חברת שומרים לבוקר

[שבטיישראל]

האם למאן דהו על מאמר מקיף בענין התופעה של "חברת שומרים לבוקר" שהיה נהג בעבר בכמה עיירות (פראג, ויניציאה ועוד) על סגל חבורה שהיו משכימים לפנות בוקר לביהכ"נ ואומרים סליחות ובקשות וקינות שונות ע"פ סדר מיוחד ?

[קו ירוק]

האם למאן דהו על מאמר מקיף בענין התופעה של "חברת שומרים לבוקר" שהיה נהג בעבר בכמה עיירות (פראג, ויניציאה ועוד) על סגל חבורה שהיו משכימים לפנות בוקר לביהכ"נ ואומרים סליחות ובקשות וקינות שונות ע"פ סדר מיוחד ?

לא חקרתי. אבל כאשר למדתי בצעירותי מ"ב, ס"א ס"ג וכתוב בשם ארצה"ח שיאמר שומרים לבוקר, חשבתי שזה קפיטלאך מתיקון חצות ונלאיתי מצא... בסוף ראיתי במאגר אוצרות התורה בשעתו, את הצילומים של הספריםן העתיקים של שומרים לבוקר.
אם תחפש במאגר אוצר החכמה תראה שהיו גדולי עולם (כמדומני גם הנתיבות)שנימנו על חברת שומרים לבוקר.
היה לי הרהור שמא עם חורבן הקהילות במלחמת העולם הראשונה, נעלם הענין הזה, שהמ"ב בשם הארצות החיים מביא אותו כדבר פשוט וידוע להלכה.

[פלגינן]

האם למאן דהו על מאמר מקיף בענין התופעה של "חברת שומרים לבוקר" שהיה נהג בעבר בכמה עיירות (פראג, ויניציאה ועוד) על סגל חבורה שהיו משכימים לפנות בוקר לביהכ"נ ואומרים סליחות ובקשות וקינות שונות ע"פ סדר מיוחד ?

[חכם באשי]

קראו לזה גם חברת 'אשמורת הבוקר'.
זה התחיל באיטליה.
כדומני כתב על זה בניהו.

[צביב]

לא כתוב על זה ב''שרשי מנהגי אשכנז''?

[קו ירוק]

לא כתוב על זה ב''שרשי מנהגי אשכנז''?

אדרבא, ציין את מקורו. המקורות שהועלו כאן עד כה - דלים.
נראה שזה התחיל באיטליה, אבל זה פשה לכל רחבי הגולה, בכל העדות.
השאלה מתי 'חברות' אלו נעלמו להתום הנשיה ?

[מה שנכון נכון]

יעו"ע רומא וירושלים עמ' 110-114.

[קו ירוק]

יעו"ע רומא וירושלים עמ' 110-114.

הוא מקצר מאוד וגם ללא סימוכין (אך לא בדקתי במקורותיו), אך ברור שבזמן הארצות החיים והמשנה ברורה
היה פשוט שיש דבר כזה, שהרי זה מובא כמנהג והוראה הלכה למעשה מה יאמרו ומתי.
שאלתי האם מלחמת העולם הראשונה שפירקה את הקהילות, ובעצם שם התחילה ההתדרדרות הגדולה של ההשכלה ברוסיה,
היא זו שגם גרמה לקריסת חברת קדש שומרים לבוקר?

[מה שנכון נכון]

לא צינתי אותו בקשר לשאלתך, אלא למקורות על תחלת המנהג והתפשטותו באטליה.

[חכם באשי]

פרטים חשובים על חברת שומרים לבוקר, ראו: ב' ריבלין, ערבים זה לזה בגיטו האיטלקי: חברות גמ''ח 1789-1516, ירושלים תשנא, עמ' 152 ואילך.

[הוגה ומעיין]

(לא בדקתי את הקבצים המצורפים לעיל)

בחיבור שערכתי בזמנו סיכמתי כך:

בסוף הלילה יבקש צרכיו, ויש אומרים אז פיוט 'שומרים לבוקר'. ואם השעה כבר קרובה להנץ החמה, יאמר המזמורים בלבד וידלג הקינות, ואח"כ יאמר 'שומרים לבוקר' [1]. ויכול לומר 'שומרים לבוקר' גם אחר עלות השחר, כל זמן שלא זרחה השמש [2].
בקהילות רבות נוסדה חברת 'שומרים לבוקר', שהיו משכימים קום ואומרים תהלים[3] ופיוטים שונים, הן מקדמונים והן חדשים [4]. גדולי הדורות שבחו חברות אלו, שאף שאין ריבוי התחינות והתפילות עיקר, מכל מקום על ידי כך יש עשרה בבית הכנסת בתחילת התפילה [5].

