שאלת תינוקת בסת"ם

[שאלוני]

אנו עסוקים בזמן האחרון בלימוד הלכות סת"ם בעיון, כאשר בשבועות האחרונים העמקנו בנוגע לנידון של שאלת תינוק (או"ח סי' לב סעיף טז).
מתוך לימודינו עלו ב' שאלות אודות כשרותה של תינוקת בדין "שאלת תינוק" וכן בכשרותו של תינוק גוי בדין הנ"ל.
ניסינו לחפש מקורות בשו"ת (ולא בספרי הקיצור, שהתירו בחלקם, שאלת תינוקת) העוסקים בהכשר תינוקת/תינוק גוי, בשינוי אות בסת"ם, ומלבד הג"ר חיד"ו שליט"א בשו"ת ויען דוד (ח"א סי' ג), לא מצאנו שדיברו ממש בזה, ונשמח אם ניתן יהיה לסייע בכך.
בנוסף נשמח לדעת אם מישהו פעם קרא/ראה, מהו מקור הוראתו של רבי זירא במנחות (כט:) שאמר: "זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טיפש"? האם ישנה אסמכתא להיכר תינוק, פסוק כלשהוא, או שמא זו הלכה למשה מסיני? - נשמח למקורות כלשהם. תודה רבה למסייעים.

[אוהב אוצר]

מהו מקור הוראתו של רבי זירא במנחות (כט:) שאמר:

יש דבר כזה בכלל לחפש מקור להוראה של אמורא בגמ'?

[אוצר החכמה]

למה לא? הוא לא מערער על הדין. הוא שואל מאין הוא נובע אם זה דין מיוחד בהלכות סתם או שזה סברא כללית ונפקא מינה לדוגמה אם אפשר לדמות אותה גם במקומות אחרים. (לי זה היה נראה פשוט שזה סוג של סברא אבל וודאי אפשר לדון בזה)

[מה שנכון נכון]

הרמב"ם למד מזה גם לגט, [ושכ"ה בכל לשון שכתוב]. ראה גרושין פ"ד ה"י.

[יוס'ל]

הלכות סת''ם הם מדינא דגמרא, או מרבותינו הראשונים שברוב ההלכות יש מחלוקת האם הם מדאורייתא או מדרבנן. הדין של שאלת תינוק בצורת האותיות, הוא הדין היחיד שנלמד מסברא בהלכות סת''ם, כמו שבהרבה משאר חלקי התורה נלמדו הרבה הלכות מדינא דגמ' דהיינו מסברא.

חלק גדול מהלכות סת''ם נלמד מהלכה למשה מסיני כגון קלף/גויל/דוכסוסטוס, כסדרן, מוקף גויל, כתיבה בדיו שחור, צורת הבתים, הרצועות, ועוד הרבה. וכמו כל הלל''מ אנו יודעים על זה מהגמ'. כאשר הפרטים כגון מה זה גויל, או מה נקרא כסדרן תלוי בשיטות הראשונים.

צורת האתיות נלמדת לראשונה אצל רבותינו הראשונים, כולה ממסורת, שכל מסורת מקורה באותם כמה שורות גמ' במס' שבת דף קג,ב, (שגם הם נאמרו בדרך אגב להלכות שבת), וכל אחד מרבותינו הראשונים פירש את הגמ' הנ''ל ע''פ המסורת שהייתה מקובלת אצלו בצורת האותיות מרבותיו - ולא להיפך, כי המעיין בגמ' שם לא יראה הכרח לאף אחד משיטות הראשונים, אלא קבלה היא תלמיד מרבו. אין פסוקים מהם נדרשת צורת האותיות. גם שאר הלכות סת''ם מקורם במנחות לד - לה בלבד.

[איש_ספר]

חלק גדול מהלכות סת''ם נלמד מהלכה למשה מסיני כגון קלף/גויל/דוכסוסטוס, כסדרן, מוקף גויל, כתיבה בדיו שחור, צורת הבתים, הרצועות, ועוד הרבה. וכמו כל הלל''מ אנו יודעים על זה מהגמ'. כאשר .

[הקביעה שכסדרן היא הלמ"ס אין לה זכר בראשונים, והיא רמוזה לראשונה בקר"ס למבי"ט לדעתו של מהר"ש אבוהב בדב"ש. עי' אנצ"ת כתיבת סתם כסדרן ציון 117]
וגוף השאלה גם אני מתפלא שאפילו המנ"ח לא דן מה הדין הכרת תינוק שהוא ח"ע וחב"ח, ומה הדין תינוק אנדרוגינוס וכו'.

