בן באג באג כתב:האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם,
ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות.
שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, וכו'
בן באג באג כתב:האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם,
ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות.
שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, וכו'
יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.
חכם באשי כתב:יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.
ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.
חכם באשי כתב:ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.
חכם באשי כתב:יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.
ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.
ישיב'ע בחור כתב:מה המקור לאיחול שתחיה עד מאה ועשרים שנה
לא יותר או פחות
גוראריה כתב:ישיב'ע בחור כתב:מה המקור לאיחול שתחיה עד מאה ועשרים שנה
לא יותר או פחות
היה כאן בעבר אשכול נרחב על הנושא
תוך כדי דיבור כתב:לא רק משה רבינו, במדרש רבה נאמר על כמה מרבותינו התנאים מוסרי התורה - רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי - שהיו ימי שנותיהם מאה ועשרים (שליש כך ושליש כך ושליש כך, עיינו שם), ושמע מינה שיש איזו שלימות במספר שנים זה. ומכאן נעשה לסימן טוב בדרך מליצה, ואיני יודע איזה פסול יש בזה. וגם במכתבי האחרונים מצאנו לפעמים איחול כזה, דוק ותשכח. וגדולה מכך, אנו מוצאים שבניגוד למה שרוצים לטעון כאן מאיזה מעשה, הגרמ"פ בעצמו השתמש בפה מלא בביטוי זה, "הנה בדבר לשכון כבוד לאחר מאה ועשרים שנה אם חס ושלום לא יהיה הרצון לפני השי"ת לתה"מ אצל אביו" (איגרות משה יו"ד ח"ג סי' קמ"ה)...
לא זהו הקישור הנכון יש בספר הזה שני מקומות בהם הובא ענין זה, אחד מהם על הגרמ"פ, לי אין מנוי לאתר, תיכנס, תחפש, ותלנקק למען כולנו.יאיר כתב:תוך כדי דיבור כתב:לא רק משה רבינו, במדרש רבה נאמר על כמה מרבותינו התנאים מוסרי התורה - רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי - שהיו ימי שנותיהם מאה ועשרים (שליש כך ושליש כך ושליש כך, עיינו שם), ושמע מינה שיש איזו שלימות במספר שנים זה. ומכאן נעשה לסימן טוב בדרך מליצה, ואיני יודע איזה פסול יש בזה. וגם במכתבי האחרונים מצאנו לפעמים איחול כזה, דוק ותשכח. וגדולה מכך, אנו מוצאים שבניגוד למה שרוצים לטעון כאן מאיזה מעשה, הגרמ"פ בעצמו השתמש בפה מלא בביטוי זה, "הנה בדבר לשכון כבוד לאחר מאה ועשרים שנה אם חס ושלום לא יהיה הרצון לפני השי"ת לתה"מ אצל אביו" (איגרות משה יו"ד ח"ג סי' קמ"ה)...
viewtopic.php?f=7&t=2140&p=14498&hilit#p14584
מצורף צילום לטובת המעיינים אך לא הבנתי היכן מצא התייחסות ל 120 שנה.
אוצר החכמה כתב:מובא גם מעשה מהגר"א שאמר לאחד שיחיה עד מאה שנה.
תולעת ספרים07 כתב:ומה היינו עושים עם "גרוטאות" אנושיים שונים בני מאה ושלושים וכדו' - איזה מושב זקנים היה מכיל אותם?! - טוב מאוד זה המוות... (במדרש).
תולעת ספרים07 כתב:ומה היינו עושים עם "גרוטאות" אנושיים שונים בני מאה ושלושים וכדו' - איזה מושב זקנים היה מכיל אותם?! - טוב מאוד זה המוות... (במדרש).
אוהב אוצר כתב:ראשית, איני מבין כיצד זה שדנים פה דברי תורה והלכה ומביאים ראיה או קישור מ'ויקפדיה' לאן הגענו? יש סיכוי מאמר זה נכתב ע"י פורק עול ומה לנו שיכנסו דברים משם לתוך 'בית המדרש' הזה?
רק רציתי להעיר שמה שכתבו פה מופיע באחד מספרי עלינו לשבח/ברכי נפשי בשם הגאון הרב יצחק זילברשטין שאמר, שאכן אין לברך בברכה זה כי אנו לא קוצבים את שנות האדם זאת ועוד שהברכה יכולה להתקיים לחצי לשליש ולרביע [ובמקרה זה נראה לי שצריך להוסיף: ה"י]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 237 אורחים