד. האמור לעיל לקוח משם.

[מור]

אורח, יושב

הרעיון לפיו המזוזה מגנה על הבית אמור מפורש בגמרא מנחות (לג,ב), ומה לנו להביא לחמנו ממרחק הזוהר ושאר פתגמין:
אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר מאי טעמא... רב חנינא מסורא אומר כי היכי דתינטריה אמר רבי חנינא בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מלך יושב מבפנים ועם משמרין אותו מבחוץ מדת הקב"ה אינו כן עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך. ועי' גם בפסחים ד בסוגיא דשוכר ומשכיר וברש"י שם.

אני, במחילה, שאלתי מה המקור למשוואה: בעיה, חולי = טעות במזוזה. אני מבין שהמשואה בנויה על הבסיס הנ"ל, רק שביקשתי מקור, (שהרבי זצ"ל כך הורה זה 'מעשה רב' נאה, וכמוהו לאלפים, אני תר אחר מקור כתוב), וכמו"כ שאלתי מסברא, הבנויה על הנחה שהמזוזה היא הגנה על ה'בית', אך (לכאורה) לא על כאבי שיני יושביו ושאר ענינים. אם כי, מעיון בסוגיא במנחות נראה דלא ככהנחה הנ"ל, שכן מהגמ' מתבאר שהמזוזה שומרת על האיש (היכי דתינטריה - היינו שיוצא לרה"ר), וכן מבואר ממימרתו של ר' חנינא שהקב"ה שומר על 'עבדיו' מבחוץ.

אשר לפי"ז ודאי שיש מקום למשוואה הנזכרת בראש הדברים, רק עדיין אשמח לקבל מקור, אם יש.

בתודה למשתתפים והמסייעים

<יושב, 'אגור באהלך' - פרטים?>

[אורח]

גם מעניין לברר אם יש מקור לכך שהכוונה בכל ה"מעשה רב" היא כהבנה הפשוטה של ה"אשת חבר", שאם המזוזה לא כשרה זה גורם לחסרון שמירה בבית, או שיש למנף את הבעיות שבבית להתעוררות בקיום ההלכה שצריך לבדוק את המזוזה פעמיים בשבוע. ולפי הדרך השניה לא יקשה מדברי הרמב"ם, וגם לא תיבעת האשה.

[מור]

וגם לא תיבעת האשה.

- חבל על הזמן. אל תבנה על זה...

[בשעה טובה]

ללא קשר ישיר למה שנכתב כאן, יש לזכור מה שכתב הרא"ש בסוף הלכות מזוזה
דאף על פי שהבית נשמר על ידה כמו שדרשו בפסוק ה' שומרך וגו' מלך בשר ודם מבפנים כו' עד ועל כן נתינתה בטפח החיצון שיהא כל הבית לפנים הימנה ובשמירתה, מ"מ לא יהא כוונת המקיימה כדי לשמור הבית שנראה כאילו מכוון לעשות לו קמיע לשמירה, אלא יכוין לקיים מצות הבורא יתעלה שצונו עליה מפני שיש במזוזה יחודו של הקב"ה, ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב"ה ויתן יראתו על פניו לבלתי יחטא, וממילא נמשך שתשמור הבית.
וכן כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות מזוזה ה, ד על אלו שכותבין במזוזה מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להן חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאלו הוא קמיע של הניית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם.

וראה עוד בשו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ב סימן כח

"אבל כשאינו מכיון לשם מצוה אלא שעושה אותה קרדום לחפור בהם ומניח מזוזה בפתחו לשמור את ביתו אין לו שמירה אלא סכין בעיניו ולא תמוש רעה מביתו".

