והנה בספר טעמי המנהגים מצאתי דבר מדהים, לא פחות ולא יותר, ר' אליעזר הגדול בעצמו הזהיר בצוואתו את בנו שיזהר מאוד באכילת פירות ט"ו בשבט ובברכתם, כי הוא מנהג ותיקין!!!!
כמובן שהדבר מיד צרם לאזני- הלא ר''א הגדול היה כמה דורות אחרי שמאי והלל, בקושי הספיקו להכריע אם הזמן המכריע לעניני המעשרות הוא א' או ט''ו בשבט, וכבר יש 'מנהג ותיקין' שצריך ליזהר בו מאוד...
ואחרי שלפי הידוע לי המקור הראשון לענין זה הוא ה'תיקון יששכר' שהיה חי לפני בערך 400 שנה, היה זה חידוש מופלג.
אבל אחרי הכל היה שם מ"מ מדויק וזה נותן רושם חזק.
פתחתי את השבט מוסר בפרק ט"ז ונפתרה הבעיה, השבט מוסר אמנם פותח בהעתקת כל צוואת ר"א הגדול, ואיפשהו אחרי חמש או שש דפים הוא כותב כך-
- שבט מוסר.PNG (49.14 KiB) נצפה 5544 פעמים
מה אומר הוא באיזה שלב עבר מהעתקת דברי ר''א הגדול לדברי עצמו במה שהזהיר את בניו, ומכאן באה הטעות שכאילו ר"א הגדול כתב להיזהר בט''ו בשבט, כאשר באמת אלו דברי בעל השבט מוסר.
כנראה עבר בעל טעמי המנהגים על תחילת הפרק וראה המון דפים של צוואת ר"א הגדול וכמעט בלי אנטר עבר לעניני עצמו כך שלא היה ניכר מיהו כותב הדברים.
הבעיה היא מה שמצאתי את הדברים בספרי ליקוט חסידיים בשם טעמי המנהגים שהביא את השבט מוסר שהביא את ר''א הגדול!!!
