- ללא שם 1.JPG (78.61 KiB) נצפה 15441 פעמים
- ללא שם 2.JPG (48.15 KiB) נצפה 15440 פעמים
וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא
חכם באשי כתב:שיבר,
האם תמיד הינך חס על כבוד האמת, והנך מדקדק אם ישנה הפרזה בתיאורים או רק כאן קנאת בקול גדול למידת האמת?
היום שכל בר בי רב דחד יומא מתכנה 'הרה"ג', קשה לך התארים שנקשרו לראשו של ר' שמואל אשכנזי, שהנני יכול להעיד שהוא בקי בתלמוד ובמדרשי חז"ל באופן לא יאומן.
נוטר הכרמים כתב:מצאתי הבוקר תקדים נכבד למפעלו של 'שמואל זעירא', ראה בשו"ת חוות יאיר סי' ט בראש התשובה שמצטט את הפתגם הידוע: כתב ראש הפילוסופים היווני, אהוב סוקראט[ס], אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר, ולאחר מכן מונה רשימה של לא פחות משבעה ספרי קדמונים המצטטים זאת, נשמת חיים, מאור עינים, ועד לריב"ש.
איש_ספר כתב:מתוך ההקדמה לספר:וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא
מי הם אותם נקיי הדעת דירושלים שהיו מתכנסים בביתו?
שמא ר' גרשון לפידות ? או ר' אלעזר בריזל? או אולי ר' זונדל קרוייזר? ואפשר ר' אליהו סלאטקי? או אולי ר' ועלועל צ'צ'יק? ואולי ר' ש"א יודלביץ?
צוציק כתב:איזה ספר הוא זה "בא גד"?
חכם באשי כתב:איש_ספר כתב:מתוך ההקדמה לספר:וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא
מי הם אותם נקיי הדעת דירושלים שהיו מתכנסים בביתו?
שמא ר' גרשון לפידות ? או ר' אלעזר בריזל? או אולי ר' זונדל קרוייזר? ואפשר ר' אליהו סלאטקי? או אולי ר' ועלועל צ'צ'יק? ואולי ר' ש"א יודלביץ?
איני יודע מיהם נקיי הדעת שבירושלים שנתכנסו בביתו, אך יודע אני שנקיי הדעת שבבני ברק שיגרו אליו את שאלותיהם, כמו: ר' שריה דבליצקי ור' דוד צבי הילמן. ולשונות ההערצה שכתבו אליו, מוכחים יותר מהכל.
ר' גרונם יקום פורקן כתב:ועדיין לא התייחס אי"ס ללשונות ההערצה שכתבו זקני בני ברק לרש"א.
חכם באשי כתב:האמת, הגזימו כאן המלעיזים. מעולם לא ידעתי שיש ללמוד את 'דבר העורך' כגמרא וראשונים ולדקדק באותיותיו ובקוציהן.
אין זמני אתי להיכנס ללינק שצירפת ולייגע את זמני בהאזנה לשיחתם של יושבי קרנות. אני מציין זאת בגאווה, כי הציטוט שצירפת לקישור היה בהחלט מפתה.
כך ציטטת:אכן, כפי שרמזתי בדברי לעיל, ועתה אכתוב הדברים ביתר בהירות: אין כאן ענין של דקדוקי עניות על תארים בלתי מדויקים וכיו"ב, אלא לענ"ד התארים המופרזים שנקשרו לראשו של רש"א, מצד חוגים מסוימים שדאצ'ה היה כלי מבטאם, מלמדים על מגמה של התרחקות מבית המדרש, על ירידת קרן התורה ועל חוסר נתינת כבוד והערכה לאברכים עמלי תורה. 'סתם' אברך הלומד ומברר יש נוחלין עם רשב"ם. בקיצור שפחה תירש גבירתה. והיודע יודע. [האם דאצ'ה היה מעניק מקום למודעת שנור להוצאת כתבים של אברך שבירר סוגיות בעיון לאמיתה של תורה? התשובה ידועה!]
התיאור המופרך על 'חוגים מסוימים' שדאצ'ה היה כלי מבטאם הוא משעשע למדי. לך הלוא ידוע היטב כי דאצ'ה שימש קבוצה בלתי מוגדרת של בני תורה מגוונים שונים ומשונים ושמר כל העת על ניטרליות מובהקת.
הופיעו בו תמידים כסדרם מאמרים תורניים בכל התחומים - החל מבירורי סוגיות אליבא דהלכתא וכלה במחקרים אקדמיים. אתה מן הסתם יודע כמה חיבה היתה לי לאותם גליונות שכללו בדווקא תכנים תורניים ולמדניים לצד רשימות בענייני פולקלור או מדעי היהדות. אם זכורים לך, למשל, גליונות 17, 36, 56, 63-64, 100 - כל אלו מן הזכרון כרגע. עבור היטב על תוכן העניינים ושים לב למגמה המודגשת לאחד את כל תחומי העניין התורניים.
כאנקדוטה, אציין ביחוד את גליון 36 שלאחר פרסומו קיבלתי ביקורות מכל העברים - אלו אמרו רב לנו במות לפרסום חידו"ת (זכור לי היטב הזמן הרב שהקדשתי לעריכת רשימה בשם 'פסקי הלכה בפרק תמיד נשחט' שפורסמה בגליון זה, ואין בה אלא סיכום שו"ט ע"ד פסקים למעשה; היה זה זמן קצר לאחר שלמדתי תמיד נשחט ואהבתי את דרך השינון הזו), ואלו קבלו על העיסוק המוגבר ברשימתו של ר"י מונדשיין מסביב לפולמוס רי"א ורי"ע. ואני על משמרתי עמדתי בידיעתי כי התלונות מכאן ומכאן שומרות על דאצ'ה ותכליתו.
