הגהמ כתב:עד שמישהו יקבל לעשות את כל העבודה החשובה הלז, אולי תוכל לפרט לעצלנים כמוני מה הם השינויים בתשובה שציינת כדי שנוכל לראות האם לא מדובר רק בשינוי עריכה מן הסוג שעליהם העידו בני הגרעק"א באומרם "ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין". [דרך אגב, לכאורה לא יוצדק לשפוט על זה מצד גודל השינויים אלא מצד אופיים. ז"א אפילו אם אין אלה 'שינויים קלים' כ"א 'שינויים מהותיים' יכול להיות שהם בסך הכל הבהרות כאלה שמתאימות למטרת העורכים].
אליהו סולוביציק כתב:משהו קטן בניסוח אבל הבדל בגישה הלמדנית
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קלב
ומדברי הרמב"ם שכתב דבבריא שנותן נכסי לבני ואחריו לפלוני דמהני וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיי') הטעם כיון דבבריא א"י להנחיל רק מדין מתנה ולא משום ירושה, הרי אף שאח"כ כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ נפסק ממנו לפלוני, וה"נ בנ"ד, הא כבר כ' המהרי"ט בשו"ת (ח"ב סי' ו' וסי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידו לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנידון דידן דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסי' רק בתורת מתנה, לא בתורת ירושה, דלענין ירושה כל אחיו שוין בו, משא"כ בנ"ד דעתה יכול לזכות בו גם מדין ירושה יש לומר דאין לו הפסק וצ"ע.
גשטטנר סימן קיז
ומדברי הרמב"ם שכ' דבבריא שנותן בדרך זה יכול להפסיקו, וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיה) הטעם כיון דבריא א"י להנחיל זכייתו רק משום מתנה ולא משום ירושה, הרי אף דעכשיו כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ יכול להפסיקו, וה"נ בנ"ד, הא כבר כתב המהרימ"ט בשו"ת (ח"א סי' ו' ובח"ב סי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידי לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנ"ד, דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסים רק בתותר מתנה אבל לא בתורת ירושלה דלענין ירושה יד כל אחיו שווים בו, משא"כ בנדון דידן י"ל דמכל מקום עתה שזכייתו ג"כ משום ירושה מקרי יורש וא"ל הפסק וצ"ע לדינא
הניסוח המקורי "זכייתו גם כן משום יורש" הוא ניסוח למדני נוסח רבי חיים
הניסוח המעובד (?) "יכול לזכות בו גם מדין ירושה" נשמע יותר בעלבתי
מה דעתכם?
ומה יכול להיות הסיבה לשינוי מסוג זה?
שמש כתב:אם כבר 'מדין ירושה' נשמע יותר 'למדני' מ'משום ירושה'...
ולמהרי"ט מיירי בבן בין הבנים דבבנו יחידו כיון דאלו לא נתן לו כלל היה נוטל משום ירושה ממילא שם יורש עליו.
הגהמ כתב:מניסוח בעלבתי עד לגישות שונות בלימוד הדרך רחוקה. ובכל אופן גם אתה מודה שכמאה שנה לפני שהאיר וזרח אור החיי"ם על פני האר"ש היה נוסח הדומה בלשונו ללשון חידושי הגר"ח פחות מובן מניסוח בעלבתי, וא"כ למה לחפש סיבת השינוי, הרי סך הכל הטיבו אשר דיברו ששינו הנוסח כדי שיהיה מבורר יותר.
צופר הנעמתי כתב:אליהו סולוביציק כתב:משהו קטן בניסוח אבל הבדל בגישה הלמדנית
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קלב
ומדברי הרמב"ם שכתב דבבריא שנותן נכסי לבני ואחריו לפלוני דמהני וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיי') הטעם כיון דבבריא א"י להנחיל רק מדין מתנה ולא משום ירושה, הרי אף שאח"כ כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ נפסק ממנו לפלוני, וה"נ בנ"ד, הא כבר כ' המהרי"ט בשו"ת (ח"ב סי' ו' וסי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידו לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנידון דידן דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסי' רק בתורת מתנה, לא בתורת ירושה, דלענין ירושה כל אחיו שוין בו, משא"כ בנ"ד דעתה יכול לזכות בו גם מדין ירושה יש לומר דאין לו הפסק וצ"ע.
