קפידתו של הרה"ק ר"י רוקח זיע"א

[אורח]

בגליון המשובח (באמת!) עלים לתרופה מהשבת האחרונה, לרגלי היארצייט של הרה"ק ר' מרדכי בילוגורייא, הובא שם מעשה מעניין וזה תוכנו:

הויגד יעקב מפאפא בא לשבות בצל הקודש של הרה"ק מהר"א זיע"א, ושם סיפר לו אחיו מהר"ם, שראש העיר מר ישראל רוקח אישר הקצאה של קרקע לת"ת של בעלזא, אלא שיש לו תנאי קודם למעשה והוא, הסכיתו ושמעו: שילמדו את התורה לפי סדרה ולא לפי פרשיות השבוע, והוסיף מהר"ם, שלזה לא יכל להסכים כי בבעלזא יש קפידא גדולה ללמוד עם הילדים לפי פרשת השבוע, ולכן העדיף לוותר על הקרקע ולא לשנות ממנהגם. ההמשך פחות חשוב: הויגד יעקב שאל אותו, מאי כולי האי, והלא בשלה"ק כתוב ללמוד לפי סדר התורה ולא לפי פרשיות השבוע, ומהר"ם הביא לו מקור נאמן מחז"ל שלמדו על הילדים לפי פרשיות השבוע.

אנסח את השאלה כך: כמה מקוראי הגליון (המשובח!) התאפקו ולא מילאו פיהם שחוק, לשמע הסיפור הבדוי הזה?

מי ששואל: "למה בדוי", לא יענה !

תמונת הצדיק הנז'

הורד.jpg (3.35 KiB) נצפה 3654 פעמים

[לעומקו של דבר]

(לקח לי 10 שניות לתפוס את הכותרת, טוב...)
בסדר, אבל זה מסוג הסיפורים שמוחקים שני פרטים כבר הכל ברור. למשל, לא היה קרקע ולא כלום, אלא הוא ביקר בחיידר וראה שלומדים פרשת שבוע ושאל ואז ענו לו.

[מחולת המחנים]

נשגבה מבינתי כוונת פותח האשכול, הגליון מונח עתה לפני ואינני מבין מה רוצה הרב אורח.

מ"מ קפידא זו ללמוד עם הילדים חומש רש"י בכל שבוע על סדר הפרשיות, ולא ללמוד כסדר החומשים (ובכך נגרם לפעמים שמגיעים רק עד שישי או שלישי, ואמר לי אחד שלמד בת"ת שנוהגים בו כך שעד שהגיע לישיבה קטנה לא ידע הרבה פרשיות אחרי שישי), נהגה ונוהגת עדיין בכמה מקומות.

יש מכתב מהרה"ק רבי ישער בער מציעשנוב זצ"ל חתן הרה"ק מהר"י מבעלזא זצ"ל שקורא לא לשנות את המנהג בזה.

אגב, הסיפור לא אירע עם בעל הויגד יעקב מפאפא שנפטר בשנת ת"ש בפאפא, אלא עם בנו בעל הויחי יוסף.

[אורח]

מחמת כבודו של הרב מחולת המחניים, מיקרי קרתא דאתרא הדיין, אשנה מוצא שפתי.

עולה על דעתך שישראל רוקח אכפת לו אם ינהגו כהשלה"ק או כרה"ק רי"ב מצעשינוב?

[מחולת המחנים]

ברוב המקומות נהגו ללמוד עם תשב"ר חומש על הסדר, ולא כפי סדר הפרשיות, אין במנהג זה שום פגם, וכפי שנתבאר מקורו טהור בשל"ה הק'.
אולם בגליציה והונגריה נהגו ללמוד עם תשב"ר חומש על סדר הפרשיות, ונימוקם עמם, המשכילים למיניהם כנראה לא היתה עינם יפה במנהג זה וביקשו לבטלו במדינות אלו, ורועי החסידות לא הסכימו לכך.
וכנראה גם כאשר הגיעו לתל אביב החל ראש העיר להתערב בסדרי הלימודים וטען שהמנהג ללמוד על סדר הפרשיות אינו כסדר הראוי, ובבעלזא לא הסכימו לשנות מהמנהג.
מה לא מובן בכל זה?

וכיון שעלה ענין זה, אביא מכתב הרה"ק ר' שמחה ישכר בער מציעשנוב שלא לשנות המנהג.

דברי שמחה 1.jpg (165.78 KiB) נצפה 3623 פעמים

דברי שמחה 2 (1).jpg (280.97 KiB) נצפה 3623 פעמים

[עתניאל בן קנז]

מחמת כבודו של הרב מחולת המחניים, מיקרי קרתא דאתרא הדיין, אשנה מוצא שפתי.

עולה על דעתך שישראל רוקח אכפת לו אם ינהגו כהשלה"ק או כרה"ק רי"ב מצעשינוב?

האם באמת נראה לך שזה היה הסיפור???

לא נוכחתי בשעת מעשה, ואף לא שמעתיו מעידי ראיה. אולם ההשערה הפשוטה אומרת, שפנו לראש העיר בבקשה לתקציב/קרקע/עזרה לתלמוד תורה. והוא התנה זאת בעמידה בפיקוח של התכנים הלימודיים של עריית תל-אביב יפו (כנראה משהו שמתאים לציבור הדתי לאומי). במקום להתחיל להסביר לו מדוע זה 'לא בא בחשבון', ומה רע יש בתכנית הלימודים המדוברת, פשוט ענה לו הרב מבילגורייא, שמאחר שבתכנית הלימודים המדוברת לומדים את ה'מקרא' לפי הסדר, ואילו בבעלזא היתה קפידא חמורה ללמוד לפי הסדר, לכן אין ביכלתם להצטרף...

