הר"י ן' נאיים רושם בזכרונותיו את רשמיו מביקורו בתיטואן ובכלל זה בבית הקברות, ונביא דבריו הנאים בשלימותם: '...והלכתי ונשתטחתי על קבר מהר"י בן וואליד זצ"ל זיע"א והקבר שלו בשיפולי ההר כי בית הקברות של עיר טיטואן כולה בהר ובעומדי לפני קבר הצדיק מוהריב"ו זצ"ל רעדה אחזתני וחלחלה ונזעזעו כל אבי כי אימת תורתו וצדקותו חופפת על קיברו ואין שום כתב חרות על מצבתו רק אבן גדולה כקומת איש מונחת על קברו וחרות בה איזה ציור וכיור דוקא מעשה אומן וכל הקברות אין במצבתם שום אותיות חרותים ולא שם הנקבר רק האנשים מקבלה איש מפי איש יודעים מה המה האנשים הקבורים בכל קבר, ונשתטחתי על הקבר ההוא והיו עיני זולגים דמעות וביקשתי רחמים שתגן עלי זכותו וברוך שזכני לראות מצבת הצדיק הזה. המערה ההיא [בית הקברות] ישנה מאד ועדין היא כמות שהיא, ומעולם לא נחטטו הקברות ממנה. והיא הר גבוה מאד ושם קבורים כמה צדיקים יש שמה קברות הרבנים מגרושי ספרד וקאסטילייא, והמצבות שלהם מרוב יושנם נהרסו האבנים ונתהפכו זו על זו ויש שמה חלקה אחת קברות משפחת אלמושנינו וחלקת משפחת אבוהב וחלקת משפחת כלפון וכו' וכמה צדיקים אין די באר זכותם תגין עלינו'. (נדפס מכת"י במאמרו של הר"מ עמאר 'לתולדות ר"י בן נאיים ויצירותיו', בראש ספר 'נוהג בחכמה', בני ברק תשמ"ז, עמ' 41 ואילך).
ראה להלן בדברי הר"י כלפון במחברתו יגל יעקב המספר על השתטחותו בקבר רבי חסדאי בשנת תר"ה, גם ח"ז הירשברג שביקר בתיטואן בתש"י מציין בספרו הנז"ל (הערה ) את מקום קבורת רבי חסדאי כדבר ידוע ואולי כונתו אל חלקת הקברים ולאו דוקא על מצבתו. וראה דברי הרה"ג ר"ש דיין נר"ו בספרו שו"ת עטרת שלמה (עמ' רצ"ז ואילך) שהאריך מפי ספרים וסופרים אודות המנהג הקדום שנהג במקומות הרבה ובכלל זה בתיטואן, שלא לחרוט על המצבות כל שם, והראה לו פנים מסבירות. ושוב הוסיף וכתב (שם עמ' רח"צ): 'בדידי הוה עובדא כי בשנת תשנ"ד הלכתי להשתטח על גורל הצדיקים וקברות זקני ע"ה בעיר מולדתי עוב"י טיטואן יע"א ובקשתי להשתטח על מצבות הרבנים הגדולים שרפי קודש הלולים הגאון הקדוש מופלא שבסנהדרין עיר וקדיש המלוב"ן כמוהר"ר חסדאי אלמושנינו זצוקלה"ה וזיע"א בעה"מ "חסד אל" ו"משמרת הקדש" ובית דינו זלה"ה וכן מצבת קודש של הגאון המקובל האלהי כמוהר"ר יעקב מאראג'י זצוקלה"ה והגם שהראו לי מקום מנוחתם ובשורה אחת זה אצל זה משכבותם לא ידע המורה דרך המלוה אותי (ה"ה ידי"ן הגמו"ן רצ"ו ר' יצחק חיון הי"ו שהיה מראשי הקהל בדור האחרון ויש לו בקיאות גדולה בכל ענייני ביה"ק ואף גם זאת שבעודו נער היה מתלווה לחכמי הדור שהיו נוהגים לעלות בעיו"כ לעשות התרה ליד מצבות הצדיקים הנ"ל) להראות באצבע ולציין לי על כל אחד ואחד מהמצבות למי מהקדושים אשר בארץ טמון וגנוז בו אך רק ידע המצבות ששם מקום מנוחתם בכללות ולא בפרטות וזה נבע כי לא נחקק שמם הטוב על מצבותם כפי המנהג מלפנים'
אדג כתב:בכל בתי העלמין העתיקים באירופה המצבות עומדות.
