הודעהעל ידי איש_ספר » ב' פברואר 14, 2011 8:45 pm
אין ספק שכל משתמש באוצר התוודע למאות ואלפי ספרים שכך לא היה מכירם בכלל ובודאי לא היה מגיע לידי שימוש בהם, אבל אם הבנתי את שאלת החקרן הרי היא לגבי ספרים מיוחדים שהלומדים התודעו אליהם ע"י האוצר , ולאו דוקא נודעו על קיומם אלא בעיקר עמדו על טיבם וראו שהם מיוחדים במינם אף שלא נודעו לרבים באופן שהיו ראוים להיות מפורסמים מאד אלא שמזלם לא האיר. דוקא מגדים חדשים, זכה להצלחה הראויה לו פחות או יותר.
אמנה כמה העולים בראשי עתה.
סדרת שערי טהר, הספרים הגדולים מצויים בבתי מדרשות במדפים הכי עליונים כשכבת אבק המעטרת אותם מלמדת על מידת הכרות הלומדים עמם. ע"י חיפושים מגוונים סביב סוגיות בטהרות 'גילתי' שהספר אוצר בלום בבקיאות ולמדנות נפלאה בצירוף תשובות ארוכות ומלאות מגדולי ליטא. לדוגמא לפני זמן רב חיפשתי על דין טומאה צפה אם החמירו בתרומה, שיש משמעות מתוספתא כזו, וכמדומה שהיחיד דיבר מזה באריכות עצומה היה השערי טהר. ושם גם תשובה מר' ליב וילקומירער בענין זה.
הספר השני הוא דרשות בית ישי, אף שר' שלמה פישר מפורסם בחוגים רחבים לא רבים הם היודעים את ספרו זה, הספר יחיד במינו בעושר המקורות (מי היום עוד משתמש בנפוצות יהודה למוסקאטו?) בריבוי האסכולות שהמחבר שולט בהם גר"א וחסידות, קבלה ודרוש. חד בדרא! (כמובן שכספר דרוש לא הכל שם תפור בתפירות מדויקות ועדין הספר הוא נופת צופים)
הספר השלישי שהוא יותר מוכר, הרי הוא אמת ליעקב להגר"י קמינצקי, על התורה. ספר כביר ומלא המצאות נפלאות ויחדאות על דרך משך חכמה! ואין דומה לו בדורינו.
++++++++++++++++
עתה ראיתי דברי חקרן ומצאתי דברי מיותרים, אבל חסתי על טורח הכתיבה ומשנה לא זזה וכו'.
בודאי יש עוד אבל אלו הספרים העומדים בזכרוני עתה מאלה שאת הכרותם אני חייב לאוצר החכמה.