הרב מבילגורייא סיפר זאת להרב מפאפא, כדי להמחיש לו את הקפידא האמורה שנהגה בבעלזא. שאף השתמש בה בכדי להתחמק מדרישת ראש העיר. [וכמובן לווותר על התקציב/הקצאה, האמורה].

האם כעת זה מובן יותר?

[אנא עבדא]

בגליון המשובח (באמת!) עלים לתרופה מהשבת האחרונה, לרגלי היארצייט של הרה"ק ר' מרדכי בילוגורייא, הובא שם מעשה מעניין וזה תוכנו:

הויגד יעקב מפאפא בא לשבות בצל הקודש של הרה"ק מהר"א זיע"א, ושם סיפר לו אחיו מהר"ם, שראש העיר מר ישראל רוקח אישר הקצאה של קרקע לת"ת של בעלזא, אלא שיש לו תנאי קודם למעשה והוא, הסכיתו ושמעו: שילמדו את התורה לפי סדרה ולא לפי פרשיות השבוע, והוסיף מהר"ם, שלזה לא יכל להסכים כי בבעלזא יש קפידא גדולה ללמוד עם הילדים לפי פרשת השבוע, ולכן העדיף לוותר על הקרקע ולא לשנות ממנהגם. ההמשך פחות חשוב: הויגד יעקב שאל אותו, מאי כולי האי, והלא בשלה"ק כתוב ללמוד לפי סדר התורה ולא לפי פרשיות השבוע, ומהר"ם הביא לו מקור נאמן מחז"ל שלמדו על הילדים לפי פרשיות השבוע.

אנסח את השאלה כך: כמה מקוראי הגליון (המשובח!) התאפקו ולא מילאו פיהם שחוק, לשמע הסיפור הבדוי הזה? מי ששואל: "למה בדוי", לא יענה !
תמונת הצדיק הנז'

הורד.jpg

לקחתי עכשיו את הגליון בידי ואני רואה ששם אכן מסופר שזה היה עם ה'ויחי יוסף' זצ"ל (ולא ה'ויגד יעקב'!) כשהפליג בספינה ביחד הרה"ק מבילגורייא זצ"ל מהארץ לאירופה.

ולגופם של דברים, כדאי לברר האם היה איזה קשר משפחתי בין ישראל לרוקח לשושלת אדמור"י בעלזא? איך הוא קיבל בכלל את העובדה שהרבי מבעלזא רוצה לבנות מוסדות בעירו? עד כמה מסורתי הוא היה? (אם זכרוני אינו מטעני, הוא נלחם למען הסטטוס קוו בשמירת השבת בעירו)
כך שיתכן שכשיתבררו העובדות נראה שהסיפור כלל לא מופרך. ואדרבה, אולי יחכמונו אחד החברים על היחסים של ישראל רוקח עם היהדות החרדית בכלל בתל אביב ועם חסידות בעלזא בפרט.

[מחולת המחנים]

ולגופם של דברים, כדאי לברר האם היה איזה קשר משפחתי בין ישראל לרוקח לשושלת אדמור"י בעלזא?

שמעתי מבן משפחת רוקח כי ר"ע תל אביב ישראל רוקח התייחס לרבי אלעזר מברוד בעל מעשה רוקח, ומוצאו ממשפחה ירושלמית, לדברי הלה אדמור"י בעלזא אינם מתייחסים אחרי בעל מעשה רוקח, אך אולי הם קשורים אליו.
יש לברר את זה יותר.

[בן אדם]

לדברי הלה אדמור"י בעלזא אינם מתייחסים אחרי בעל מעשה רוקח...

אינו נכון. גם אדמורי בעלזא מתייחסים אחריו.

[עתניאל בן קנז]

ולגופם של דברים, כדאי לברר האם היה איזה קשר משפחתי בין ישראל לרוקח לשושלת אדמור"י בעלזא?

שמעתי מבן משפחת רוקח כי ר"ע תל אביב ישראל רוקח התייחס לרבי אלעזר מברוד בעל מעשה רוקח, ומוצאו ממשפחה ירושלמית, לדברי הלה אדמור"י בעלזא אינם מתייחסים אחרי בעל מעשה רוקח, אך אולי הם קשורים אליו.
יש לברר את זה יותר.

טעות בידיו של 'הלה'.

האדמו"ר ר' שלום רוקח מבעלזא,
היה בנו של ר' אלעזר רוקח (מבראד) הי"ד.
היה בנו של ר' שמואל שמעלקא, רב דביהמ"ד חייטים בבראד.
היה בנו של ר' משה רוקח אב"ד זלוטשוב.
בנו של ה'מעשה רוקח'.

[אפרים זלמן]

היה בנו של ר' אלעזר רוקח (מבראד) הי"ד.

?

[עתניאל בן קנז]

היה בנו של ר' אלעזר רוקח (מבראד) הי"ד.

?

נהרג בצעירותו בפרעות שהיו אז...

אשתו האלמנה נישאה שנית. ובנה היתום רבי שלום, עבר לגור בבית דודו (אחי אמו) ר' ישכר דוב רמר"ז, שלימים הפך לחותנו.

[אפרים זלמן]

אולי נתחלף לו למחולת המחנים בין הרקח להמעשה רקח.