בכלל, האשמה כזו מעידה ללא כל ספק על בעליה כי בכל עת שהגיע גליון דאצ'ה לידיו, לא הביט כי אם אל אותן פיקנטריות שסיפקו את הנאותיו המפוקפקות. כידוע לך, דרכן של משמיצים זולים אינה כוללת היכרות אמיתית עם נשואי השמצתם, ואין אפוא להתפלא על העדר כל קשר בין דבריו למציאות כפי שהיא משתקפת היטב ממאת גליונות דאצ'ה.
ה'פרסומות' בדאצ'ה היו - כידוע לך היטב - מגוונות; כל אחד מן הכותבים או הקוראים המוכרים שביקש לפרסם דבר מה נענה ברצון. מן הזכרון אציין מודעה שפירסמתי לאליעזר בראדט, לדנדרוביץ, לאליהו לוין, לשי וואלטר, לירושתנו, לספר הפעולות, ועוד רבים ככל שהתבקשתי. אין לי שום זיקה למלאכתו של אשכנזי או של סטל ואני רחוק מהזדהות עם רב התועלת שבמלאכת עריכת כתבי אשכנזי.
תיארת לי את שמחתם לאיד של יושבי הקרנות על 'גסיסתו' של דאצ'ה. ובכן, תודה לאל, איני מתפרנס מהנחיית שיחות רחוב ובחסדו ית' אני עסוק כל ימיי בלימוד ובהרבצת תורה (די מגוונת, אגב: היא כוללת בין היתר סתם יש נוחלין עם רשב"ם ועוד כמה היבטים של המונח 'תורה') ולצערי הרב אין לי פנאי לקדם את אתר דאצ'ה. ועוד חזון למועד.
היה ברוך, יצחק ברוך.
גוראריה כתב:אודה ולא אבוש, נחשפתי לשמו של רש"א רק כשנכנסתי לפורום והרגשתי כזו נחיתות...מדברים פה על א' כזה בפשיטות כזו, ואני הק' איני יודע בכלל במי מדובר... גאון הדור בתוכנו ואנחנו בורים ולא נדע.
אח"כ הסתדר לי הכל! פרסומת בלתי פוסקת ותו לא. [מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו]
באשר לגופו של ספר הצצתי קצת בקובץ על אגג שהופיע בפורום ולא ראיתי מה מלהיב כאן. ובכן שהוא מצטט לי 6 מקורות שאומרים את אותו דבר [תוך הדגשה החל מאיזו מאה באלף הששי הם היו...], אז מה? נחמד, בסדר, מה יש להתלהב?
הגזמתם!
הור ההר כתב:גוראריה כתב:אודה ולא אבוש, נחשפתי לשמו של רש"א רק כשנכנסתי לפורום והרגשתי כזו נחיתות...מדברים פה על א' כזה בפשיטות כזו, ואני הק' איני יודע בכלל במי מדובר... גאון הדור בתוכנו ואנחנו בורים ולא נדע.
אח"כ הסתדר לי הכל! פרסומת בלתי פוסקת ותו לא. [מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו]
באשר לגופו של ספר הצצתי קצת בקובץ על אגג שהופיע בפורום ולא ראיתי מה מלהיב כאן. ובכן שהוא מצטט לי 6 מקורות שאומרים את אותו דבר [תוך הדגשה החל מאיזו מאה באלף הששי הם היו...], אז מה? נחמד, בסדר, מה יש להתלהב?
הגזמתם!
לפחות דבריך אלו אינם נכונים, אני קראתי את קדמאה, יש שם אולי הרבה כפילויות, אבל הוא מאד מעניין, וזה בהחלט לא רק ענין של פרסומת, ניכר שהמחבר הוא בעל ידע נדיר.
גוראריה כתב:מה זאת אומרת לא נכונים? זה שאתה התלהבת זה אומר שגם אני?...
גוראריה כתב:זה שיש לו ידע נדיר - ע"ז לא פליגנא ובפרט שאיני מכירו, ולא הלנתי אלא על ההתלהמות.
גוראריה כתב:על יתר מה שכתבת לא עלי תלונותיך.
גוראריה כתב:ובדרך אגב, אכן יש חן לראות ידע עצום של אדם, אבל בדורנו אין בספר שכזה כל עדות. ע"ע אוצה"ח...
גוראריה כתב:ובהערת אגב איני מבין האי שמא דשמואל זעירא מה טיבו. ענוה?
חכם באשי כתב:סוכ"ס הוא מתייחס לאיוונגליון כמקור שאפשר להביא.
התכוונתי, שרז"ו לייטר מסכים שהמקור הכתוב הראשון שבידינו הוא האיוונגליון, ומוסיף, שכנראה הם נטלוהו מספרות חז"ל.
ואין בכך כל נפק"מ, כי סוכ"ס הוא מתייחס לאיוונגליון כמקור שאפשר להביא.
כמונה מעות.
וז"ל דרכי משה בהערה ה: כתב בהגהות מימן פ"ד מהל' תפילה, שצריך ליזהר שלא ידלוג שום תיבה כאילו מונה מעות...'.
והנה בהג"מ שלפנינו לא נמצאו הדברים. אבל מצאתים בהוצאה הראשונה של הגהות מיימוניות שנדפסו בשולי משנה תורה [קושטא רס"ט] ומשם נכנסו למשנה תורה הוצאת אל המקורות ירושלים תשי"ד בשם תיקוני הגהות מיימוניות הוספות והשלמות...'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 224 אורחים