חכמת המדע ודברי הגמ'

[עשוי לנחת]

בגמ' בגיטין (כב.) "והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור, מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ, לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ, ומאי טעמא דרשב"ג דמפסיק צונמא, מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי, במאי קמיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי".
וברש"י דמפסיק צונמא - שן סלע מבדיל באמצע השרשים ומפסיקין עד הגזע הלכך לרבן שמעון לא ינקי מהדדי. דהדרי ערבי - שהעץ מן הגזע ולמעלה שלם. מר סבר אוירא מבלבל - אף על פי שכל מה שיש מן השרשין בקרקע הוי מובדל הואיל וכשיצא לאויר הוא מעורב ומבלבל וינקי מהדדי. ומר סבר - אוירא לא מבלבל הואיל ובתוך הקרקע מובדל בסלע שאינו מצמיח וכו'.

בדומה למה שכבר דנו כאן בענין המדע והגמ' יש לדון גם כאן:
קודם כל, איך יתכן שנחלקו במציאות?
כמו"כ וזו עיקר שאלתי, למעשה, מה ידוע היום במדע בענין זה?

[תיקו]

צ"ל חכמת הגמ' ודברי המדע

[איש_ספר]

שאלת תם: מה אכפת לך מה דעת המדע? אתה הולך לשנות ולהכריע את ההלכה בעקבות המידע שאתה מבקש?

[תוכן]

אולי הוא רוצה להתנהג כמו בעל היראים המובא ברא"ש פסחים ספ"ב.

[עשוי לנחת]

שאלת תם: מה אכפת לך מה דעת המדע? אתה הולך לשנות ולהכריע את ההלכה בעקבות המידע שאתה מבקש?

שאלה יפה, שאגב, אפשר לשאול אותה על הרבה מהאשכולות שפתחת לנו...

[אוצר החכמה]

כמו בהרבה דוגמאות דומות, לא שייך כאן בכלל לדון על דעת המדע כי סביר להניח שהשפעה הדדית תמיד תהיה, וכל השאלה כאן היא עניין של הגדרה אם ינקי מהדדי וזו הגדרה הלכתית.

[עשוי לנחת]

כמו בהרבה דוגמאות דומות, לא שייך כאן בכלל לדון על דעת המדע כי סביר להניח שהשפעה הדדית תמיד תהיה, וכל השאלה כאן היא עניין של הגדרה אם ינקי מהדדי וזו הגדרה הלכתית.

לא מבין. לפי רשב"ג בטבעו של אילן שחלוק בתחתיתו שהשורשים מהחלק הימני של האילן אינם משפיעים כלל על היניקה של החלק השמאלי של האילן. ואילו לשיטת רבי אחרי שלמעלה האילן מתחבר, הרי שהאילן כולו יונק מהשורשים כולם.
כתוב או לא כתוב?
[לא נכנס כ"כ ברש"י ובגמ' לומר שלפי שתיהם כמות היניקה שוה, אלא שנחלקו אם כמות מזערית כזו של יניקה בכוחה לתת שם יניקה לחלק האחר של האילן]

אולי הוא רוצה להתנהג כמו בעל היראים המובא ברא"ש פסחים ספ"ב.

???

ולאלו שלא נוח להם עם הסקרנות שלי, אפשר לומר שעיקר קושייתי היא במה נחלקו רבי ורשב"ג?

[כרם]

כמו בהרבה דוגמאות דומות, לא שייך כאן בכלל לדון על דעת המדע כי סביר להניח שהשפעה הדדית תמיד תהיה, וכל השאלה כאן היא עניין של הגדרה אם ינקי מהדדי וזו הגדרה הלכתית.

לא מבין. לפי רשב"ג בטבעו של אילן שחלוק בתחתיתו שהשורשים מהחלק הימני של האילן אינם משפיעים כלל על היניקה של החלק השמאלי של האילן. ואילו לשיטת רבי אחרי שלמעלה האילן מתחבר, הרי שהאילן כולו יונק מהשורשים כולם.
כתוב או לא כתוב?
[לא נכנס כ"כ ברש"י ובגמ' לומר שלפי שתיהם כמות היניקה שוה, אלא שנחלקו אם כמות מזערית כזו של יניקה בכוחה לתת שם יניקה לחלק האחר של האילן]

אולי הוא רוצה להתנהג כמו בעל היראים המובא ברא"ש פסחים ספ"ב.

???

ולאלו שלא נוח להם עם הסקרנות שלי, אפשר לומר שעיקר קושייתי היא במה נחלקו רבי ורשב"ג?

לענ"ד, אם יקצצו חצי משרשי האילן הפונים לצד אחד, לא ימות הצד השני של האילן, כי יקבל את יניקתו מהחצי הנותר. אבל כל זמן שהשרשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו. ולכן פליגי בהתיחסות ליניקה.

