לאופיו של הפורום - הצגת עמדה ודיון פתוח

[כולל יונגערמאן]

איש ספר, מעניין, מי זה הגרד"ל? לגופו של ענין אין ספק שדעה כזו מוזר אם לא מופרך, הישמע כזאת להשמיט ענינים מספר מחמת שלא נראין להמהדיר? ואם היו עושין כן היו עושין עוול גדול לספרות בכלל ולהמחבר בפרט. מזל שהש"ס כבר נדפס לפני 500 שנה, בוא נתאר כמה קטעים "בעיתיים" חלילה היו נשמטים. ועל כיוצא בזה החרימו הראשונים בחרם חמור וקללות אף שבאמת לא היה נראה שיש להבין דברי הגמ' בדרך אחר.

ברזילי, לדבריך אם אתה לא פתוח באופן עקרוני לקבלת תוצאות שונות ממה שאתה מאמין בה, אז אין טעם להתעסק בזה כלל. ובכלל לכאורה פשוט שגם אם יש מצוה להגיע לידיעת ה' ע"י חקירה, אבל ודאי אין הכוונה רק להוכיח ולקבוע אצל עצמו התוצאה הנדרשת מראש. ולכאורה מפשטות החז"ל משמע להיפך דהעוסק במה למעלה מה למטה וכו' בעיקר מה קדם לעולם (= אבולציה?) רתוי לו שלא בא לעולם.

[כנסת ישראל]

כמה הערות:
א. הצורך בפורום נפרד לענינים כאלו אינו משום חסר ביראת שמים אלא כעין חרם הראשונים לא לעסוק בפילוסופיה מתחת לגיל מסויים.
ב. הצורך בדע מה שתשיב אינו התר גלובלי, חז"ל אסרו קריאה בספרי מינים והתירו להתלמד ולתשובת המינים, ולא היתר גורף.
ג. אגב וכנרמז לעיל יש באוצר החכמה ספרים רבים העוסקים בדע מה שתשיב הן על בקורת המקרא (ספרי הגרד"צ הופמן והגריא"ה ועוד רבים), והן בנושאים אחרים, ולהמחשה חיפוש על המילה חמורבי מביאה 133 תוצאות.., אולי פעם יצאו מנקודת הנחה שאין מקום למהדורה מצונזרת של אוצה"ח באינטרנט, אך אולי המצב השתנה.
ד. מ"מ אני מסכים שהפורום דנן לא מתאים לדיונים מסוג זה (מקדמות העולם ועד קדמות הזוהר), אבל כן יש מקום לדיונים בריאליה תנכי"ת וראיליה תלמודית בלי להגרר למקומות כאלו.
לענ"ד יש צורך להקים פורום סגור שיהיה מיועד לעניני "תשובת המינים", אך לאו דווקא בפלטפורמה זו של אוצה"ח.
[לצנזורה בספרי קדמונים כן או לא יוחדו אשכולות אחרים ואין ענינם כאן].

[אמסטרדם]

איש ספר, מעניין, מי זה הגרד"ל?

הגר' דוב לנדא שליט"א מב"ב ר"י סלבודקא.

[כהן]

מגוון הדעות לעיל ממחיש היטב את הבעיה. רצוני להתייחס לנקודה אחת מחודשת שעלתה בין הדברים:

קצת סטיה מהנושא
האם יש מי שחושב שלדעת הסוברים שצריך להכריח האמונה בראיות ולא להסתפק בקבלת הדורות, ראוי ג"כ לדעת את כל השאלות והדיונים סביב מאובנים או חוקי חמורבי למשל,
דהיינו הראשונים עסקו בעצם האמונה להכריחה בשכל שתהיה מתיישבת היטב ואילו הנידונים הנ"ל הרי אינם אלא שאלות וסתירות כביכול ואחרי התשובות[שלא תמיד ניתנות בבהירות מספקת מחמת חוסר הידיעה האמיתית בהיסטוריה של אלפי שנים שאין לנו קבלה ברורה בזה] שבנו למצב הראשון
ובקיצור: האם אדם שיודע על חוקי חמורבי והזיקה שאולי קיימת בינהם לתוה"ק יש לו עדיפות לשיטות הראשונים הנ"ל על מי שלא שמע מעולם?
ולכאו' התשובה הפשוטה היא שבאמת זה אינו שייך לנידון הרא' וכל הידיעה בזה מיותרת ונצרכת רק למחזירים בתשובה וכדו' וא"כ למה לנסות לבלבל את מוחם של אלו שלא שמעו

ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.

לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).

יש כאן היתממות,אופי הדיון לא היה סביב השאלה מה ניתן ללמוד מכך בהנחה שאכן התורה נכתבה כנגד וביחס למשפטי המזרח[אם אכן חמורבי מאותה תקופה] אלא איך מסתדרים עם הבעתיות שיש לאיזה מתקשים באמונתם עם מה שלדעתם [עפ"ל] העתקה.
כמו כן היה דיון סביב השאלה איך מתמודדים עם טענות של אריכאולוגים שלא מצאו את עקבות סיפורי התורה,האם גם מזה ניתן ללמוד משהו תורני,או שפשוט להוכיח מכאן על אי ידיעתם
גם קשה לי לשער איזה תובנות יוצאות מהדיון על זמנם של המאובנים [אולי לאלו שמקיימים את האבולציה אני מקוה שתסכים לוותר על התועלת הזו]

ההבדל הפשוט בין דברי הרא', לשאלות מכוח ממצאים ארכיאולגים למשל הוא, שהרא' עמלו להכריח את האמונה בשכל, ואילו כאן ישנו איזה מידע עלום, שמחמת שברי הידיעות שבידנו עלול להראות כסתירה, וכאשר אנו מיישבים ואומרים שאין הארכיאולוגים צודקים ואין בכוחם לברר מאיזה סיבות לא חיזקנו את האמונה רק ביטלנו איזה שאלה, וא"כ מה ההבדל בין מי שלא ידע מהשאלה למי שהתיישב לו והבין.
ואמנם אם תרצה לחזק את האמונה ע"י ראיות ארכיאולגיות יתכן וזה דומה לדברי הרא' ,עכ"פ כמו שכתבתי לא זה מה שנעשה כאן.