_____
[1] משנ"ב (סק"ט). בליקוטי מהרי"ח (ז:-י.) האריך בפרטי הפסוקים והמזמורים הנאמרים בתיקון חצות ובמקורותיהם, עיי"ש. בסידור הרב השמיט את חמשת הקינות, והשאיר רק את המזמורים והתפילות, ועליהם הוסיף מאמרי הזוהר בשבח תפילת חצות.
[2] שערי תפלה (רקח, דיני תיקון חצות ס"ג) על פי הרמ"ז באגרותיו (ס"ס יא) שכתב שיש עוד קצת מציאות לתיקון אחר עלות השחר, ודעת חכמה (שער העבודה פ"א) שמשמע מלשונו שעיקר הקפידא היא על הנץ החמה.
[3] עיי' מנהגי ארץ ישראל (עמ' שצח) על סדר אמירת התהלים בחברת 'שומרים לבקר' בירושלים.
[4] כגון סידור 'אשמורת הבקר' שחיבר בעל מעבר יבק לחברת 'מעירי שחר', סידור 'שומרים לבוקר' לובלין תמ"ב, יד כל בו (ח"א סידור דף ב), וכהנה רבות.
[5] טל אורות (מרגליות, דף סו.). וכן יעץ בשו"ת מלמד להועיל (או"ח סי' ב) לייסד חברה כזו למען לא יחסר מניין. וראה דברי קהלת (עמ' 9) המתאונן על ביטול מנהג זה בקהילתו, פראנקפורט דמיין [בשנת תקע"ה].

[הוגה ומעיין]

אגב, שיערתי פעם אך טרם הצלחתי לבסס זאת, ש"ר' יעקב פריד פארטוג" שחתם מבראדי על הספר החסידי "נועם מגדים וכבוד תורה", הוא זה שקבע את שם המשפחה המסועפת "פרידפרטיג". ובניגוד לסברה הרווחת שהשם פריד-פערטיג הוא - נכון [או מוכן] לשלום, שכן "פריעד" זה שלום ו"פערטיג" זה מוכן, האיות הנ"ל - פארטוג - על שם השכמת הבוקר הוא. ושיערתי שהיה אב"ד בקלויז של חברת "שומרים לבוקר" משכימי קום, פארטוג'ס, שהוקם ע"י אחד בשם פריעד ונקרא איפוא "פריד פארטוג".

[פרנצויז]

אגב, שיערתי פעם אך טרם הצלחתי לבסס זאת, ... האיות הנ"ל - פארטוג - על שם השכמת הבוקר הוא. ושיערתי שהיה אב"ד בקלויז של חברת "שומרים לבוקר" משכימי קום, פארטוג'ס, שהוקם ע"י אחד בשם פריעד ונקרא איפוא "פריד פארטוג".

אינו נראה כ"כ, משום שהמילה "טאג" נכתבת עם א', ולא עם ו'. (וכן צ"ל פארטאג'ס).

[הוגה ומעיין]

רשמית. אך היא מתחלפת בוי"ו אצל בני גליציה הקוראים קמץ כמלאפום של בני שאר ארצות.

[פרנצויז]

רשמית. אך היא מתחלפת בוי"ו אצל בני גליציה הקוראים קמץ כמלאפום של בני שאר ארצות.

יש הבדל בין "כתיב" ל"מבטא". אם הם נהגו לכתוב עם ו', הם לא מתכוונים ל"לפנות בוקר" = "פארטאג"!

[הוגה ומעיין]

הנסיון מכחיש את התיאוריה, ובפרט בשמות משפחה... רק כדי להעמיד דברים על דיוקם, אין כאן "נהגו לכתוב" פארטוג, אלא מופע בודד ברשימת מעות קדימה. הנוהג הוא לכתוב ולומר "פרטיג", ולדעתי זה גלגול שני.

[פלגינן]

לא כתוב על זה ב''שרשי מנהגי אשכנז''?

בח"ג, בפרק על 'תיקון ליל שבועות' הוא נכנס בקצרה לנושא חברות לימוד, ובין היתר כותב כך (עמ' 311):
"חברת 'שומרים לבוקר' הנוהגת להשכים קום ולומר סליחות מדי יום ביומו לפני תפילת שחרית".
ובהערה 249: "רש"ז גייגר, דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 9".