בר ששת כתב:אדג כתב:בכל בתי העלמין העתיקים באירופה המצבות עומדות.
אכן בכל?!
בבית העלמין שבגורא קלווריא ישנם כו"כ מצבות, ביניהם מצבות האדמו"רים. כנ"ל צבת הבעש"ט - המחודשת - מצבת החוזה מלובלין; אהל לובלין ר"צ הכהן ור"ל אייגר; ועוד ועוד.
בר ששת כתב:אני מנסה אולי לעלות רעיון נועז, ולפיו הדבר תלוי בצורך להשתטחות על הציון. ולאותו צורך יצקו את קברי הצדיקים באהלים, נוחים להשתטח. משא"כ בקברים שאינם באהלים - שנקברו בעומד, מחוסר מקום ומחישובי עלות.
בר ששת כתב:ובקשר לדברי שבטי,
האם אתה אומר זאת מידיעה או מהשערה?! כי קרוב הדבר שציונו של מהר"א מבעלזא נעשה כך בעטים של ציוני אדמו"רי בעלזא. שמנהגם היה בכך.
(כן הדבר, גם בקשר לחיסור התואר 'יחיד בדורו' על מצבותיהם, כידוע).
מצינו כדבר הזה, גם באוהל האדמו"רים מאלכסנדר בבני ברק, שמהאי טעמא נעשה בלא קירוי גג.
אדג כתב:אכן, כמו שציינו לפני, כאשר תמצא מצבה שוכבת היא בד"כ אחר המלחמה שהמצבה המקורית נהרסה.
אגב כשאמרתי 'העתיקים', לא התכוונתי לבתי העלמין בני 300 שנה ומטה כי אם לבתי העלמין העתיקים ממש, כ700 שנה וכדומה, (למשל פפד"מ, מיינץ (מגנצא), או אפילו בית העלמין הוינציאני בן החמש-מאות השנים, שאף בו המצבות עומדות ולא שוכבות למרות שרוב הקהילהה באותו זמן היתה מבני ספרד).
אדג כתב:אכן, כמו שציינו לפני, כאשר תמצא מצבה שוכבת היא בד"כ אחר המלחמה שהמצבה המקורית נהרסה.
אגב כשאמרתי 'העתיקים', לא התכוונתי לבתי העלמין בני 300 שנה ומטה כי אם לבתי העלמין העתיקים ממש, כ700 שנה וכדומה, (למשל פפד"מ, מיינץ (מגנצא), או אפילו בית העלמין הוינציאני בן החמש-מאות השנים, שאף בו המצבות עומדות ולא שוכבות למרות שרוב הקהילהה באותו זמן היתה מבני ספרד).
אדג כתב:מצבת המהר"ל איננה משופצת, כמו שיראה כל אחד לעיניים. אך זה בהחלט נקראה עומדת ולא שוכבת.
שבטיישראל כתב:בר ששת כתב:אדג כתב:בכל בתי העלמין העתיקים באירופה המצבות עומדות.
אכן בכל?!
בבית העלמין שבגורא קלווריא ישנם כו"כ מצבות, ביניהם מצבות האדמו"רים. כנ"ל צבת הבעש"ט - המחודשת - מצבת החוזה מלובלין; אהל לובלין ר"צ הכהן ור"ל אייגר; ועוד ועוד.
הבית החיים שבגורא קאלוואריא נהרס כליל בימי בימי הזעם, האוהל הוקם מחדש הרבה שנים לאחר המלחמה (וועלוועל השומר טוען שהוא זה שהקים את האוהל וכל המצבות שמצא פזורים בביה"ח), ובככל שם הרי אין המצבות על הקברים כי אם קבועים כשלט על הקיר של האוהל (מעניין לדעת האם כך היה גם לפני המלחמה).
אצב כתב:מצבת המהר"ל מפראג הינה בין שוכבת לעומדת ויותר נוטה למצב שכיבה ואולי י"ל שהיא משופצת לאחר המלחמה. אין לי כל מושג בעניינים מעין אלו.
