ברמ"א שו"ע או"ח רצו א כתב, שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה. עכ"ל .
ומשמעות הדברים ששוטפים העינים ביין ההבדלה וכך הוא מנהג כל עם ישראל.
אלא שמקור מוצאו באופן זה לא מצאתי, ורק זאת מצאתי בספרי הגאונים והראשונים שהיו נוהגים לשטוף את הכוס במים לאחר ההבדלה ובשיירי "המים" היו רוחצים פנים משום חיבוב המצוה, וכן הביא הטור בסי' רצט' ואיני יודע האיך נהפך המנהג לשטוף ביין עצמו ולא במים.