[שטייגעניסט]

ולגבי החכמים המגחכים, אם יש משקל לשמועות מהטיפוס הזה, אולי תמצא ענין גם בדברים הבאים: שמעתי פעם קול הברה, שהגרד"ל התבטא כנגד אחד מגליונות קובץ ע"ח באבוב, בהזדמנות שנקרתה לי, שאלתי אותו מה מצא בו עוול, חששתי מי יודע גודל המכשלה שיצאה מתחת ידי הקובץ, אבל תשובתו היתה מפתיעה, לדבריו בקובץ ההוא התפרסם מאמר על גלגולי הצאן של יעקב אבינו, בסיפורת החסידית, ובתוך הדברים הובא שם, שאחד מהצדיקים אמר שהוא היה פעם בצאנו של יעקב ועד עתה יש לו סימן על גבו מהכאה שהכה אותו יעקב, היתכן לכתוב כך על יעקב אבינו שהכה צאנו באכזריות כזו המשאירה סימן על הגוף, תמה הגרד"ל?! (כמדומה שהוא הזכיר את המסופר על משה ורחמיו על צאנו) מצאתי שעת הכושר לספר לו על הנדפס ע"ש בעל הטורים, איני זוכר את המלים שאמר אני רק זוכר היטב שפניו חוורו, וחזר שוב ושוב שאסור היה להדפיס דבר כזה (הנוסח היה חריף יותר אך כיון שאיני זוכר בדיוק המלים לא כתבתי). אמרתי לו שהמו"ל אמר לי שהגרח"ק ציווה עליו להדפיס, אמר לי "איני מאמין". אמרתי לו אני מאמין למו"ל, ויודע הוראות אחרות של הגרח"ק שלא להשמיט שום דבר, אמר, אני יודע מה שאתה יודע, ואני מחויב לומר שאיני מאמין.

הגרד"ל מי זה ?
התכוונת לצחק מקנאותו ?

[ברוך ברגר]

כיהודה ועוד לקרא אצטרף לדברי רוב החברים שאין טעם בפורום מיוחד לעניני אמונה.

במה מיוחדת -תרבה את האשכולות מהסוג הנידון כאן.
במה מיוחדת -תעצים את הבעייתיות שבנושאים שיבאו בו.
במה מיוחדת -תמנע את הדיון מכאלו שאינם מעוניינים או מתעניינים בנושא זה מעבר לשאר שלל הנושאים.
במה מיוחדת -מהווה הצהרה כי אכן הנושא הוא בעייתי, אבל צריך מקום שבו אפשר להתעטף בשחורים...

כמו של נושא נידון פה, אין טעם שלא יהיה אפשר לדון גם בנושא זה. אם יש מישהו שעצם פתיחת דיון שכזה מהווה חטא, הרי שכנגדו יש כאלו שפתיחת דיון בנושא אחר מהווה חטא.
כל מה שצריך שמנהלי האתר יקפידו בהקפדה מירבית על סגנון דיונים אלו, שישאו אופי של דיון בין יהודים יראי שמים ומאמינים, ולא של דיון בין מאמינים לכאלו שאינם.
אני מציע ש -למרות הקושי בדבר- יקבעו כללים, בשביל כאלה שאינם מבינים לבד, תוך הקפדה מיוחדת ויד תקיפה ונחרצת של מנהלי האתר.
מי שבוחר לכתוב בכאלו נושאים שידע שאין פשרות ואין רחמים, כל סטייה -לדעת מנהלי האתר- תטופל.
אני מאמין שאחר התנהלות כזאת הכותבים ישקלו 7 פעמים את דבריהם.

מצטרף !

ג"א מצטרף לכל הנ"ל.

[איש_ספר]

ולגבי החכמים המגחכים, אם יש משקל לשמועות מהטיפוס הזה, אולי תמצא ענין גם בדברים הבאים: שמעתי פעם קול הברה, שהגרד"ל התבטא כנגד אחד מגליונות קובץ ע"ח באבוב, בהזדמנות שנקרתה לי, שאלתי אותו מה מצא בו עוול, חששתי מי יודע גודל המכשלה שיצאה מתחת ידי הקובץ, אבל תשובתו היתה מפתיעה, לדבריו בקובץ ההוא התפרסם מאמר על גלגולי הצאן של יעקב אבינו, בסיפורת החסידית, ובתוך הדברים הובא שם, שאחד מהצדיקים אמר שהוא היה פעם בצאנו של יעקב ועד עתה יש לו סימן על גבו מהכאה שהכה אותו יעקב, היתכן לכתוב כך על יעקב אבינו שהכה צאנו באכזריות כזו המשאירה סימן על הגוף, תמה הגרד"ל?! (כמדומה שהוא הזכיר את המסופר על משה ורחמיו על צאנו) מצאתי שעת הכושר לספר לו על הנדפס ע"ש בעל הטורים, איני זוכר את המלים שאמר אני רק זוכר היטב שפניו חוורו, וחזר שוב ושוב שאסור היה להדפיס דבר כזה (הנוסח היה חריף יותר אך כיון שאיני זוכר בדיוק המלים לא כתבתי). אמרתי לו שהמו"ל אמר לי שהגרח"ק ציווה עליו להדפיס, אמר לי "איני מאמין". אמרתי לו אני מאמין למו"ל, ויודע הוראות אחרות של הגרח"ק שלא להשמיט שום דבר, אמר, אני יודע מה שאתה יודע, ואני מחויב לומר שאיני מאמין.

הגרד"ל מי זה ?
התכוונת לצחק מקנאותו ?

ח"ו!