[עשוי לנחת]

לענ"ד, אם יקצצו חצי משרשי האילן הפונים לצד אחד, לא ימות הצד השני של האילן, כי יקבל את יניקתו מהחצי הנותר. אבל כל זמן שהשרשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו. ולכן פליגי בהתיחסות ליניקה.

לא הבנתי. מצד אחד, שאם יקצצו לא ימות צד השני, וכדברי רשב"ג, שהרי לפי רבי הם מעורבים, וזה כאילו חותכים חצי אילן סתם.
מצד שני, כל זמן שהשורשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו, וזה גם כמו רשב"ג, שהרי לפי רבי כל צד הולך לכל האילן.
אז מה המחלוקת??

[כרם]

לענ"ד, אם יקצצו חצי משרשי האילן הפונים לצד אחד, לא ימות הצד השני של האילן, כי יקבל את יניקתו מהחצי הנותר. אבל כל זמן שהשרשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו. ולכן פליגי בהתיחסות ליניקה.

לא הבנתי. מצד אחד, שאם יקצצו לא ימות צד השני, וכדברי רשב"ג, שהרי לפי רבי הם מעורבים, וזה כאילו חותכים חצי אילן סתם.
מצד שני, כל זמן שהשורשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו, וזה גם כמו רשב"ג, שהרי לפי רבי כל צד הולך לכל האילן.
אז מה המחלוקת??

אם יקצצו לא ימות הצד השני - זה כדברי רבי, דהדר ערבי.
כ"ז שהשרשים קיימים הולכת היניקה של כל צד לצד שלו - זה כדברי רשב"ג.

[ביקוש האמת]

סיפרו פעם שר' גדליה הסביר הסבר מפולפל על המושג יניקה- ושאלו אחד מיושבי השיעור למה א"א להסביר כפשוטו- השיב הגר"ג- לך לרב קנייבסקי...- מסיפור זה הבנתי שהמדע לא מכיר כלל ביניקה דרך האויר.

[ביקוש האמת]

שאלת תם: מה אכפת לך מה דעת המדע? אתה הולך לשנות ולהכריע את ההלכה בעקבות המידע שאתה מבקש?

למה באמת לא? למה א"א לשנות את ההלכה? האם בגלל שברור לנו שחז"ל לא טעו- או בגלל שאף אם הם טעו ההלכה אינה זזה ממקומה

[בברכה המשולשת]

שאלת תם: מה אכפת לך מה דעת המדע? אתה הולך לשנות ולהכריע את ההלכה בעקבות המידע שאתה מבקש?

למה באמת לא? למה א"א לשנות את ההלכה? האם בגלל שברור לנו שחז"ל לא טעו- או בגלל שאף אם הם טעו ההלכה אינה זזה ממקומה

וכפי שציינתי פעם באשכול אחר- יש על זה מאמר של הרב נריה משה גוטל שליט"א בכתב העת בד"ד (בנוסף לדיונים הפזורים בספרו השתנות הטבעים בהלכה).
ויעויין בזה עוד בסוף ספר מנוחת אהבה לגר"מ לוי זצ"ל (בנושא כינים בשבת והמסתעף)
עוד זכורני שיש על כך תשובה ממרן הגר"ע יוסף שליט"א.

[מנחם-כהן]

יש על זה מאמר של הרב נריה משה גוטל שליט"א בכתב העת בד"ד (בנוסף לדיונים הפזורים בספרו השתנות הטבעים בהלכה).
ויעויין בזה עוד בסוף ספר מנוחת אהבה לגר"מ לוי זצ"ל (בנושא כינים בשבת והמסתעף)

מי יכול לעלות?

[מעט דבש]

למה באמת לא? למה א"א לשנות את ההלכה? האם בגלל שברור לנו שחז"ל לא טעו- או בגלל שאף אם הם טעו ההלכה אינה זזה ממקומה

ראה כאן,
וכאן.

[עושה חדשות]

פליתי סי' מ סק"ד:
...וכי זהו הכחשת הקבלה והתורה עד שנימא שיבטל אלף עדים ואות אחת מהתורה לא יבוטל, וכי בזה הכחשה לתורה וקבלה, אדרבה חיזוק מבלי לילך אחר מציאות הטבע, רק כפי התורה אשר לנו מורשה, ומה בכך שמכחיש חוקות הטבע, וכי על ידי כן יצא חורבה כמו שיש לחוש אם נכחיש כללית התורה בטריפה אינו חיה וכדומה, ובפרט יסודת חכמי טבע בנוי על פי נסיון, היום היתה הסכמה כך, וכאשר באו אנשים שראו ההיפוך אף הם נזרו אחור מהסכמתם ועשו כלל אחר, וכן תמיד, עד כי עכשיו על ידי נסיון בזה נסוגו אחור ממש מכל הנחת גלינוס ארסט"ו וכדומה ויבחרו הנחות ויסודות חדשים, אם כן איך בשביל יסודת טבע מציאות, נכחיש העדים ונתיר איסור טריפה וספק שלה.