הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' מאי 02, 2011 4:47 am
ענין זו כבר מבואר בדברי הפייטן ר' יוסף טוב עלם (ר' יוסף ב"ר שמואל) בפיוטו "אלוקי הרוחות לכל בשר" [בסדר הקדושתא "אלוקים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הגדול כמנהג צרפת ופולין בעמהן ומעהררין]
"רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ קִדּוּשׁ וּזְמָן וְאֵינוֹ אוֹמֵר נֵס עֲדַיִן. שֶׁצָרִיךְ לְאָמְרוֹ בָּאֲגָדָה וְרָאוּי לְכָפְלוֹ אַיִן"
ובאור זרוע (ח"ב, הל' פסחים סי' רנ"ו) מביא פירושו של ר' שמואל מפלייש זצ"ל (מבעלי התוס') על הפיוט הנ"ל, וז"ל:
"וגם אינו אומר לפי שמזכירו בהגדה כשאומר לפיכך ואע"ג דאין מברך עליו מ"מ כשמברך אשר גאלנו מזכיר הנס וזמן שניתקן בשאר קידושים של ימים טובים אין לעוקרו בפסח ולשנותו משאר ימים טובים אבל ברכת הנס בקידוש אינו רק בפסח והלכך אחרי שמוצא (מים) [מקום] להזכיר הנס אין להוסיף על קידוש ולשנותו"
ויצויין שטעמא זו הובא פעמיים במחזור ויטרי