[ברזילי]

ברזילי יש"כ על הדברים. דילגת על הנקודה המרכזית לפיה באמונת הבורא ומציאותו, לדעת הרבה ראשונים המצווה היא רק באמונה דרך חקירה (הנקרא ידיעה) ולא באמונה פשוטה. ואם יש קושי בדבר אפשר לומר בנוסח הלכתי: בהכי חייב רחמנא, מצוותן בכך. אבל באמונה שכל התורה המסורה בידינו היא ממשה רבינו וכו', לא ראיתי שגם שם המצוה היא דרך חקירה. ולכן אם דרך חתחתים היא זו, אולי יש למנוע מלילך בה, במי שיש לו דרכא אחרינא. אפילו בהניח שהמגיע לסופה בשלום, יוצא עם כמה תובנות חדשות על יחוד משפטי התורה.

רוב הדוגמאות שהזכרתי (ואולי כל, אם כי יש להסתפק לענין קדמות העולם) אינן נכללות ב"לידע שיש שם מצוי ראשון" במובנו הצר, ואעפ"כ עסקו הקדמונים בהרחבה בהן ובשכמותן (ידיעה ובחירה, נבואה, השגחה, תפילה, וכו' וכו'). על כן, או שאין צריך להגיע להיתר של "בהכי חייביה רחמנא", או שהם תפסו את מצוות ידיעת הבורא במובן רחב יותר, הכולל את כל יסודות האמונה, הבנת דרכי השי"ת והנהגת העולם, וממילא ההיתר כולל גם את זה (ולענין התורה המסורה וכו' באופן ספציפי הלא ידוע שכבר דנו ראשונים בכמה קושיות הנוגעות לענין זה ובירורו).

(בר מן דין, ברור שלא כל מקום ניתן לומר שיש תועלת בבירור תשובות לביקורת המקרא, ניקח למשל טיעון כנד אחדותו של ספר נביא מסוים, בטענה שיש בחלקו ביטויים שאינם הולמים את זמנו של אותו נביא, והמשיב עולה בידו למצוא שגם בזמן ההוא היה שימוש במטבעות מעין אלו. מה יש לנו מזה? קצת ריאליה תנכי"ת?)

כששואלים את השאלה כבר ידוע מה תהיה התשובה? אם יש כאן הערה של ממש, אולי המסקנה תהיה שההביטוי הזה שימש בזמן כתיבתו במשמעות שונה מזו המיוחסת לו כיום, או אפשרויות אחרות כפי שהזכירו כאן לעיל. אני מסכים שיש קושיות ותירוצים שאחריהם לא נשארים עם הרבה ביד (למה יש הרבה קרי וכתיב בירמיהו), וכך הוא בכל תחום ובכל שיטת לימוד. זו לא ביקורת על התחום כולו, וגם לא סיבה לא להעלות את השאלה - אם לי אין תשובה טובה, או שיש תשובה שלא תורמת הרבה באופן מהותי, אולי לחברי תהיה תובנה בכיוון אחר.

ברזילי, לדבריך אם אתה לא פתוח באופן עקרוני לקבלת תוצאות שונות ממה שאתה מאמין בה, אז אין טעם להתעסק בזה כלל. ובכלל לכאורה פשוט שגם אם יש מצוה להגיע לידיעת ה' ע"י חקירה, אבל ודאי אין הכוונה רק להוכיח ולקבוע אצל עצמו התוצאה הנדרשת מראש. ולכאורה מפשטות החז"ל משמע להיפך דהעוסק במה למעלה מה למטה וכו' בעיקר מה קדם לעולם (= אבולציה?) רתוי לו שלא בא לעולם.

לא אמרתי זאת, יש טעם גם בעיסוק מן הסוג שאתה מציע (ובאופן שאם ההוכחה לא תצליח, יאמר המעיין לעצמו צריך-עיון-עוד, ותו לא). עם זאת, לפחות חלק מן הראשונים עסקו בעיון חופשי מהנחות קדומות (במידה מסויימת עכ"פ) גם בענינים הנתפסים (אז והיום) כעיקרי האמונה, ואת זה הזכרתי רק כדי להוכיח שאין היתר העיסוק בחקירה רק משום שידוע מראש מה תהיה התוצאה (ולמען הסר ספק - אינני מציע שכך יש לנהוג גם בפורום הזה, מכל הנימוקים שנזכרו לעיל, ויש לאזן בין השיקולים השונים).

לענין מה למעלה מה למטה רבו הפירושים, אבל אם בדעת הרמב"ם עסקינן - ראה דבריו בפיהמ"ש שם.

ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.

לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).

יש כאן היתממות,אופי הדיון לא היה סביב השאלה מה ניתן ללמוד מכך בהנחה שאכן התורה נכתבה כנגד וביחס למשפטי המזרח[אם אכן חמורבי מאותה תקופה] אלא איך מסתדרים עם הבעתיות שיש לאיזה מתקשים באמונתם עם מה שלדעתם [עפ"ל] העתקה.
כמו כן היה דיון סביב השאלה איך מתמודדים עם טענות של אריכאולוגים שלא מצאו את עקבות סיפורי התורה,האם גם מזה ניתן ללמוד משהו תורני,או שפשוט להוכיח מכאן על אי ידיעתם
גם קשה לי לשער איזה תובנות יוצאות מהדיון על זמנם של המאובנים [אולי לאלו שמקיימים את האבולציה אני מקוה שתסכים לוותר על התועלת הזו]

לענין הדיון המחוק, לא עיינתי באשכול ההוא אלא ברפרוף, אך הרושם שלי היה אחר לגמרי משלך, ולענ"ד עיקר הדיון שם היה סביב השאלה אם יש אכן דמיון בין החוקים ואז יש מקום לשאול מה החידוש שחדשה תורה, ואם יש כאן אשרור של נוהג קיים, או שיש מקום לדקדק ולחפש הבדלים, או אולי ההפך הוא הנכון ויש הבדל גדול בין מערכות החוקים שגם ממנו אפשר ללמוד כמה וכמה דברים (השווה מה שהרבו המדברים לדבר על המשפט בו פתח הרמב"ם את הלכות אישות)).

