הודעהעל ידי שמר » ב' אפריל 11, 2022 9:29 pm
הכתב והקבלה (שמות יב, יג):
ופסחתי עליכם. יותר נכון לפרשו לשון הגנה והצלה כתרגומו ואיחוס, ודומה לו פסוח והמליט (פערשאנען), כאמרו ואת בתינו הציל, ולא לשון דלוג וקפיצה (איבערשרייטען, איבערשפרינגען), כי מה לנו להגשים את הבורא ית"ש כ"כ ללא צורך; וכן קרבן הנעשה בחג הנקרא בשם פסח, ושחטו הפסח, תרגומו (פערשאנונגסאפפער), וכן זבח חג הפסח (פערשאנונגספעסט) וכן כלם לשון חמלה הגנה והצלה. והכי איתא במכדרשב"י (ויקרא י"ד א') מאי ופסח ה' על הפתח, דשרי על האי פתחא חסד:
מאידך הרד"ק בשרשים כתב:
פסח. אז ידלג כאיל פסח (ישעיה לה, ו.), איש עור או פסח (ויקרא כא, יח.), פסח שתי רגליו (שמואל ב' ט, יג.). והקבוץ פסחים בזזו בז (ישעיה לג, כג.), והוא קל. והנפעל ממנו ויפל ויפסח (שמואל ב' ד, ד.), ידוע. ומן הענין הקרוב אליו ופסח י"י על הפתח (שמות יב, כג.), כלומר ידלג על הפתח בראותו הדם ולא יבא המשחית. ופסחתי עליכם (שם יב, יג.). ולפיכך נקרא הזבח ההוא פסח, ואמרתם זבח פסח הוא לי"י (שם יב, כז.), בסגול הפ"א, לפי שפסח על בתי בני ישראל וקפץ עליהם ודלג. וכן גנון והציל פסוח והמליט (ישעיה לא, ו.), לפי שפסח ודלג על ירושלם בבא המלאך המשחית על מחנה אשור. והקבוץ נתנו לפסחים (דברי הימים ב' לה, ח.). עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים (מלכים א' יח, כא.), שאין אתם עומדים ומתקיימים על אחת מהם אלא פוסחים ומדלגים על שתיהם. והפעל הכבד ויפסחו על המזבח אשר עשה (שם יח, כו.), שעברו עליו כפסחים שלא היה דעתם מתישבת ומתקיימת עליו. ויונתן תרגם ואשטתו על אגורא דעבד כלומר היו מרקדים כמשפטם על מזבחותם. ופירוש אשר עשה העושה אותו לשם הבעל אחאב או זולתו:
נ.ב יואילו נא המנהלים להעביר אשכול זה לאכסניה המיועדת לו.