הודעהעל ידי איש_ספר » ב' מאי 02, 2011 5:39 pm
ישנה תופעה 'חסידית' מעניינת שכאשר מוצאים סמך למנהג מסוים אצל קדמון אחד, אע"פ שאין להם שום שייכות מיוחדת אליו, ואע"פ שהוא לא מקור המנהג, מיד מהללים משבחים ומנשאים אותו על פני כל. כך למשל אצל מהר"ח הכהן מאר"ץ (ולא באתי ח"ו להפחית מגדלו של אותו קדוש) שמצאו בו סמך למנהגם לגלח כבר במ"ח בעומר. ובכן יהודי אחד הוציא מחדש את ספריו של הר"ח, ושם בהקדמה מספר סיפורים מופלגים ביותר מצדיקי סקווער סביבו. כך לדוגמא אצל אחד מהצדיקים היו שגורים כל ספרי הטור ברקת טור פטדה על לשונו, עד שסתם 'טור' בלשונו היה המכוון לספרים אלו. ושוב מעשה באחד מן צדיקי סקווער, שראו שבירך שהכל על המשקה בתוך הסעודה, ואיש לא ההין להעירו כמובן. אחר הסעודה ניגשו כולם לת"ח אחד (שכחתי את שמו) ושאלוהו היתכן? השיבם, הרי זה טור ברקת מפורש, והוא ששם כתב שטעם מה שאין מברכין על המשקה בסעודה (כידוע כל ספרי הטור ברקת וכו' הם לבאר הדינים ע"פ סוד) משום שהתיקון של הניצוצות שירדו בהם נעשה כבר בברכת הפת, ואותו צדיק הרגיש שלא תיקן את הטעון תיקון בשתיה, ולכן בירך !
------------------------------
עדין אבקש מי שיכול להעלות כאן תמונת כי"ק.