טענות של לא-מצאנו אכן אינן מענינות בדרך כלל, אם כי באופן מוגבל מאד ייתכן שאפשר ללמוד גם מהן קצת על ריאליה (לא מצאנו אינו אומר שלא היה, אבל אם יתברר באופן משכנע שהיינו אמורים למצוא משהו ולא מצאנו זה יכול לומר משהו על מידת ההשפעה של מה שהיה; הכל כמובן באופן תיאורטי, כי באמת אינני יודע דבר וחצי דבר בתחום זה).

לענין מאובנים וכו' - תלוי מהו כיוון ההסבר בו תבחר. מי שבעיניו התשובה היא שכל המאובנים הם זיוף זדוני של אפיקורסים, כנראה באמת לא ילמד דבר מתשובה זו. מי שנוקט בדרך של בורא עולמות ומחריבן, ילמד מכך שאכן היו עולמות ריאליים לפני עולמנו זה (ואף שעצם הדבר כבר כתוב במדרש, דומני שלולא המאובנים לפנינו ההבנה הפשוטה במדרש היא שמדובר בענין רוחני ולא ביצורים של בשר ודם שחיו על כדור הארץ שלנו). מי שנוקט שהקב"ה שתל את המאובנים בארץ בששת ימי בראשית, יכול לעיין בשאלה התיאולוגית החשובה - מדוע נברא העולם באופן כזה, וכו' וכו'

ההבדל הפשוט בין דברי הרא', לשאלות מכוח ממצאים ארכיאולגים למשל הוא, שהרא' עמלו להכריח את האמונה בשכל, ואילו כאן ישנו איזה מידע עלום, שמחמת שברי הידיעות שבידנו עלול להראות כסתירה, וכאשר אנו מיישבים ואומרים שאין הארכיאולוגים צודקים ואין בכוחם לברר מאיזה סיבות לא חיזקנו את האמונה רק ביטלנו איזה שאלה, וא"כ מה ההבדל בין מי שלא ידע מהשאלה למי שהתיישב לו והבין.
ואמנם אם תרצה לחזק את האמונה ע"י ראיות ארכיאולגיות יתכן וזה דומה לדברי הרא' ,עכ"פ כמו שכתבתי לא זה מה שנעשה כאן.

כמו שכבר הזכרתי, הראשונים לא (רק) עמלו כדי להוכיח את מה שידעו מראש שהוא נכון, אלא (גם) עסקו בדיונים פתוחים כדי לברר מה ההבנה הנכונה ביסודות האמונה, וזה הבדל גדול מאד. לענין סוף דבריך - ראה מה שכתבתי לעיל לראי"ס - מי שיודע מראש, עוד לפני ששמע את הקושיה, שהיא תהיה מבוססת על מידע רעוע והתירוץ יהיה כך וכך, באמת מוטב לו שלא יבזבז את זמנו. מי ששומע מתוך פתיחות להבין את הקושיה, לעתים ימצא שאין בה ממש, ולעיתים יראה שיש כאן ענין לענות בו וממילא אפשר שילמד מהדיון משהו. ממש כמו בכל נושא אחר שדנים בו.

[צופר הנעמתי]

ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.

לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).

יש כאן היתממות,אופי הדיון לא היה סביב השאלה מה ניתן ללמוד מכך בהנחה שאכן התורה נכתבה כנגד וביחס למשפטי המזרח[אם אכן חמורבי מאותה תקופה] אלא איך מסתדרים עם הבעתיות שיש לאיזה מתקשים באמונתם עם מה שלדעתם [עפ"ל] העתקה.
כמו כן היה דיון סביב השאלה איך מתמודדים עם טענות של אריכאולוגים שלא מצאו את עקבות סיפורי התורה,האם גם מזה ניתן ללמוד משהו תורני,או שפשוט להוכיח מכאן על אי ידיעתם
גם קשה לי לשער איזה תובנות יוצאות מהדיון על זמנם של המאובנים [אולי לאלו שמקיימים את האבולציה אני מקוה שתסכים לוותר על התועלת הזו]

לענין הדיון המחוק, לא עיינתי באשכול ההוא אלא ברפרוף, אך הרושם שלי היה אחר לגמרי משלך, ולענ"ד עיקר הדיון שם היה סביב השאלה אם יש אכן דמיון בין החוקים ואז יש מקום לשאול מה החידוש שחדשה תורה, ואם יש כאן אשרור של נוהג קיים, או שיש מקום לדקדק ולחפש הבדלים, או אולי ההפך הוא הנכון ויש הבדל גדול בין מערכות החוקים שגם ממנו אפשר ללמוד כמה וכמה דברים (השווה מה שהרבו המדברים לדבר על המשפט בו פתח הרמב"ם את הלכות אישות)).

אין כאן שום היתממות. אני הייתי מן הדנים באותו אשכול, וכדברי ברזילי, עיקרו של הדיון נסב על השאלה אם יש קשר בין החוקים ומהם המשמעויות התורניות הנגזרות מכך. זו אכן דוגמא לדיון שיכול להתנהל בצורה של "איך מתמודדים" ו"מה לענות" ולתשובת המינים או להתנהל בצורת דיון תורני על נושאים אלו ומשמעותם. לענ"ד ההבדל בין שני הדברים צריך להיות הדבר הראשון שצריך להתייחס אליו בנוגע לשאלה אם נושא מסוים ראוי לדיון בפורום. כאשר מישהו מעלה שאלה בסגנון "שמעתי שאומרים שיש מאובנים איך אנחנו עונים על זה" הדבר באמת מתאים להישאל בהידברות וכדומה, ואינו מענינו של הפורום הזה שמיועד בעיקרו לדיוני בית המדרש ולא לשאלות באמונה. אותה שאלה עצמה אם היא עולה בסגנון של "איך יש לפרש על פי התורה את מציאת המאובנים" היא דיון תורני לכל דבר, ומסקנותיו הם מסקנות תורניות לכל דבר. אינני נכנס לשאלה אם ראוי לקיים את הדיון הזה על גבי הבמה הזו מכל מיני שיקולים שנידונו כאן, אבל בעיקרון מקומו של הדיון הזה בבית המדרש (לכן הופתעתי מעט מכך שדווקא האשכול ההוא נמחק בעוד אשכולות אחרים הנמנים על הסוג הראשון שמניתי נשארו).

