בין האנציקלופדיה התלמודית לאנציקלופדיה העברית [כמובן: להבדיל וכו']

[אבקברד]

מדוע האחרונה הסתפקה בל"ב כרכים
ונערכה במשך שלושים שנה,
ואילו הראשונה ....

[עתניאל בן קנז]

על מספר הכרכים - הלא התורה ארוכה מני ארץ ורחבה מני.

צא וראה בכרכים הראשונים, שנכתבו יותר בתמצות. והכרכים האחרונים שהם באריכות מופלגת, ואיזה מהם מועלים יותר ללומדים?

[איש_ספר]

אם האנצ"ת והעברית היו עוסקים שניהם באותו תחום היה מקום לפתוח בדיון על שינוי הסגנון וכו'.
אבל כיון שזה ממש לא המצב, אז קושיא מעיקרא ליתא.
באותו מידה אפשר לשאול: למה האנצ"ת היא כך וכך כרכים ואילו אנצי' יודאיקה היא כך וכך, וגלליא יודאיקה היא כך וכך וכו'.

[אבקברד]

הרב איש ספר,
איני בטוח שכאן טמון החילוק.

בויקיפדיה נאמר על האנצי' העברית:
האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי.

כלומר לא מדובר כאן בסקירה של תחום מקצועי מסוים אלא בסקירת הכל מכל כל,
ולא בצורה קלילה, אלא טובי החוקרים מכל תחום.

נטול לדוגמא את הערך תוספות אותו כתב א"א אורבך.
אותו אחד שכתב ספר בעלי התוספות בן למעלה מ800 עמודים
הצליח [או אולי: נאלץ] לדחוס הכל בתוך כשישה טורים.

האם הסוד לא טמון בהגדרת המסגרת מראש?
אם לכל ערך ניתנה מסגרת יעודית, התוכן [והזמן] יתאימו את עצמם.

אך כמובן גם אם הדברים נכונים - השאלה היסודית היא מה המטרה של אנצי'.

[אבקברד]

הבדל נוסף: באנצי' העברית השתתפו יותר מ 2500 כותבים.
כמה השתתפו בתלמודית?

הבהרה:
אין בדיון זה שום בקורת סמויה וכיו"ב.
רק תהיתי לאחרונה על ייחודיותה של האנצי' התלמודית
מבחינת שייכותה למשפחת האנצי',
והאם עדיין מוצדק לכנותה אנצי'.
[אולי יותר מתאים: אוצר התושב"ע?]

[איתן]

יש אנציקלופדיות בעומק שונה, ובפירוט שונה.

יש אנציקלופדיות של מידע כללי - שמקיפה את כל התחומים, שהיא מתאימה לאדם שירצה קצת לעיין באיזה תחום לעת צורך, ולהבין איזה מושג. האנציקלופדיה העברית, בריטניקה, האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, - כולם שייכים לסוג הזה.
יש אנציקלופדיות לתחום מסוים, שמתמקדים רק בתחום מידע מסויים, אך מעמיקה בו יותר. לסוג זה שייכים אנציקלופדיה התלמודית וגם, להבדיל, האנציקלופדיה המקראית. כמובן גם פה יש רמות שונות של עומק. ישנם גם מיני-אנצקלופדיות לתחום מסויים (כמו תנ"ך או ש"ס) שהם ספרי עזר בסיסיים.

[איש_ספר]

הרב איש ספר,
איני בטוח שכאן טמון החילוק.

בויקיפדיה נאמר על האנצי' העברית:
האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי.

כלומר לא מדובר כאן בסקירה של תחום מקצועי מסוים אלא בסקירת הכל מכל כל,
ולא בצורה קלילה, אלא טובי החוקרים מכל תחום.

נטול לדוגמא את הערך תוספות אותו כתב א"א אורבך.
אותו אחד שכתב ספר בעלי התוספות בן למעלה מ800 עמודים
הצליח [או אולי: נאלץ] לדחוס הכל בתוך כשישה טורים.

האם הסוד לא טמון בהגדרת המסגרת מראש?
אם לכל ערך ניתנה מסגרת יעודית, התוכן [והזמן] יתאימו את עצמם.

אך כמובן גם אם הדברים נכונים - השאלה היסודית היא מה המטרה של אנצי'.

לא הובנתי נכון.

ברור שאנצי' עברית היא יסודית וחשובה בתחומה, כמו גם האנצי' שהזכרתי, שהן חשובות מאד בתחומן
כל שתהיתי זה למה אתה מציב אותה 'כמי שמקיפה את כל ערכי התרבות בעולם הכללי' כמודל לחילוק ולהשוואה מול האנצ"ת שיעודה שונה לחלוטין.
הדוגמא שנתת מערך בעה"ת של אורבך היא יפה, אבל לפלוג וליתני בדידה. גם בכרכים הראשונים ישנם ערכים קצרים שתוכל למצוא ספרים רבים המוקדשים לכל ערך בפנ"ע.

[סגי נהור]

הרב איש ספר, מה באשר לגופנים? האם הובעה זעקתנו בפני האחראים?

[גבול ים]

האם גם את כרכי האנצ"ת תמצא נערמים בסמוך לביתני הגניזות כאבן שאין לה הופכין ?

[אוצר החכמה]

לא מובן לי מה רוצים כאן.
לו האינצקלופדיה התלמודית היתה שמה כמה שורות לכל ערך היה בה תועלת רק למתחילים שרוצים מושגים בסיסים בתלמוד אבל כעת יש בה תועלת גם לת"ח. ועל השאלה אולי לא צריך לקרוא לה אנציקלופדיה, מה משנה השם? בכל מקרה אינצקלופדיות מודפסות מסוג האינצקלופדיה העברית עוברות מן העולם בעידן אינטרנט ויקי וגוגל.