אדג כתב:א. בנוגע לינוקא, אוכל לבדוק יותר מאוחר בחודש.
ב. עתה נזכרתי שבעת העלאת גופו של ריא"ל שניאורסון, אחי האדמו"ר מליובאוויטש, הורה הרבי להעמיד המצבה דווקא בעמידה ולא בשכיבה וכשלא נעשה כן, היתה קפידא (שהזיקה, כידוע המעשה ליודעים). אך יתכן שאני מערב עם העלאת בן המהר"ש, רמ"מ, ועצ"ע.
בור הגולה כתב:אדג כתב:א. בנוגע לינוקא, אוכל לבדוק יותר מאוחר בחודש.
ב. עתה נזכרתי שבעת העלאת גופו של ריא"ל שניאורסון, אחי האדמו"ר מליובאוויטש, הורה הרבי להעמיד המצבה דווקא בעמידה ולא בשכיבה וכשלא נעשה כן, היתה קפידא (שהזיקה, כידוע המעשה ליודעים). אך יתכן שאני מערב עם העלאת בן המהר"ש, רמ"מ, ועצ"ע.
אכן מצבתו של הראשון שזכרת בת"א שוכבת.
אדג כתב:בור הגולה כתב:אדג כתב:א. בנוגע לינוקא, אוכל לבדוק יותר מאוחר בחודש.
ב. עתה נזכרתי שבעת העלאת גופו של ריא"ל שניאורסון, אחי האדמו"ר מליובאוויטש, הורה הרבי להעמיד המצבה דווקא בעמידה ולא בשכיבה וכשלא נעשה כן, היתה קפידא (שהזיקה, כידוע המעשה ליודעים). אך יתכן שאני מערב עם העלאת בן המהר"ש, רמ"מ, ועצ"ע.
אכן מצבתו של הראשון שזכרת בת"א שוכבת.
רק רגע, אני כנראה התבלבלתי! איזה מאדמור"י סטאלין נטמן בפרנקפורט?
בור הגולה כתב:הנה מצאתי תמונה מקברו של הינוקא בפרקנפורט.
שיבר כתב:במצבתו של הפרנקפורטר נראה שנפלה טעות - יום ג' ב' דר"ה - הן לא אד"ו ראש.
בור הגולה כתב:אדג כתב:ב. עתה נזכרתי שבעת העלאת גופו של ריא"ל שניאורסון, אחי האדמו"ר מליובאוויטש, הורה הרבי להעמיד המצבה דווקא בעמידה ולא בשכיבה וכשלא נעשה כן, היתה קפידא (שהזיקה, כידוע המעשה ליודעים). אך יתכן שאני מערב עם העלאת בן המהר"ש, רמ"מ, ועצ"ע.
אכן מצבתו של הראשון שזכרת בת"א שוכבת.
בור הגולה כתב:בור הגולה כתב:אדג כתב:ב. עתה נזכרתי שבעת העלאת גופו של ריא"ל שניאורסון, אחי האדמו"ר מליובאוויטש, הורה הרבי להעמיד המצבה דווקא בעמידה ולא בשכיבה וכשלא נעשה כן, היתה קפידא (שהזיקה, כידוע המעשה ליודעים). אך יתכן שאני מערב עם העלאת בן המהר"ש, רמ"מ, ועצ"ע.
אכן מצבתו של הראשון שזכרת בת"א שוכבת.
הנה קברו:
אדג כתב:לא ראיה, וכהמאמר הידוע בפי ההמון, "אמריקה איז אנדערש".
חלמישצור כתב:כעת ראיתי בפורום אחר שכבר שאלו וענה אחד שבהונגריה דבר זה מצוי ביותר. מדוע באמת?
גוראריה כתב:אשמח אם החברים היקרים יעלו כאן מידע באשר לקביעת צורתן של המצבות לאורך ההיסטוריה בבתי העלמין השונים. שוכבות או עומדות. פשוטות או מעוטרות.
האם רק הבדלי סגנון או מעמד יש כאן או שגם שיקולים הלכתיים ושינויים עדתיים וכד'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 297 אורחים