אולם גם לגבי עיקר הטענה שאלה נושאים שאין רווח להיכנס אליהם כי התשובה אינה מקדמת את השואל בשום דבר מלבד הסרת השאלה, צריך לזכור שבדר"כ אין מדובר באיזשהי פינה שמישהו הסתבך בה בשאלה כי במקרה הוא שמע איזה דבר מוזר. אמנם אדם שכל עיסוקו אך ורק ביני עמודי דביהמ"ד אינו נתקל בדר"כ בענינים האלה בצורה משמעותית, אבל מטבע הדברים ומטבעם של בני אדם ישנם כאלה המתענינים בעניני העולם, ומדובר בנושאים שנתקל בהם כל אדם שמרחיב מעט את אופקיו. כל אדם שיש לו מעט ידע כללי מגיע כמעט מיד לשאלות הללו, והיישוב בין ראיית העולם הכללית של האדם על פי הידע הכללי שלו לבין אמונתו להשקפת עולמו התורנית היא דבר יסודי מאד.
באותה מידה היה אפשר לטעון שהעיסוק בשאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו הוא מיותר, שכן מי שאינו מתבונן בעולם אינו נתקל בשאלה, ורק מי שבמקרה נתקל וראה צדיק ורע לו הסתבך עם השאלה ואחרי שהסבירו לו הוא חזר להבין שבסופו של דבר הקב"ה דיין אמת, אז בשביל מה לשאול מלכתחילה? אבל ברור שמלבד המשמעויות התורניות של התשובות לשאלה הזאת, המשמעות שלה קודם כל היא בזה שאדם צריך לדעת ליישב את מה שהוא רואה כשהוא מתבונן בעולם לידוע לו מתוך התורה, ואין זו תרופה לכאב לב גרידא אלא בירור ראיית העולם על פי התורה.

כך גם לגבי הדוגמא שהובאה כאן לגבי התאמה של ביטוי פלוני לזמנו של הנביא - במחקר הלשוני יש הרבה תועלת לבירור המקראות, והעיסוק בו שופך אור על הרבה מקראות סתומות, ואם כתוצאה מהמחקר הזה מתעוררות קושיות, מן ההכרח לעסוק גם בהם גם אם התירוץ עצמו אינו מעניק הבנה נוספת.

לגבי הנושאים הראויים לידון בפורום, לענ"ד עד היום הוכיחה הנהלת הפורום שיקול דעת מצוין, ובדר"כ התערבו במקום שהיה צורך ולא מעבר לכך, וגם אם מישהו חושב שפה ושם היה דבר שצריך להמחק ולא נמחק או דבר שלא צריך להמחק ונמחק, סך הכל התנהל הפורום לפי שיקול דעת ההנהלה ולשביעות רצונם של משתתפי הפורום, ולא נראה לי שיש צורך לשנות דבר.

[איש_ספר]

לגבי הנושאים הראויים לידון בפורום, לענ"ד עד היום הוכיחה הנהלת הפורום שיקול דעת מצוין, ובדר"כ התערבו במקום שהיה צורך ולא מעבר לכך, וגם אם מישהו חושב שפה ושם היה דבר שצריך להמחק ולא נמחק או דבר שלא צריך להמחק ונמחק, סך הכל התנהל הפורום לפי שיקול דעת ההנהלה ולשביעות רצונם של משתתפי הפורום, ולא נראה לי שיש צורך לשנות דבר.

תודה על הבעת האימון.
אף שהדיון אינו פרטני, אבל כיון שהוזכר שוב אותו אשכול ומחיקתו, ראוי לציין: ההודעה האחרונה באשכול היתה מיום 13.02.13. כעבור שנתיים ! 9.02.15, הופיעה הודעה שלא היה בה שום דבר שלא היה ידוע בתחילת הדיון: העתקה של רשימה ארוכה של חוקי חמורבי. לא היה שום דיון פרטני, לא היה שם נסיון התמודדות, אפילו לא היתה שאלה, פשוט מטיל את שלו והולך. נניח כאן לכותב שכתיבותיו מעידות על סכסוך פנימי עמוק (לייבוביץ זצ"ל (כך!) ליד להבדיל מרן הגרא"מ שך זצ"ל (כך במקור), ונתייחס לכתיבה עצמה. בעיני היה מדובר בפרובקציה לשמה, ולכן היא טופלה בהתאם.

אם יורשה, כמדומני שבנושאים האחרים אין פה כל נידון, כך שנדמה לי שדעת רוב ככל הכותבים כאן, שדברים שאינם שייכים לאופי ורוח המקום, רוחות ודעות זרות ואפי' סתם פורבוקציות, ודאי שאין מקומם כאן.
היחידים שיש להם אפשרות לטפל בבעיה הם בעלי האתר, א"כ, בבקשה.

אמת. וע"כ ננצל הזדמנות זו לחזור ולבקש מהכותבים להסב את תשומת לב המנהלים על כל דבר הנראה כטעון תיקון.

והאמת והשלם אהבו.

[וירטואלי]

.

[גם זה יעבור]

(מוצא חן בעיני איך שאנשים בינינו סומכים על 'שיטת' הרמב"ם בענין החקירה. קודם כל, האם יש בדורינו מי שיש לו קדושת התורה של הרמב"ם? [יהיו מי שיענו שאין כזה דבר קדושת התורה וכו' אך בשופטני לא עסקינן], האם יש בדורינו מי שיש לו רוחב בינתו של הרמב"ם? [עיין ריש פרק כיצד מעברין מה שאמרו אמוראים קדושים בשעתם אנן כאצבע כו' אני לא זוכר בדיוק]. ידוע שרובם ככולם של חכמי הדורות אסרו העיון בשער היחוד של החו"ה [עי' במבוא של הרב ליברמן] - האין משום אמונת חכמים לציית לדברי קדשם? והחת"ס הק' שלימד לתלמידיו שער היחוד הלא לימדם ל"תלמידי החת"ס" שראו עין בעין דביקות רבם בקוב"ה אחד יחיד ומיוחד והוא השפיע מקדושת תורתו עליהם עד שהעיד שהוא יודע על כל תלמידיו שאין בהם הרהור חטא! [ושוב, אני יודע שיהיו כסילים אשר בחושך יתהלכו שיצחקו מכל זה - לכבוד פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק הממשמשת ובאה]. כל זה כתבתי רק להביע הרגשותיי כאשר אני רואה מי שמסתמך על הרמב"ם ז"ל יהיה ת"ח ומדען ופילוסוף גדול ככל שיהיה).

