ברש"י פרק ט פסוק יד כתב רש"י:
את כל מגפתי - למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות:
ותמהו הראשונים והאחרונים, שהרי פסוק זה נאמר לפני מכת הברד.
ובין התירוצים [סיכום השיטות במילואים לתורה שלמה] יש שהגיהו [או: מסרו, ראה להלן] נוסחים אחרים: ברד, בצורת, בכורות [בשורוק], והמשותף לכולם שמדובר על מכת ברד, דהיינו שבגלל מכת הברד היה בצורת, או שמכת הברד היתה רק על התבואה שבכרה.
ואמנם בכתבי היד יש לכאן ולכאן אלא ששניים מהראשונים [מובאים בתו"ש שם] מוסרים לכאורה על נוסח של האוטוגרף.
האחד, ספר פענח רזא לרבי יצחק ב"ר יהודה הלוי, שכתב:
את כל מגפותי, פירש"י למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה וכו' אמר מהר"ר אברהם שראה בפירש"י בכת"י שכתב מכה מיתת הבכורות, ולא כפי' מהר"ר משה שרוצה לפרש ענין ביכור כמו בכיר ולקיש.
השני, ספר אמרי נועם לרבי יעקב דיליישקאש, שכותב:
אבל מר' אברהם שמעתי שראה בפירוש שרש"י ז"ל בעצמו כתב מכאן שמכת בצורת שקולה וכן נראה
אם כן:
לפי רבי אברהם מהפענח רזא באוטו' כתוב מכת מיתת הבכורות,
ואילו לפי רבי אברהם שבאמרי נועם באוטו' כתוב מכת בצורת.
והנה, מלשונו של האמרי נועם משמע במפורש שהכוונה לאוטוגרף,
לעומת זאת את הפענח רזא אפשר אולי לפרש שמדובר בכת"י אחר?
ועוד: מי הם
רבי משה שבפענח רזא,
רבי אברהם שפענח רזא
ורבי אברהם שבאמרי נעם?