גשטטנר סימן קיז
ומדברי הרמב"ם שכ' דבבריא שנותן בדרך זה יכול להפסיקו, וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיה) הטעם כיון דבריא א"י להנחיל זכייתו רק משום מתנה ולא משום ירושה, הרי אף דעכשיו כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ יכול להפסיקו, וה"נ בנ"ד, הא כבר כתב המהרימ"ט בשו"ת (ח"א סי' ו' ובח"ב סי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידי לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנ"ד, דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסים רק בתותר מתנה אבל לא בתורת ירושלה דלענין ירושה יד כל אחיו שווים בו, משא"כ בנדון דידן י"ל דמכל מקום עתה שזכייתו ג"כ משום ירושה מקרי יורש וא"ל הפסק וצ"ע לדינא
הניסוח המקורי "זכייתו גם כן משום יורש" הוא ניסוח למדני נוסח רבי חיים
הניסוח המעובד (?) "יכול לזכות בו גם מדין ירושה" נשמע יותר בעלבתי
מה דעתכם?
ומה יכול להיות הסיבה לשינוי מסוג זה?
דמיונות
הבדל ניסוח קל ביותר וחסר משמעות
אתה מנסה לייחס לבני הרעק"א עיבוד לניסוח פשטני לפי מה שנשמע לאזניך יותר "בעלבתי" כי זה יותר רחוק מהסגנון של ר' חיים...
לתשומת לבך, כמעט קרוב לוודאי שלא רעק"א ולא בניו לא הכירו את ה"ניסוח הלמדני נוסח ר' חיים".
אליהו סולוביציק כתב:
חסר משמעות, זה שאלה של שיקול דעת. "קרוב לוודאי" ממליץ להפשלת שרוולים ולבדוק.
מה שנכון נכון כתב:סמוך ונראה במהדו"ק כתוב:ולמהרי"ט מיירי בבן בין הבנים דבבנו יחידו כיון דאלו לא נתן לו כלל היה נוטל משום ירושה ממילא שם יורש עליו.
זה שייך לז'אנר הלומדות או לזה הבעלבתי?
אגב, לענ"ד מבין האחרונים בני דורו, ר' שלמה איגר קרוב במיוחד ל'למדנות החדשה'.
יש עוד מספיק הבדלים בין התשובות כיע"ש. אותי מטרידה שאלה אחרת. בשני המקורות נוסף אחר החתימה 'בשולי הגליון' כמנהג רע"א, אך בכל מקור מובאת הערה על סוגיא אחרת לגמרי?
הגהמ כתב:נדמה לי שסוגי השינויים בתשובה זו מראים בעליל שאין כאן עריכת עורך בכלל. לדעתי (הענייה/הקלושה) אין מנוס מלומר שכמות הוואריאציות (רב השוני על ההתאמה) ואופיים (לרוב אותם דברים במילים אחרות) מצביעים על העובדא שאחרי שכתב הגרעק"א המכתב המקורי חזר וכתב עוד העתק לעצמו, ומטבע הדברים שהכותב עצמו כשכותב אותם דברים ב' פעמים שומר הענין ולא המילים, ומצוי שבפעם השני יוצא הדברים מלוטשים ומקוצרים יחסית.
שש ושמח כתב:אין שום משמעות לשינוי. מה שלא הדפיסו "והחילוק ברור וניכר מאד" הוא משום כבוד הרב השואל. והנוסח במהדו"ק אין מובן וברור יותר ממנו.
ולא הבנתי איזה מקום יש לטענות אחר הידיעה ששו"ת הגרע"א מהדו"ק נדפס בחייו?
מה שנכון נכון כתב:על נקודה א ראה באשכול הקודם.
וע"ע בהקדמת השו"ת במכתב רעק"א האחרון (מתמוז צ"ד). ודו"ק.
אליהו סולוביציק כתב:מה שנכון נכון כתב:על נקודה א ראה באשכול הקודם.
וע"ע בהקדמת השו"ת במכתב רעק"א האחרון (מתמוז צ"ד). ודו"ק.
אכן התייחסת לזה שם. מרוב בהילות בקריאות (הבוז) [צ"ל המחאה] באשכול הקדום, לא שמתי לב לדבריך. גם על אות ד התייחסת שם באשכול.
על העייןן היטב... ודו"ק
אין הספרים כעת תח"י אם תוכל להסביר את עצמך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 536 אורחים