חזרה לדיון...

דעתי כהחסיד מאמסטרדם

[אוהב אוצר]

ברשות החברים אענה חלקי גם אני.

ומה כל בית כנסת בעולם, אף אם הוא הקדש ופתוח לכולם, לא ניתן לעשות שם ככל העולה על רוח הנכנס ויש הוראות וכללים מה ניתן לעשות במקום,
להבדיל עאכו"כ פורום שמנוהל ע"י בעלים ומתחזקים אותו ומוציאים עליו ממון ומקדישים זמן לטיפולו.

איני מבין מה ההתנצלות והבקשה העדינה של אי"ס וההנהלה, זכותכם המלאה לקבוע חוקים וכללים וכאן זה לא רשות הרבים אלא רשות היחיד גמורה ואף לא בגדר כרמלית.
לכו חזו איזה כללים וחוקים יש בפורומים אחרים. אני ב"ה לא משוטט, אבל מ'תוקף תפקידי' בעולם הספר יש לי כניסה לאתר של 'פרוג' , אז שתדעו שגם מי שמוכר שם ששייך לאחד מהמקצועות שעוסקים שם, יש 'מחלקות' שאין לשם כניסה בכלל!

אז במה כזאת מכובדת שיש לנו פה של בית מדרש מיוחד לא יהיה פיקוח הדוק וסינון קפדני? מזמן היה צריך לעשות משהו בענין.

הרב אי"ס והרב אוצר החכמה: עשו כהבנתכם וכחכמתכם מבלי להתנצל ולחכות להסכמת מאת מישהו כאן ויפה שעה אחת קודם.

[גם זו לטובה]

אף שהדיון אינו פרטני, אבל כיון שהוזכר שוב אותו אשכול ומחיקתו, ראוי לציין: ההודעה האחרונה באשכול היתה מיום 13.02.13. כעבור שנתיים ! 9.02.15, הופיעה הודעה שלא היה בה שום דבר שלא היה ידוע בתחילת הדיון: העתקה של רשימה ארוכה של חוקי חמורבי. לא היה שום דיון פרטני, לא היה שם נסיון התמודדות, אפילו לא היתה שאלה, פשוט מטיל את שלו והולך. נניח כאן לכותב שכתיבותיו מעידות על סכסוך פנימי עמוק (לייבוביץ זצ"ל (כך!) ליד להבדיל מרן הגרא"מ שך זצ"ל (כך במקור), ונתייחס לכתיבה עצמה. בעיני היה מדובר בפרובקציה לשמה, ולכן היא טופלה בהתאם.

על דא קאתינא,
[א] אם הנושא כשלעצמו אינו ראוי לפסילה, מה חטא הסכין כשהביא את הרשימה של חוקי מרובי [כמד' בתוספת הקבלה לחוקי התורה] אדרבה כך ראוי וכך נכון, להעלות את חוק חמורבי בצורה מסודרת, בזה כשלעצמו יש תרומה לנושא האשכול, וכי ראוי הדבר שאכול קיים כמה שנים בא שהעלו בו כלל את רשימת חוקי חמורבי?
[ב] נעשה עוול בל יכופר בכתיבת דברי גנאי חריפים על הודעה שלא קיימת, ויש בכך הוצאת ש"ר, אף אחד לא יעלה על דעתו שהיה מדובר סה"כ בעתקת חוקי חמורבי.
[ג] כמה ימים לאחר מחיקת הודעת הסכין, האשכול כולו נעלם, ולא זכיתי להבן אם האשכול שרד שנתיים, מ"ט כעת נידון למחיקה.

[אוהב אוצר]

גם אם יצחקו עלי לא אמנע מלהגיד זאת שוב ושוב:

גם באשכול הזה חייבים להסיט את הנושא עבורו הוא נפתח?

[טוב לי]

ובכן נחזור על הנושנות: כוונת יצירת מקום זה ידועה: עזר לחכמים, אשר איש את רעהו יעזורו, ולהיות מקום של מרגוע ומנוחה, לפוש ולהתבשם בדברי תורה וחכמה, ושיחת חולין של ת"ח. ולא ח"ו בהיפך הדברים. ובהרבה מובנים נשלמה מגמה זו, וזכינו להיות פנת יקרת שמועטים כיו"ב במרחבי הרשת, ודוקא משום כך חובה עלינו לנקוט במשנה זהירות, לבל נשחית נחלתינו.

פינת יקרת זה אשר אנו נהנים לאורו זה כמה וכמה שנים, הגיע לאן שהגיע, היינו לרמה הגבוהה הכללית השוררת בו - שאינה רגילה במקום שמעצם טבעו (ההסתתרות מאחורי שמות בדויים וכדומה המסירה את מחסום הבושה, הכבוד העצמי וכו') יורד למכנה משותף נמוך, אך ורק כתוצאה מהעמידה על המשמר של רבותינו המנהלים הנכבדים "אי"ס בשמו הטוב יבורך" ומהשתתפותם הפעילה בנושאים העולים על הפרק.
ע"כ אמינא המשיכו לעשות כהבנתכם המלאה, שבכוחה הגעתם/הגענו עד הנה. ודבר שפתיים אך למותר.
ובהזדמנות זו, יישר כחכם על הכל.

