נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' ינואר 27, 2011 10:19 pm

בספר פירושי סידור התפלה לרוקח (בפיסקא ישתבח) הובא בתוך הדברים: נ"ג תיבות [שבישתבח] וכו' וכנגד נ"ג ימים שעסקו אבותינו במשכן וגמרו אותו,עכ"ל. - היכן מובא שעסקו במלאכת המשכן נ"ג ימים?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' ינואר 27, 2011 11:43 pm

כנראה שהחשבון של הרוקח הוא כזה:
ישראל נצטוו על מלאכת המשכן כשירד משה מההר בפעם השלישית, ביום הכיפורים (איני זוכר היכן כתוב זאת),
וסיום מלאכת המשכן היה בכ"ה כסלו (כן איתא בפסיקתא).
צא וראה: 20 יום נותרו מתשרי + 29 יום מחודש חשון (החסר בדר"כ) + 25 יום מחודש כסלו, הרי: 74 יום.
וכנראה שיש להוריד מ-74 הימים 10 שבתות לפחות, ועוד 8 ימים (חג הסוכות), נשארו 55 יום.
ויש עוד לחשב כיצד להפחית עוד יומיים.

כתבתי את הדברים מקופיא, ויתכן שטעיתי פה ושם (אולי יש לחשב שחודש תשרי היה חסר, וממילא נותרו רק 19 יום),
אך כנראה שזהו כיוון הדברים.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ו' ינואר 28, 2011 12:27 am

תודה רבה על העזר!
ועתה נשאר לי להמציא עוד יומיים... (וקשה לומר שתשרי וחשון חסרים), ואולי לא התחילו ישראל במלאכה תיכף ממחרת יוה"כ.

בן באג באג · הודעהעל ידי **בן באג באג** » ו' ינואר 28, 2011 12:30 am

האם לא כתוב גם שהמשכן נגמר בחשוון ולא הוקם אז דייקא, והובטח לחודש חשוון שלעת"ל יבוא על גמולו ?!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' ינואר 28, 2011 1:30 am

בן באג באג כתב:האם לא כתוב גם שהמשכן נגמר בחשוון ולא הוקם אז דייקא, והובטח לחודש חשוון שלעת"ל יבוא על גמולו ?!

לא, למיטב זכרוני.
זה נאמר על יום כ"ה בכסליו, שהקב"ה הבטיח לישראל שיתן כנגד יום סיומם למלאכת המשכן את חנוכת חשמונאי.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' ינואר 28, 2011 1:32 am

כותב כתב:תודה רבה על העזר!
ועתה נשאר לי להמציא עוד יומיים... (וקשה לומר שתשרי וחשון חסרים), ואולי לא התחילו ישראל במלאכה תיכף ממחרת יוה"כ.

עכשיו אני חושב, שאכן אתה צודק, וישראל התחילו במלאכת המשכן למחרת יום הכיפורים,
ובנוסף לכך, כנראה אין הרוקח מחשב את יום כ"ה בכסליו עצמו.
היינו יש לחשב: 19 ימים מתשרי + 29 ימים מחשון + 24 ימים מכסליו,
ומהם להוריד 10 שבתות + 8 ימי סוכות.

דרך אגב, כותב,
האם אתה עוסק בההדרת פירוש התפילה לרוקח או באיזה ספר אחד מחסידי אשכנז?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' ינואר 28, 2011 2:23 am

כותב כתב:תודה רבה על העזר!
ועתה נשאר לי להמציא עוד יומיים... (וקשה לומר שתשרי וחשון חסרים), ואולי לא התחילו ישראל במלאכה תיכף ממחרת יוה"כ.

בדרך אפשר: (שמות לו ג) וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", כלומר, יומיים היו בני ישראל תורמים ורק אחר שנאגרו כל התרומות לפני עושי המלאכה היה באפשרות שיגשו אל המלאכה, והם היומיים - כותב נכבד, אשר אותם חפשת.

בן באג באג · הודעהעל ידי **בן באג באג** » ש' ינואר 29, 2011 10:45 pm

בן באג באג כתב:האם לא כתוב גם שהמשכן נגמר בחשוון ולא הוקם אז דייקא, והובטח לחודש חשוון שלעת"ל יבוא על גמולו ?!

הנני בטוח ב100% שאינני טועה, לא זוכר בדיוק הנוסח והלשון, אך נתקלתי בו כמה וכמה פעמים!!!

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » א' ינואר 30, 2011 10:52 pm

זקן ששכח כתב:
כותב כתב:תודה רבה על העזר!
ועתה נשאר לי להמציא עוד יומיים... (וקשה לומר שתשרי וחשון חסרים), ואולי לא התחילו ישראל במלאכה תיכף ממחרת יוה"כ.

בדרך אפשר: (שמות לו ג) וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", כלומר, יומיים היו בני ישראל תורמים ורק אחר שנאגרו כל התרומות לפני עושי המלאכה היה באפשרות שיגשו אל המלאכה, והם היומיים - כותב נכבד, אשר אותם חפשת.

תודה רבה!
כן איתא להדיא במדרש (במדב"ר א, י) וז"ל: אימתי הביאו השקלים, ממחרת יום הכפורים, ולשני בקרים הביאו כל הנדבה למלאכת המשכן, שנאמר (שם) והם הביאו אליו עוד נדבה וגו'.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ינואר 30, 2011 11:16 pm

כותב, תודה רבה לך. ברוך שכיונתי.
בב"ב, שמא זכור לך לגבי בנין הבית שנסתיים במרח שון?

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » א' ינואר 30, 2011 11:18 pm

בן באג באג כתב:
בן באג באג כתב:האם לא כתוב גם שהמשכן נגמר בחשוון ולא הוקם אז דייקא, והובטח לחודש חשוון שלעת"ל יבוא על גמולו ?!

הנני בטוח ב100% שאינני טועה, לא זוכר בדיוק הנוסח והלשון, אך נתקלתי בו כמה וכמה פעמים!!!

אתה 100% צודק, ועם כל זה טועה! זה קאי על המקדש ולא על המשכן

ז"ל ילקוט מלכים רמז קפד:
ובשנה האחת עשרה בירח בול, בירח שבוללים לבהמה מתוך הבית. דבר אחר מהו בירח בול בירח שהארץ עושה בולין בולין. דבר אחר מהו בירח בול בירח מבול חסר מ' כנגד ארבעים יום, שאע"פ שנשבע הקב"ה כי מי נח זאת לי אעפ"כ מ' יום בכל שנה היו אותם הימים עושים רושם בעולם עד שעמד שלמה ובנה את בית המקדש ופסקו אותם מ' יום לפיכך כתיב חסר מ' כנגד ארבעים יום שפסקו. משנעשה הבית בירח בול נעשה נעול י"ב חדש והיו הכל ממלמלים על שלמה לומר לא בנה של בת שבע הוא היאך הקב"ה משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו והקב"ה חשב לערב שמחת בית המקדש בחדש שנולד בו אברהם, בירח האיתנים זה חדש תשרי ולמה קורא אותו ירח האיתנים שנולד בו אברהם שנאמר משכיל לאיתן האזרחי. וכיון שנפתח בחדש מועדות והקריב הקרבנות וירדה האש אמר הקב"ה עכשו נשלמה המלאכה שנאמר ותשלם כל המלאכה, ועל זה נאמר עמקו מחשבותיך. וכן אתה מוצא במלאכת המשכן, א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, כמו שכתוב ביום הראשון באחד לכחדש תקים את משכן, והיו ישראל ממלמלין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק דכתיב לושי ועשי עוגות ואמרו לו שוב אשוב אליך, ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי לשלם, מה שלם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי, וכן מרחשון עתיד הקב"ה לשלם לו:

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ה' פברואר 10, 2011 8:15 pm

להרחבת הנושא
-----------
לשון שמו"ר פ' נב
(ב) ד"א ויביאו את המשכן הה"ד (שם לא) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז כיצד אדם מתודה ביום הכפורים אם בא יוה"כ אחר והזכיר עונותיו אומר לו הקב"ה תאלמנה שפתי שקר מהו עתק דברים של סילוקים כענין שנאמר (בראשית יב) ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה' בגאוה ובוז אומר לו הקב"ה לא היה בידיך עונות משל שנה זו שהיית מתגאה בגאוה ובוז ד"א תאלמנה שפתי שקר מדבר במשה בשעה שאמר הקב"ה לעשות לו משכן מיד אמר משה לישראל ויקחו לי תרומה היה משה עושה במשכן והיו ליצני ישראל אומרים אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם א"ר יוחנן ו' חדשים היה עוסק במשכן ג' חדשים עשאוהו וג' חדשים קפלוהו אעפ"כ היו מליצין אחריו ואומרים הרי נעשה לא היה משה אומר שישרה שכינתו אצלו והקב"ה נתכוון להעמיד המשכן בחדש שנולד בו יצחק אבינו לא עשה אלא כשהגיע אותו החדש אמר הקב"ה למשה ביום החודש הראשון תקים את המשכן אותה שעה אמרה רוח הקודש תאלמנה שפתי שקר אותם שמליצים אחר משה לא עשה אלא כיון שאמר האלהים למשה שיקים את המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד וא' ממלאכתו שנא' ויביאו את המשכן אל משה:

לשון התנחומא פקודי

(יא) ויביאו את המשכן אל משה זש"ה לא יגרע מצדיק עינו ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו (איוב לז) מהן כן אין הקב"ה מונע מן הצדיק דוגמטרין שלו הוי לא יגרע מצדיק עינו תדע לך אברהם הוליד ליצחק דומה לו שנאמר אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויעקב הוליד ליוסף דומה לו שנאמר (בראשית לז) אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו זיו איקונים הוא לו הוי לא יגרע מצדיק עינו דבר אחר לא יגרע מצדיק עינו בשעה שבא משה ואמר לישראל קחו מאתכם תרומה שמחו שמחה גדולה והביאו הנדבה בשמחה ובזריזות ראה מה כתיב ויבאו האנשים על הנשים שהיו דוחקין זה על זה שבאין האנשים והנשים בערבוביא ומביאין הנדבה שנאמר וכל אשה חכמת לב וגו' לשני בקרים הביאו הכל וכן כתיב והמלאכה היתה דים וגו' ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא להודיעך כמה נזדרזו ישראל במלאכת המשכן לאחר שני ימים בקשו חכמי לב להביא את נדבתם ולא יכלו שכבר נאמר ויצו משה וגו' והיו הנשיאים מצירין על שלא זכו בתרומת מלאכת המשכן כלום אמרו הואיל ולא זכינו בתרומת מלאכת המשכן כלום אם כן ניתן בבגדי כהונה אמר הקב"ה בני שטרחו ונזדרזו במשכן יכתב שבחן במשכן בתורה לפיכך כתיב והמלאכה היתה דים והנשיאים שנתעצלו חסר אות אחת משמותם שכן כתיב והנשיאם חסר י' אחת ואח"כ החזיקו במלאכת המשכן בצלאל ואהליאב בעבודתן וחכמי לב בעבודתן שנאמר ויעשו כל חכם לב וגו' וכן הנשים טוו את התכלת שנאמר וכל הנשים אשר נשא לבן וגו' (שמות לה) כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל מיד הלכו להם אצל בצלאל ואהליאב אמרו להם בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו שמא על ידכם ראוי לעמוד מיד התחילו להעמידו ולא יכלו התחילו מסיחין ומרננין ואומרים ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממונינו במשכן הזה והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושורה בתוך יריעות עזים שנאמר (שמות כה) ושכנתי בתוכם ולמה לא היו יכולין להעמידו אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן כיצד הנדבה נתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית ע"י בצלאל ואהליאב וחכמי לב ולפי שהיה משה מיצר העלים הקב"ה מהם ולא היו יכולין להעמידו כיון שהטיחו פניהם מכל מקום ולא היו יכולין להעמידו נכנסו כל ישראל אצל משה אמרו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל והרי כל המלאכה לפניך שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו ראה הכל לפניך והיו מראין לו כל דבר ודבר שנא' ויביאו את המשכן אל משה וגו' וכתיב וירא משה את כל המלאכה וגו' אמרו לו לא כך וכך אמרת לנו לעשות אמר להם הן וכן על כל דבר ודבר אמרו לו ואם כן למה אינו עומד שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר ויקם משה את המשכן וכן הוא אומר וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימותו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן ומי העמידו משה שנאמר ויקם משה את המשכן אמר רבי חייא בר יוסף כל שבעת ימי המלואים היה משה מפרקו ומעמידו ב' פעמים בכל יום שנאמר תקים הוקם רבי חנינא אומר שלשה פעמים שנאמר תקים הוקם ויקם ומנין שהיו מראין לו כל דבר ודבר שנאמר ויביאו את המשכן אל משה הוי לא יגרע מצדיק עינו (איוב לו) וקורא והולך וירא משה את כל המלאכה את כל מלאכת המשכן אינו אומר אלא את כל המלאכה שהיה הכל כמעשה בראשית כמו שכתוב לעיל מיד ברכם שנאמר ויברך אותם משה מה ברכה ברכן רבותינו אמרו ה' אלהי אבותיכם וגו' רבי מאיר אומר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם והם אמרו ויהי נועם ה' וגו' ולמה כתיב כאן כמה פעמים כאשר צוה ה' את משה לפי שהרהרו ישראל אחרי משה בשעה שהיו מעמידין המשכן ולא היה עומד אמרו שמא דבר קל אמר לו הקב"ה למשה לעשות לו במשכן ומשה מעצמו הכניסנו בכל הטורח הזה לפיכך אמר הקב"ה הואיל והרהרתם אחריו הריני כותב שמי על כל דבר ודבר שאני צויתי אותו לכך כתיב כאשר צוה ה' את משה בכל פעם ופעם אמר הקב"ה אם בקש אדם להרהר אחרי משה יהרהר אחרי שאני אמרתי לו כל זאת ושיעשו לי המשכן ואימתי נאמר לו למשה לעשות את המשכן ביום הכפורים לפי שעלה משה להר ג' פעמים ועשה שם מאה ועשרים יום מששה בסיון שעלה לשם עד יום הכפורים שהוא עשרה בתשרי ואותו היום נאמר (שמות לב) וינחם ה' על מעשה העגל אותו היום אמר לו סלחתי כדבריך ואותו היום נאמר לו ועשו לי מקדש (שם כח) ובו ביום אמר לו וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו (שם לד) היום הזה תנחילנו סליחה לדורות ובו ביום אמר לו הקב"ה כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז) ועשו את המשכן בחדוה ובשמחה ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן רבי שמואל בר נחמן אמר בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן תשרי מרחשון כסליו והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר והעמידוהו באחד בניסן שנאמר ביום החדש הראשון בא' לחדש תקים את משכן אהל מועד ר' חנינא אומר בא' באדר היה נגמרה מלאכת המשכן למה שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד נעשית בחורף בשני ימים וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר שנעשה המשכן בג' חדשים למה לא עמד מיד אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו לפי שבאחד בניסן נולד יצחק אמר הקב"ה הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין להם נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקב"ה ועל זה אמר דוד המלך כי שמחתני ה' בפעלך במעשה ידיך ארנן (תהלים צב) כי שמחתני ה' בפעלך זה אהל מועד במעשה ידיך ארנן זה בנין בהמ"ק שיבנה ב"ב מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך שהיית חושב לערב שמחה בשמחה יום שנולד יצחק אבינו ואותו היום נטל עשר עטרות כדאיתא בסדר עולם וגו' ולפיכך איש בער לא ידע אלו הליצנין והטפשין שבדור שלא היו יודעים מחשבתו של הקב"ה וכסיל לא יבין את זאת שלא היה יכול אחד מהם להקימו ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים את כל מלאכת הקדש כדי שיבא משה ויטול את שלו לפי שהיה מצטער שלא עשה בו כלום לפיכך ויקם משה את המשכן וגו' ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים וכתיב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו שנא' ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן וכתיב כי ענן ה' על המשכן וגו' לקיים מה שנאמר (שם פה) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו אמר הקב"ה בעולם הזה היתה שכינתי ביניכם ולעיניכם שנאמר ומראה כבוד ה' וגו' ולעתיד לבא שכינה אינה זזה מכם לעולם שנאמר (מלכים א ז) ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל ברוך ה' לעולם אמן סלה:

קטע מזרע שמשון פקודי המבאר דעסקו במשכן ע"ב יום וגם שבת נכנס בחשבון

: זרע שמשון.jpg (129.08 KiB) נצפה 4488 פעמים

ביאור נפלא ממעשה רוקח לר' אלעזר רוקח
ולפי דבריו עסקו במלאכה ס' יום

: מעשה רוקח.jpg (199.49 KiB) נצפה 4489 פעמים

: מעשה רוקח2.jpg (205.99 KiB) נצפה 4489 פעמים

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' פברואר 10, 2011 8:32 pm

כך שיש לנו שלשה מהלכים כמה ימים עסקו במלאכת המשכן.

לדעת הרוקח נ"ג ימים, לדעת המעשה רוקח ס' ימים, לדעת הזרע שמשון ע"ב ימים.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ה' פברואר 10, 2011 8:36 pm

גם נתבאר בספרים אלו מה שפלפלו החברים לעיל מענין שבת וחגים אם נכנסים במנין

פורום אוצר החכמה

נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

Re: נ"ג ימים עסקו במלאכת המשכן?

מי מחובר