ועוד כתב שם
"ומ"ש מעכ"ת דרבי שלח לארטבן מזוזה שיניחנו על פתח ביתו להצילו, אני לא מצאתי דברים אלו, אלא הכי איתא בירושלמי ארטבן שלח לר' הקדוש מרגליתא חדא כו' שלח ליה חדא מזוזה א"ל אנא שלחית לך מלתא דלית בה טימי ואת שלחת לי מילתא דטבא חד טולר א"ל חפצי וחפציך לא ישוו בה ולא עוד אלא דאנת שלחת לי מילתא דאנת צריך למינטר לה ואנא שלחית לך מלתא דאת דמיך והיא מינטרא לך דכתיב בהתהלכך תנחה אותך ע"כ, הרי שלא א"ל שיניחנה על פתח ביתו אלא א"ל שהמזוזה יש בה כח ותועלת גדול כי היא שומרת את האדם ועוד שלא א"ל על המזוזה בפרטות אלא על כללות התורה שהרי הביא לו ראיה מקרא דבהתהלכך תנחה אותך וגו' דמיירי בכללות התור' שהיא שומר' את האדם מכל דבר רע וכיון לו' לו כי שלחנו גדול משלחנו של ארטבן כי העושר והכבוד אתו וכל טוב אדוניו בידו ולא כמו שהיה חושב ארטבן שתושר האדם ועושר וכן ראיתי להר"ב יפה תואר ויפה מראה שפירש כן אבל אין לומר ששלח לו להניחה על פתח ביתו כדי להגן עליו, שהרי ארטבן גוי היה וממלכי פרס היה כמ"ש בס"י, ובודאי שלא יאבה לו ולא ישמע אליו להיות כמונו ולעשות כמעשינו להניח מזוזה בפתח הבית, ועוד שאסור לגוי כן וכמו שדרשו חז"ל שאסור ללמד לגוי מקרא דמגיד דבריו ליעקב וכולי לא עשה כן לכל גוי, והרי נענש דניאל בשביל שלימד לנבוכדנצר שיתן צדקה לעניים, ועוד שהרי מוריד אותה מקדושתה שבודאי הגוי לא ינהוג בה מנהג קדושה, ועוד שהמזוזה בעצמה אינה משמרת אלא בשכר עשיית רצון קונינו שצונו לעשות כך ובשכר זה הוא י"ת שומר את עמו ישראל מכל דבר רע, וא"כ כיון שארטבן גוי הוי ולאו בר מצוה היא לא תועיל לו המזוזה לשום דבר ואדרבא נעשית לו סם המות כמו גוי העוסק בתורה, אלא ודאי כונת רבינו הקדוש ששלח לו מזוזה זו היא לרמוז לו כי עושר וכבוד אתו הון אתו וצדקה, ולא עוד אלא שהתור' משמרת את האדם משא"כ בעושר אבל המזוזה אסור להניחה בפתח לשם שמירה והעושה כן לא די שלא קיים המצוה אלא שהעבירה היא בידו ולחטאת תחשב לו כי עושה ד"ת כמו לחש ואינם אלא רפואת נפש.

[בשעה טובה]

[איך, למען ה', מטמיעים לינק בתוך המילים????]

כאן

שם.GIF (7.12 KiB) נצפה 5626 פעמים

תכתוב את המילה שאתה רוצה שתראה לציבור, ותשחיר אותה על יד בחירה, ואז תלחץ על הסמל הנ"ל והמילה תכנס בין הסוגריים,
אחר כך תוסיף =ואת כתובת האתר

לדוגמא [url=__________]כאן[/url]

[אליעזר]

[עוד בעניין הקישוריות (לינקים). מדוע לא ניתנת אפשרות להטמיע לינקים ע"י שילוב המקשים ctrl+k וכפי שניתן בתוכנות ווינדוס למיניהם ובפרומים של הייד פארק?]

[דרומי]

כבר נהגו כן בדורות עברו

[אבני גזית]

כבר נהגו כן בדורות עברו

וחוץ מחב"ד והרבי מוואלברוז?

[דרומי]

גם בחב"ד לא ידוע על הדגשה זו בדורות קודמים.

ובאמת מעניין לחפש עד כמה עסקו בזה בעדות השונות.