[אמרתי אחכמה]

לא כי אלא המקום מיועד להיות בבואה של בית המדרש חצרותיו ומבואותיו.

בבית המדרש יש 'עזרת נשים' מיוחדת, על דרך (סוכה נא:) נשים יושבות מלעמלה ואנשים מלמטה, וכיו"ב.
אז מה עושים לתופעה כזו?

[קלונימוס הזקן]

יישר כחו דרבינו אי"ס שהעלה והעמיד את הנושא הסבוך לדיון.
נטיית לבי להצטרף עם השוללים כל פינה ופינה שיש בה חשש לעקל ולעקלקלות.
ואולם במושכל שני, יש להביא במשפט, שיש נקודת זכות במצב ב=הדברים כפי שהם כעת,
כמדומה זהו המקום היחיד ברשת (עכ"פ בין האתרים הזמינים למשתמשים באינטרנט חרדי נתיב-אתרוג) שמי שנתקל בשאלה בתחומי ארכאולוגיה ותנ"ך וכדו', יכול לדון בה בכובד ראש ולא ח"ו מתוך השתלחות או התחככות באנשי רשע מתלהלהים כיורי זיקים בכל הקדוש והיקר.
זה לא מצדיק את החשיפה, ואולי מצריך הערת אזהרה בראש אשכולות אלו למען צאן קדשים הזוכים שלא להרהר מענינים אלו כלל, אבל מעורר מחשבה בדבר זכות קיום של פינה כזו, שכמובן תיבחן שבעתיים לאחר העמדת הדברים על דיוקם: עבדים אנו בלבב שלם.

[משולש]

לא רוצה לסטות מהנושא. אבל הערה קטנה על דברי הרה"ח אמשטרדם:
יש כמה וכמה מגדולי הדורות שכתבו במפורש שאפשר (או חובה) ללמוד את שער היחוד. (בפתחי לב מביא את השל"ה, מהרש"ל, החינוך, הרמב"ם, (לי"א), הרמ"א החת"ס ועוד. אני אוסיף שכל מפרשי חובות הלבבות פירשו גם את שער היחוד, ועוד אוסיף שכל גדולי הדורות הכירו את הספר חובות הלבבות והמליצו עליו, ויתכן שאלו שלא הזהירו משער היחוד לא סברו שיש בו בעיה). ויש כאלו שאוסרים. ואי אפשר לנו להכריע ביניהם.

(יש להוסיף שהיום המצב שונה מכל הדורות שהיום אנחנו נמצאים באויר מורעל מכפירה, ואין יום שאתה לא פוגש עשרות תינוקות שנשבו באפיקורסות).

[צונאמי]

הידים שלי קצת רועדות לפני שאני כותב זאת ונחשף כך, אך ההכרח לא יגונה.
(נחשפתי לדיון כאן רק הבוקר.)
לדעתי, כן!
בפורום או בתת-פורום.
יש דברים שצריכים לבוא על בירורם,
היות וגדלנו ב"חממה", יש ודברים שקיבלנו כמובנים מאליהם,
מתמוטטים לנו מול העיניים.
יש שאלות שלא נעיז להעלות בקול (מחשש...)
יש שאלות שאין מי שמדבר עליהם חוץ ממזרחיסטים ופורום עצכ"ח.
אז מה עדיף?

ומאידך, יש את הקדושים והטהורים (באמת!)
שברור שעליהם לא לשמוע את השאלות כלל.
(לכן העלו את הרעיון של תת-פורום)
אני חושב שאין מחלוקת שמי שיש לו שאלות צריך לפותרם,
כל הנידון הוא האם רצוי לחקור - דע את אלוקי אביך, או אמונה תמימה=שלימה

לדוגמא:
דיון ב"סוד שנים העשר" של האבן עזרא והשלכותיו.
כן, אחד הטענות שמביאים כראיה "מבקרי המקרא".
האם לא ראוי לנהל דיון על שיטתו?
כולנו כאן שומרי תורה ומצוות, הרוצים לעבוד את ה'.
אך המגוון הציבור שבכאן ב"ה נע בין קצוות שברחוב לא היו מסוגלים לפתח שיחה...

לדעתי: אכן, תת-פורום
בניהול מומחה ל"דע מה שתשיב" (ר' ענבל, ר' ברזילי)
כל פתיחת אשכול צריכה אישור מהמנהל.
ואפשרות לחסימה למי שלא מעוניין.

וייש"כ לאיש ספר על כל יזמותיו למעננו.

[אוהב אוצר]

אני לא מבין, מוחקים פה הודעות עוד לפני אחרות שהיו צריכים להימחק ואיני יודע למי יש פרוטקציות בדבר ואלו הודעות ראויות להיות אע"פ שיש בהם לשה"ר ורכילות כך שאיני מבין מה בסוף יצא מהדיון הזה.

[אפרקסתא דעניא]

אנא נמי מצטרף לדעת צונאמי.

[איש_ספר]

ביממה האחרונה עלה כאן אשכול שתוכנו שייך לנושאים "המטמאים את הטהורים" (כל אחד יקח את המרכאות לאן שליבו נוטה והלב יודע אם וכו') שעדין לא הוכרע כיצד נכון לנהוג בהם, בדיון ציבורי כפורום הזה.
וצדדים יש לכאן ולכאן, הלא הם פרושים כשמלה באשכול זה, ומני אז לא נתחדש דבר. לפיכך הוסר האשכול.

כותבים המעוניינים לקבל את פרי עמלם, יפנו באישי ויענו בחפץ לב.

בברכה שלימה.

[הבטחתי]

ביממה האחרונה עלה כאן אשכול שתוכנו שייך לנושאים "המטמאים את הטהורים" (כל אחד יקח את המרכאות לאן שליבו נוטה והלב יודע אם וכו') שעדין לא הוכרע כיצד נכון לנהוג בהם, בדיון ציבורי כפורום הזה.
וצדדים יש לכאן ולכאן, הלא הם פרושים כשמלה באשכול זה, ומני אז לא נתחדש דבר. לפיכך הוסר האשכול.

