"גזרו" = אמרו

[חכם באשי]

לפני מונח חיבור אנונימי מתקופת הראשונים, הרגיל להשתמש בביטוי "גזרו חז"ל" במובן של "אמרו חז"ל".
האם שימוש כזה מוכר ממחברים אחרים?

[ישראל אליהו]

ראה יונה ג, ז "מטעם".
ופרש"י והמצודה דהיינו עניין 'עצה'. וביונתן תרגם 'גזירת'.

[פלגינן]

לפני מונח חיבור אנונימי מתקופת הראשונים, הרגיל להשתמש בביטוי "גזרו חז"ל" במובן של "אמרו חז"ל".

מן הסתם ביטוי הבא לחזק את עצמת אמירתם; ראה לשון רד"ק בשרשיו, ערך גזר: "ואמר על דבר החזק שלא ישוב אחור ותגזר אמר ויקם לך (איוב כב, כח.), ויגזר על ימין (ישעיה ט, יט.). והנפעל אשר נגזר עליה (אסתר ב, א.), כלומר נחתך הדבר שלא ישוב עוד אחור".

[שבע]

לפני מונח חיבור אנונימי מתקופת הראשונים, הרגיל להשתמש בביטוי "גזרו חז"ל" במובן של "אמרו חז"ל".
האם שימוש כזה מוכר ממחברים אחרים?

שורש גז"ר במובן של הוראה ולימוד - נמצא רבות ב'מדרש הנעלם' (אחת מחטיבותיו של ספר הזוהר)

ראה לדוגמא:
זוהר חדש (מהדורת מרגליות) יד, טור ב': "וכן גזרנא ברזא דמתניתא דילן".

טו, טור ב': "לא תהיתון על אלין מאריהון דמתניתא דגזירת פומהון כגזרת מלאכין קדישין, ואנא דכירנא מה דאמרו...".

שם, טור ד': "דאטעום מההוא מיתקא דדובשא דאמצית מגזירת קדישין עילאין".

טז, טור א': "אמר ר' שמעון האי פסוקא אתגזר במתניתא דילן, והכי גזרנא".

יח, טור ב': "אלא הכי אתגזר".

ועוד רבות.

[מה שנכון נכון]

בדורות מאוחרים יותר מצוי הביטוי "גזרו אומר" (ע"פ הפסוק באיוב ותגזר אומר ויקם לך).

[שבע]

בזוהר שיר השירים מופיע פעמים רבות הביטוי: "על פומא דאליהו אתגזר".

וראה לרמ"ק בספרו פרדס רמונים, שער ח, פרק ו.

ולתלמידו רבי אברהם גלאנטי - בספר אור החמה (לר"א אזולאי) ח"א, על זוהר בראשית דף א, א - בשם הרא"ג.
העתיקו החיד"א לספרו מדבר קדמות, מערכת א', אות ל.

וכעין זה כתב רבי שמואל ויטאל - בסוף ספר שער מאמרי רז"ל - להרח"ו.

וראה עוד לרמח"ל בספר אדיר במרום - על תחלת אדרא רבא - "למגזר מלין דקשוט" (זוהר נשא קכז, ב).

[חכם באשי]

תודה לעונים.
אך לא הבנתם את שאלתי.
אני מחפש אחד מהראשונים הרגיל לכתוב "גזרו" במקום "אמרו", כי אז אוכל, אולי, לזהות את החיבור האנונימי העומד לפני.

[שבע]

ואולי בכל זאת ניכרת אצלו השפעה של 'מדרש הנעלם', שדברים ממנו הופיעו לראשונה אצל חכמים מתחלת האלף דנן, והדברים עתיקים.

האם נמצא אצל ה'ראשון' האנונימי - יסודות קבליים, או שמא אין עסקו כלל בנסתרות?

[חכם באשי]

אין בחיבור תפיסות קבליות, אלא אך פילוסופיות בדרכם של הפילוסופים בפרובאנס.