[יוס'ל]

אנו עסוקים בזמן האחרון בלימוד הלכות סת"ם בעיון, כאשר בשבועות האחרונים העמקנו בנוגע לנידון של שאלת תינוק (או"ח סי' לב סעיף טז).
מתוך לימודינו עלו ב' שאלות אודות כשרותה של תינוקת בדין "שאלת תינוק" וכן בכשרותו של תינוק גוי בדין הנ"ל.

כמדומני שפעם שאלתי מו''ץ לגבי שאלת תינוקת, וענה לי בפשיטות שאפשר. אך העירני שיתכן שהגיל ד'לא חכימה ולא טיפשה' משתנה מבן לבת, מכיון שהבנות רגילות ללמוד קריאה בגיל מאוחר יותר. גם התקופה שהבת נחשבת 'לא חכימה ולא טיפשה' הוא קצר יותר מכיון שהקריאה נלמדת אצלהם במהירות יותר מאשר אצל הבנים, גם בגלל הגיל וגם בגלל השיטה.

[יוס'ל]

וגוף השאלה גם אני מתפלא שאפילו המנ"ח לא דן מה הדין הכרת תינוק שהוא ח"ע וחב"ח, ומה הדין תינוק אנדרוגינוס וכו'.

א. לקטן זכר אין עדיפות על קטנה נקבה, לגבי נאמנות.

ב. שאלת תינוק אינה דין נאמנות אלא בירור, ולבירור אין עדיפות לזכר על נקבה, וכמו שלמדנו לפני חצי שנה ביבמות, שבמקום שהעדות על האשה מדין בירור (ומשום דדייקא ומנסבא) אין עדיפות לזכר על הנקבה.
ראיה שזה מדין בירור מכך שאם שאלו כמה תינוקות ונחלקו בתשובותיהם הולכים אחר הרוב. גם במקום שכשר וא''צ לשאול תינוק, ושאל בכ''ז והתינוק פסל, יש להחמיר כדבריו ולפסול.

זה הטעם שה'שבט הלוי' זי''ע ממליץ להגיה סת''ם במחשב בנוסף להגהת בן תמותה, למרות שדעתו ידועה להתנזר מחדשות וחידושים, (אפי' על דבק בקצות הציציות במקום קשר מפקפק משום שאין לחדש מה שלא קיבלנו מרבותינו) ומהטעם ש'כל היכא דאיכא לברורי מבררינן'.

[יוס'ל]

[הקביעה שכסדרן היא הלמ"ס אין לה זכר בראשונים, והיא רמוזה לראשונה בקר"ס למבי"ט לדעתו של מהר"ש אבוהב בדב"ש. עי' אנצ"ת כתיבת סתם כסדרן ציון 117]

קדם להביאו במשנת הסופר לגרי''מ שטרן.

[איש_ספר]

[הקביעה שכסדרן היא הלמ"ס אין לה זכר בראשונים, והיא רמוזה לראשונה בקר"ס למבי"ט לדעתו של מהר"ש אבוהב בדב"ש. עי' אנצ"ת כתיבת סתם כסדרן ציון 117]

קדם להביאו במשנת הסופר לגרי''מ שטרן.

לא הבנתי מי קדם למי, ואם כוונתך שמשנת הסופר קדם לאנצ"ת בהבאת המבי"ט, הנה כבר קדמו למשנת הסופר מהרש"ם ור"י שור ועוד ועוד...

[שאלוני]

תודה רבה לכל המגיבים,
אני מקווה שב"ה, מישהו אולי יאיר עיננו בכיוון חיפוש אפשרי בספרי השו"ת, בו דנו בכשרותה של תינוקת/תינוק גוי בנוגע לבירור שינוי אות בסת"ם.
אני משער שלאלו מאיתנו שיש להם את אוצר החכמה, יהיה מגוון רחב יותר של מקורות בהם יוכלו לחפש אחר דברי רבותינו בדינים אלו.
תודה שוב למשתדלים.

[שאלוני]

האם תינוקת / תינוק גוי כשרים לבירור שינוי אות בסת"ם?

למישהו ידוע אם שאלה כזו נידונה בשו"ת/במאמר כלשהוא?

[בן הרב]

עיין כאן
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?172449&page=PP0039

[מה שנכון נכון]

כבר הועלתה השאלה באשכול זה.
וראה ל' הרמב"ם גירושין ד,ט י "כל לשון שיכתוב בה הגט... וכן צריך שיהיה הכתב מבואר היטב באותו הכתב שיכתוב בו עד שידעו לקרותו הקטנים שמכירין אותו כתב".
[כך שגם אם נניח ש'תינוק' בד"כ היינו ישראל, או שסתמא דמלתא לגבי לה"ק מדובר בישראל, הרי שכאן מדובר על כל לשון, וגם לא כתב הרמב"ם תינוק אלא קטן, ומשמע מלשונו שהכל בכלל].