כותבים המעוניינים לקבל את פרי עמלם, יפנו באישי ויענו בחפץ לב.

בברכה שלימה.

ראיתיו אתמול טרם הסרתו, וברצוני להוסיף:
יש באשכול זה צדדים לכאן ולכאן, אבל נראה לי דכו"ע מודו שצריך לשמור על רמת כתיבה נאותה.
צורת הכתיבה שם היתה שפלה ובזויה - עם מונחים שאין מקומם כאן - אליבא דכו"ע.

[שברי לוחות]

לא לזה הכוונה התגובה של איש ספר נכתבה לפני העאלת הסאטירה, הוא התכוון לנושא ידיעת הטבע וחז"ל

[הבטחתי]

אם כן הוא, מחילה.

[זליקוביץ']

הכותב כתב: אצל חלק מאנשי "העדה" הבאת דברים בשם הגראי"ל....

המגיב הגיב: מעניין לשאול את אנשי העדה מה יותר גרוע, ציטוט דברים מ'ציונים' או דיון בחוקי חמורבי



מישהו עוד לא הבין את זהותו של האפיקורס?

[ההוא גברא]

צריך להביא בחשבון שאמנם כל הכותבים בפורום כעת בחזקת כשרים בניגוד לאתרים אחרים, אבל אם יתחילו כאן דיונים בנושאים כאלו מובטח לכם שכל החוזרים בשאלה והכופרים בלב שבמקומות אחרים יתחילו להגיע גם לכאן.
(אולי לזה יש תיקון, אם בדיונים כאלו יתנו לכתוב רק למי שכבר מוכר מכתיבתו על נושאים אחרים שראשו ורובו בבית המדרש. וצ"ע).

[בין גברא לגברא]

כמה הערות בשולים, ראשית, לא "נקנסו כותבים", אלא רק האשכול הוסר, כותב אחד בלבד נחסם, ועליו נרמז בדברי למעלה. הלה - שאין לי מושג ולא ענין בזהותו - מרובה כינויים, באחד הוא שואל שאלות, בשני מביא מאמרים שהקורא התמים חושב שמטרת הצגתם, הוא פתרון לשאלה, ולא כך היא, ובמסגרת אחרת, הוא כבר מודיע שוב ושוב שאינו מאמין בתורה מן השמים, כך שגם "השאלות" שכאן, מקבלות משמעות אחרת כמובן.

אם נתברר שיש לבעל ניק דעות כוזבות יש ענין לפרסם זה ולא להסתפק בחסימתו. אנשים ראו דבריו וצריך להודיע להם שלא להיות מושפע ממה שהוא כתב בערמה כדי להשפיע עליהם בלי שהם ירגישו. גם אם הסירו דבריו עדיין זוכרים ויש אפילו אנשים השומרים אשכולות מענינים וישאר דברי המין לנצח. כשלא מודעים אפשר להיות מושפע בתת הכרה.

[שכניה בן יחיאל]

עד כמה שיש לי את הזכות לומר את דעתי, איני חושב שדברים שנוגעים ממש לעיקרי האמונה אמורים להיות נידונים בפורום זה.

אך גם איני חושב שהשאלה מתי נכתב הזוהר, ואפילו השאלה כיצד הגיבה התורה לנהוג בזמנה, הם שאלות שנוגעים לעיקרי האמונה.

אך וודאי שיש לחוש שמא יהיו כותבים שיכתבו על נושאים אלו שלא לשם שמים (וגרוע מכך).

אך כבר התרה בנו הנצי"ב ב'משיב דבר' (ובקיצור בהקדמתו לחומש בראשית). שכתב שם ששנאת חנם של ימי בית שני סיבתה היא, שהיו בזמנם הרבה צדוקים ואפיקורסים, וזה גרם לאנשים לחשוד את כל מי שלא נוהג בדעתם ביראת ה' שגם הוא אפיקורס.

ע"כ נ"ל שכדי שיתברר על מישהו שהוא אפיקורס יהיה צריך דברי חשד הניכרים, ועל דברים שברור שזה אפיקורסות לשיטות הראשונים העיקריות , (וכמדומני שסוגיא דעלמא לדון ענינים אלו לפי הרמב"ם בפרק חלק ובי"ד).

ומי שרוצה להכיר רק את הדעה המקובלת בחוגו, ומעדיף שלא לשמוע על דעות של חכמים אחרים בישראל, אני מאוד מכבד את גישתו, אך איני יודע האם הפורום הזה נועד לו. שכן מנהלי הפורום (לפי התרשמותי) שמחים מאוד על כך שכותבים כאן אנשים ששונים בדעות בענינים רבים כל עוד הם שומרי מצוות.

בעיה נוספת שנכתבה שיש רבים שלא מעניין אותם נושאים אלו, ומאידך יש שנושאים אלו מאוד חשובים להם ע"כ נ"ל שאפשר להעביר כל נושא כזה ל'אספקלריא'.

ואולי כדאי עוד בשביל המתעניינים בדברים הללו, שלמדור 'אספקלריא' יהיה מנהל מיוחד שחשובים לו כל הנידונים האלה וגם יהיה בתפקידו להעביר לשם נושאים משאר הפורומים.

אם כי כל זה מלבד בעיות הלה"ר והביזוי ת"ח. ונ"ל שכדאי שכל הודעה שכוללת ביזוי ת"ח או לה"ר, מנהלי הפורום ינסחו אותה מחדש, וההודעה תוצג בניסוח החדש, וישלחו לכותב את הניסוח המקורי ואת התיקון, ויחליט האם לאשר אותו או לתקן אחרת.

כן נראה לענ"ד, יחיאל.

[עולה מן הארץ]

כן נראה לענ"ד, יחיאל.

איתא בגיטין פ"ז שלא שביק איניש שמיה וחתים שמא דאבוה וגם לא חציף לשוויי לשמא דאבוה סימנא וע"כ צ"ל שהאי ניק יוני ומתפרש בנו של שכניה יחיאל.
כנלע"ד, עולה מן הארץ.