מדוע אין מציבה ע"ג קברו.
מה המקור להקפות קברו.
למעשה מוזכר וידוע עניין הקפת ציונים והשתטחות. משום מה היום 'השתטחות' זה רק על הציון באומן (ובעשרים שנה האחרונות גם שם הוגבהה המציבה) והקפות רק כאן, בצפת.
לא ידען כתב:תודה רבה.
והעניין להקיף?
ושמא אין 'עניין' כזה...
.מקובל מפי צדיקים לעשות הקפות על קבר קדושת רבי פנחס בן יאיר
חיס כתב:לא ידען כתב:והענין להקיף?
ושמא אין 'ענין' כזה...
הרה"ק רבי חיים אלעזר ממונקאטש זי"ע במסעות ירושלים (עמוד קמ"ג) ובספרו דרכי חיים ושלום (אות תתרכ"א) כותב:.מקובל מפי צדיקים לעשות הקפות על קבר קדושת רבי פנחס בן יאיר
וכן עשה וצעד בראש החבורה באמירת אנא בכח ויושב בסתר, והעם אחריו מקיפין שבע פעמים.
הא לחמא עניא כתב:האם ידוע לאי מי מקור יותר קדום מזה???
ומה הטעם בזה???
אשמח למענה אחר שאני צריך זאת לבירור הענין.
דרומי כתב:האדמור מחבד היה מקיף את ציון חותנו - שהיה כידוע נמצא שם שעות רבות ומעתיר בתפילה - 7 פעמים, ואומר 7 פעמים "יושב בסתר" כו' והדברים מודפסים בקונטרס "מענה לשון" - שנוהגים לאומרו על קברי צדיקים.
כמדומני שבשלב מסויים החל לקצר בהקפות אלו והיה מקיף רק פעם אחת.
בכל מקרה, יש כזה ענין ללא ספק.
שים-שלום כתב:עניין ההשתטחות מוזכר בשער רוה"ק דף עו ע"א, קז ע"ב-קט ע"ב, ובשער היחודים המקביל לו, ובשער הגלגולים הקדמה לח.
בברסלב לקחו את עניין ה'השתטחות' כפשוטו, דבר שלפי הרמב"ם (ע"ז ו, ו) בעיה חמורה וז"ל: מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי כוכבים, שנאמר ולא תקים לך מצבה, וכל המקים מצבה לוקה, וכן אבן משכית האמורה בתורה אף על פי שהוא משתחוה עליה לשם לוקה שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה מפני שהיה דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפניה להשתחות עליה, לפיכך אין עושין כן לה', ואינו לוקה עד שיפשוט ידיו ורגליו על האבן ונמצא כולו מוטל עליה שזו היא השתחויה האמורה בתורה. ע"כ.
שש ושמח כתב:איך אפשר לפרש ענין ההשתטחות שלא כפשוטו?
ומנין לך שגם מי שלא מכוין להשתחוות עובר? יש מקום גדול לפקפק בזה, ולכה"פ יש לומר שאין בזה איסור דאורייתא. אולי תלוי בטעם האיסור, שלפי הרמב"ם שהאיסור משום שכך הדרך להשתחוות לע"ז מסתבר שאם לאו מכוין להשתחוות לא נאסר מדאו', אך לפי הרמב"ן בטעם השני והחינוך [עי' מקו"צ שם] שהטעם משום שנראה שמשתחווה לאבן מסתבר לאסור גם בכה"ג. - ונ"מ למעשה במי שמשתטח על הרצפה כדי לחפש משהו וכדו'.
שבע כתב:שגיונותיו של ברלנד - אינם מייצגים את ברסלב בשופו''א.
'השתטחות' כפשוטו נהגה אצל גדולי המקובלים, שעשו זאת ע''פ התנאים ההלכתיים, ותו לא.
בברסלב לקחו את עניין ה'השתטחות' כפשוטו
מובא ב'דרשות הר"ן' (הדרוש השמיני), וזו לשונו: "שאין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל [שפע] החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד הימצאם בדורם, שהם עצמם כמו המקדש המקודש כו'. וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם".
״ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להימצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע הא-להי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע הא-להי"
"כבר החזיקו במנהג זה וכו', להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה, וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות, ואין לשום מודה למנוע ולבטל מנהג זה״
לא ידען כתב:מדוע אין מציבה ע"ג קברו.
מה המקור להקפות קברו.
למעשה מוזכר וידוע עניין הקפת ציונים והשתטחות. משום מה היום 'השתטחות' זה רק על הציון באומן (ובעשרים שנה האחרונות גם שם הוגבהה המציבה) והקפות רק כאן, בצפת.
ישראליק כתב:בברסלב לקחו את עניין ה'השתטחות' כפשוטו
הרב שים שלום:
מכותלי דבריך נראה שאין לכבודו מושג מה זה ברסלב, כי ברסלב זה תורה ותפילה, ולתת כלים לכל אדם באשר הוא שם להיות קשור אל הקב"ה ואל התורה, ואם יש יחיד או יחידים שנוהגים וחיים בעצות ובלימודים של רבינו הקדוש בעל ליקוטי מוהר"ן זי"ע ועושים משהו, זה לא קובע שזה מנהג ברסלב
ב. אין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ומהיכן אתה יודע שכשחסידי ברסלב משתטחים הם לא מכוונים כפי שסידר הרב בינג שליט"א? היעלה על דעתכם שעדה בישראל יעברו על הלכה המובא ברמב"ם בשאט נפש, האם אין תלמידי חכמים בברסלב? האם במשך כל הדורות מהננמ"ח לא היו תלמידי חכמים כמותך שידעו מהרמב"ם ומהכ"מ, אתמהה?מובא ב'דרשות הר"ן' (הדרוש השמיני), וזו לשונו: "שאין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל [שפע] החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד הימצאם בדורם, שהם עצמם כמו המקדש המקודש כו'. וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם".
״ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להימצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע הא-להי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע הא-להי"
ומובא בב"ח, יו"ד, סו"ס רי"ז:"כבר החזיקו במנהג זה וכו', להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה, וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות, ואין לשום מודה למנוע ולבטל מנהג זה״
תולדות כתב:יש תמונה מהאדמור מבעלז משתטח על קברות אבותיו בעיירה בעלז, לפני כשלושים שנה.
יש גם תמונות מהאדמו"ר רמ"ד אונגר מבאבוב משתטח על קבר אדמור הקודם מבאבוב [לא ממש בפישוט ידים ורגלים, נותן ראשו על ידו].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 425 אורחים