חכם באשי כתב:תולדות אדם,
הדברים שכתבת ידועים לי, אך תודה שהבהרת אותם לשאר הקוראים.
אזכיר שוב, אני גם מחפש דעה או מנהג - ואפילו מהראשונים - שמספיק ארבעה קשרים.
אני עוסק בההדרת ספר של אחד הראשונים, ונקלעתי לפיסקא ממנה משמע כך.
מבי מדרשא כתב:שים לב עוד שמקורך הקדמון אינו מזכיר את ל"ב נתיבות החכמה המוזכרות בשאר המקורות שהוזכרו בהערתך.
איש_ספר כתב:חכם באשי. לא הבנתי למה אתה מנסח את השאלה בנוסח של 'מפני מה מנה קשרים וחוטים', הרי התמיהה יותר חזקה, כי אם מנה קשרים, הרי שעולה ליותר מל"ב.
מבי מדרשא כתב:לפי האמור לכאורה הוא עושה 3 קשרים לפחות. 2 בתחילה זה אחר זה.ובסוף לפחות קשר נוסף. וביניהם עד 7 חוליות שכל חוליה נחשבת קשר אחד.
חכם באשי כתב:אצטט את דברי אותו קדמון, תלמידו של ר' שמואל החסיד:
"...וכנגדו בציצית, בין חוטים וקשרים - ל"ב*, לזכור כל מצוה החומש הכלולים בל'ב' והתלויים בלב, ויתקן לבו לשמים".
חיים כתב:חכם באשי כתב:אצטט את דברי אותו קדמון, תלמידו של ר' שמואל החסיד:
"...וכנגדו בציצית, בין חוטים וקשרים - ל"ב*, לזכור כל מצוה החומש הכלולים בל'ב' והתלויים בלב, ויתקן לבו לשמים".
הבה נתבונן מה הכוונה במלים "כל מצוה החומש הכלולים בל"ב"?
לכאורה היה מקום לפרש - כל המצות שבחמשה חומשי תורה הכלולים בל"ב נתיבות חכמה.
אם כנים הדברים, הרי לנו כי הרמז בנוי על חמשת הקשרים שהם כנגד חמשה חומשי תורה (רמז ידוע מאוד), ועל ל"ב החוטים שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה, וכנגד לבו של אדם.
הלשון צריך עדיין קצת ישוב, אבל התוכן ברור.
מבי מדרשא כתב:התיקון שהצעת 'מצות החומש' נראה כנכון, אלא שעדיין יש כאן כפילות לשון: כל מצוות החומש - היינו תרי"ג מצוות, הכלולות בל'ב' - היינו האמורות בתורה. ולמה לא כתב בל' קצרה האהובה על חכמי אשכנז, 'כל המצוות הכלולות בל'ב'. משמע שישלו דגש בחומש. ואולי זהו רמז לחמש ולדקדוקו של חיים.
מבי מדרשא כתב:יש כאן כפילות לשון: כל מצוות החומש - היינו תרי"ג מצוות, הכלולות בל'ב' - היינו האמורות בתורה. ולמה לא כתב בל' קצרה האהובה על חכמי אשכנז, 'כל המצוות הכלולות בל'ב'.
חכם באשי כתב:אצטט את דברי אותו קדמון, תלמידו של ר' שמואל החסיד:
"...וכנגדו בציצית, בין חוטים וקשרים - ל"ב*, לזכור כל מצוה החומש הכלולים בל'ב' והתלויים בלב, ויתקן לבו לשמים".
ובמקום שנסמן בו כוכבית רשמתי הערה וזו לשונה (אדגיש, כי הדברים בגדר טיוטה):
חסידי אשכנז רגילים למנות 32 חוטים, בלא קשרים, שהחשיבו כל חוט כשניים מכיוון שהם מצויים בכנף הבגד כשהם כפולים (עי' מנחות מא ע"ב, מב ע"א). ראה, לדוגמא: ספר גימטריאות, ב, עקב, אות ל, עמ' תרסג: "ד' כנפי הציצית... ל"ב חוטין, כנגד ל"ב נתיבות שבהם נברא העולם"; ספר השם, עמ' קג טו"א: "ולכך ציצית... ד' חוטין, וכפולין, הרי ל"ב..."; סידור הרוקח, עמ' רצו; פירוש רבינו אפרים, שלח, עמ' פט; שם, שלח ('מכתיבה אשכנזית'), עמ' צז: "החוטין ל"ב כשהן כפולים, כנגד ל"ב נתיבות שבהן נברא העולם..."; ערוגת הבשם, ג, ס"ע 223; תוספות השלם, ט, תצוה, כח כט, אות א, עמ' קצ טו"א; שם, י, ויקהל, לה כה, אות ו, עמ' קפט סוט"ב. והענין מצוי במקורות קדומים יותר, ראה: מדרש אגדה, בראשית ו ו; פירוש ספר יצירה לר' יהודה ברצלוני, ברלין תרמה, עמ' 110.
ולפיכך לא הבנתי מדוע רבינו נזקק למנות גם את הקשרים כדי להגיע לסך 32! ושמא נקט כדעת בית הלל, שמטילים בכל כנף 3 חוטים בלבד (עי' ספרי, במדבר, ר"פ קטו; ספרי, דברים, פיסקא רלד; מנחות שם), ומנה כל חוט כאחד, למרות היותו כפול בכנף הבגד, הרי: 12 חוטים (החשבון: 3 חוטים שבכנף × 4 כנפות), וממילא נזקק לצרף את חמשת הקשרים שבכל כנף (עי' במדב"ר, יח כא; תנחומא, קרח, יב; מדרש אגדה, במדבר טו לט), העולים יחד ל-20, כדי להגיע לסכום 32. ולא מצאתי חבר לרבינו בנקיטת דעת בית הלל הדחויה מההלכה (עי' מנחות שם) ובשיטת חישוב כזו. {ואולי רבינו סובר שצריך רק ארבעה קשרים, ואז אין צורך להסביר שנקט כשיטת בית הלל הדחויה - להשלים}
עכ"ל הערתי.
רבותי, הרי הדברים לפניכם, שמא טעיתי בכל פרשנותי. אשמח אם תעמידו אותי בקרן אורה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים