הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' יולי 27, 2016 12:50 am
עוד כמה מילים על שו"ת הרמב"ם הוצ' מכון י-ם.
העפתי בו כמה מבטים. מטבע הדברים אני מתמקד במה שהכי חשוב בעיניי בהדפסת ספר שכזה - טיב הנוסח.
ישנה תשובה חשובה של הרמב"ם בעניין ספירת ימי נידה. תשובה זו נדפסה לראשונה ע"י בלאו מתוך כתב-ידו של הרמב"ם. דא עקא, שהכת"י קרוע ומחוק בכמה מקומות. אלא, שהראו לי שמאז צאת המהדורה של בלאו, נדפסה התשובה מחדש בקובץ המעין, ושם הושלמו בה כמה מילים חשובות מאוד להבנת התשובה שבלאו פיספס.
והנה, בהוצ' מכון י-ם, שכמבואר בהקדמתה, עפ"י עצת "מומחים"(!) לא נבדקו כתה"י מחדש לשם הדפסתה, אלא סמכו רק על בלאו ועל הערות חוקרים שהם קיבלו, הדפיסו את התשובה בחסרון המילים הנוספות, וגם לא ציינו להדפסה בהמעין (בעיה נוספת שיש אצל בלאו, שהוא סימן במקומות המחוקים רק שלוש נקודות, והלומד הרגיל לא יודע כמה חסר בכת"י, מילה, משפט או פיסקה שלימה. כמובן שגם דבר זה לא נתקן בהוצ' מכון י-ם).
בנוסף, לפום ריהטא, ככל הנראה, לא רק שבכתה"י שהיו לפני בלאו הם לא בדקו, אלא גם בקטעים נוספים שנמצאו מאז, שבלאו לא הכיר, ויתכן שהם יכולים לסייע בהכרעת הנוסח או התרגום במקומות מסופקים ומורכבים, הם לא טרחו לעיין, וזאת גם במקרה שהפנו את תשומת ליבם לקיומם של הקטעים, ולא היה להם אלא לשבת במשרדם ולהעיף עינם בהם.
ואגב, מהלשון בהקדמה ניתן להבין שצורת ההכרעה בתשובות המתורגמות הייתה כזו - העמידו אחד מול השני את התרגומים של בלאו והרב קורח, והעורכים של המהדורה הכריעו ביניהם (וכשיש תרגום אצל אחד מהראשונים נקטו כמוהו בד"כ, כנזכר באשכול לעיל). לא נותר אלא לקוות שהתיאור אינו מדויק.