[שאלוני]

מה שנכון - ההפניה היא לשאלה שאני בעניותי שאלתי, אך לא הוכרעה שם תשובה ברורה, ולא הובאה תשובה מרב כלשהוא.
בן הרב - תודה על ההפניה החשובה לתשובת מרן הגרי"ש זצ"ל.

האם יכול להיות שרבותינו לא עסקו בשאלה זו בהרחבת הענין ובהבאת מקורות כלשהם?

[זקן ששכח]

האם יכול להיות שרבותינו לא עסקו בשאלה זו בהרחבת הענין ובהבאת מקורות כלשהם?

העיון בנושא ממש לא היה רלוונטי בדורות קודמים. היכן בדיוק למדו תינוקות שאינם יהודים קרוא וכתוב בלשון הקודש?!

[שאלוני]

האם יכול להיות שרבותינו לא עסקו בשאלה זו בהרחבת הענין ובהבאת מקורות כלשהם?

העיון בנושא ממש לא היה רלוונטי בדורות קודמים. היכן בדיוק למדו תינוקות שאינם יהודים קרוא וכתוב בלשון הקודש?!

ולשיטתך, גם תינוקות (נקבות) לא ידעו צורת אותיות כלל?
אין זה סביר שלא דיברו כלל בעניין זה, רק צריך סיעתא דשמיא למצוא היכן.

[זקן ששכח]

האם יכול להיות שרבותינו לא עסקו בשאלה זו בהרחבת הענין ובהבאת מקורות כלשהם?

העיון בנושא ממש לא היה רלוונטי בדורות קודמים. היכן בדיוק למדו תינוקות שאינם יהודים קרוא וכתוב בלשון הקודש?!

ולשיטתך, גם תינוקות (נקבות) לא ידעו צורת אותיות כלל?
אין זה סביר שלא דיברו כלל בעניין זה, רק צריך סיעתא דשמיא למצוא היכן.

נכון שבנות ידעו פחות מבנים, ועדיין ההשוואה לידיעת ילדי הגויים את האותיות 'לא קרב זה אל זה'.
והערת אגב: אין זו שיטתי. זוהי עובדה אקסיומטית, שככל הידוע לי אין כל מהסס בדבר.

[שאלוני]

ראיתי כעת שאיחדו את שני האשכולות שעסקו בעניין זהה.
אשמח לדעת האם מישהו ראה מאמר או תשובה אודות כשרותם של תינוקת / תינוק גוי בדין "שאלת תינוק" בסת"ם.
אבקש סליחה מראש מהקוראים כאן, על החזרה פעם נוספת על השאלה - והנני עושה זאת רק משום שזכיתי בעבר לסיוע הגון מידיעתם של אנשי הפורום במקורות שנעדרים ממני ומחבריי ללימוד.

[שאלוני]

האם למישהו מבאי הפורום התחדש משהו בנושא? ויוכל להביא מקור (פסק/שו"ת) המדבר אודות כשרות תינוק גוי וכן כשרות תינוקת בנוגע לשינוי אות?
תודה מראש.

[רוצה ללמוד]

כבו' שואל שוב ושוב ואין מענה, כי השאלה אינה ראויה להישאל כלל, הרי אין כאן לא עניין של נאמנות ולא עניין של להוציא יד"ח וכדו' אלא בס"ה בירור הדבר "מה כתוב כאן" והחליטו חכמינו ז"ל שכך הוא בירור הדבר וזאת מאחר ו"גדול" מערב שיקולים נוספים (כגון שנראה לו שהכוונה הייתה לכתוב ו' לפי עובי האות או ישרותו של הירך ודלא כי' או להיפך) וקטן אומר רק את אשר עיניו רואות וא"כ מהיכ"ת שיהיה הבדל בין תינוק לתינוקת ובין ישראל לגוי, מהיכא ס"ד לגמרי?

[פלפלת בחכמה]

כעת ראיית בספר כאיל תערוג עמוד תקנד שהגרי״ש אלישיב החמיר דתינוק גוי לא מהני דהוי עם הדומה לחמור וכמו חמור יאמר, והגראי״ל שטיינמן אמר שאינו מבין הוראה זו שלמה באמת לא טוב חמור, העיקר שיודע צורת האות אפילו קוף שפיר דמי.

[שאלוני]

תודה רבה , "פלפלת בחכמה".
מידע מועיל מאוד, אני אשמח לראות את המקורות הללו בפנים, ולסרוק בכדי להראותם בכולל. תודה.