הודעהעל ידי יהושע מונדשיין » ו' יוני 11, 2010 10:29 am
לענין שעון המתמלא אוטומטית ע"י תנועת היד, איני יודע מדוע דנים כאן בשעון זה שלמיטב ידיעתי הוא אינו מצוי בזמנינו כלל וכלל, כפי שהשעונים שצריכים לדרוך את הקפיץ שלהם ספו תמו מן הארץ.
השעון האוטומטי פועל גם הוא על אותו עיקרון של קפיץ, אלא שאין דורכים אותו ע"י סיבוב הכפתור המיוחד לכך, אלא הקפיץ נדרך ע"י תנועת היד (יש בו מישקולת בצורת חצי דיסקוס, וכשהיד נעה בכיוון אחד המשקולת נעה ודורכת, ובכיוון השני היא חוזרת למקומה ללא דריכה).
תקנו אותי אם אני טועה, וגם בזה"ז עדיין הולכים עם שעונים מעין אלו.
למנהג חב"ד שאין נושאים שעון בשויו"ט, הכל התחיל בדברים שאמר אדמו"ר הריי"צ זצ"ל בשמח"ת תרפ"ח (לפני שעזב את רוסיה), כשראה א' מאנ"ש נושא שעון בכיסו, אמר: שבת טאר מען ניט, יו"ט דארף מען ניט. כלומר: בשבת אסורה נשיאת השעון (היה זה בלנינגרד שבה כמובן לא היה עירוב) וביו"ט זה מיותר. שהרי התפילה וכל ענייני החג אינם מתנהלים ע"פ השעון. ואכמ"ל.
ומזה צמח "מנהג חב"ד", אלא שאלו הנוהגים לכבוד יו"ט להוריד השעון מפרק ידם ולשאתו בכיסם, מחטיאים את כוונת האמירה הנ"ל.
את שעוני הקיר לא נהגו לכסות בשויו"ט ומותר להביט בהם. הרי לנו מנהג שתחילתו ברגש חסידי וסופו בקיבעון.
נערך לאחרונה על ידי
יהושע מונדשיין ב ו' יוני 11, 2010 11:05 am, נערך פעם 1 בסך הכל.