שש ושמח כתב:לא כ"כ הבנתי למה אם תלמיד החזו"א טוען שמישהו טעה בהגדרת שיטתו אנחנו אמורים להבין שלדעתו אין רשות למישהו מבחוץ לנתח את שיטת החזו"א.
[ובכל אופן, עי' כאן viewtopic.php?f=19&t=30876&p=326154&hilit=%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%94#p326149]
פרי יהושע כתב:הבעיה המרכזית היא שבדרך לסתור את דבריו יוצא שאמנם המחבר שגה בהצגת הדברים, אבל לעומת כן נשארנו מטושטשים לחלוטין האם לחזון איש אין שיטה יחודיית?.
מתהלך כתב:לדעתי פשוט שהגר"ח היה יותר חדשן והחזו"א היה יותר עצמאי.
ההוא גברא כתב:לא קראתי את המאמר. הוא משיג גם על הגרש"י זוין זצ"ל באישים ושיטות או רק על אותו מאמר אנונימי?
(נדמה לי שכבר אצל הרב זוין מופיעה הטענה שחזון איש בבא קמא עדיין כתוב בשיטה קרובה לשיטה הישיבתית, כי הוא הספר הראשון והחזו"א פיתח את שיטתו בהמשך, והר"י ענבל התווכח עם הטענה באחד ממאמריו).
פרי יהושע כתב:מתהלך כתב:לדעתי פשוט שהגר"ח היה יותר חדשן והחזו"א היה יותר עצמאי.
מה הכוונה חדשן, האם לאפוקי פשטן?.
ההוא גברא כתב:לא קראתי את המאמר. הוא משיג גם על הגרש"י זוין זצ"ל באישים ושיטות או רק על אותו מאמר אנונימי?
(נדמה לי שכבר אצל הרב זוין מופיעה הטענה שחזון איש בבא קמא עדיין כתוב בשיטה קרובה לשיטה הישיבתית, כי הוא הספר הראשון והחזו"א פיתח את שיטתו בהמשך, והר"י ענבל התווכח עם הטענה באחד ממאמריו).
לענין כתב:בלי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים.
קניתי את הספר המדובר, עם יציאתו. מאז ומעולם הייתי בטוח שיש מקום לכזה ספ ר, בנושא הנוגע במעמקי נפשנו, אך התאכזבתי.
ציפיתי להבאת נקודות פיקנטיות שכל הבקי בתחום יודע - לדוג' מח' הגרי''ז והחזו''א אם הכולא את חבירו עובר על גונב נפש. הפיע פעם בפורום.
ציפיתי לבקיאות מקיפה יותר בכתבי בריסק וחזו''א, וממילא למסקנות רעננות יותר.
היה מיותר בעיני כתיבת הספר בצורה מחקרית קצת, והסבר הסוגיות מאפס. מי שלא מונח ממש בלומד'ס הישיבתי, אין לו בכלל גישה לנושא. וא''כ מה טעם לכתוב כמו באוניברסיטה?
בקיצור, לדעתי העניה, הספר אכן תפס נושא מרכזי, אך עדיין לא נגע בשורשי הדברים. אולי אני טועה.
עיינו בעצמכם בספר והביעו דעתכם.
מתהלך כתב:פרי יהושע כתב:מתהלך כתב:לדעתי פשוט שהגר"ח היה יותר חדשן והחזו"א היה יותר עצמאי.
מה הכוונה חדשן, האם לאפוקי פשטן?.
חדשן בדרך הלימוד, אבל פחות עצמאי בדעותיו בתוך הלימוד. החזו"א יותר קרוב לדרך הלימוד המסורתית, אבל מטבעו למד (יחסית) לבד, כמו הסיפור הנאה שהביאו כאן מהגרשז"א בענין. זו לכאורה אחת הסיבות שפסקיו לא נתקבלו בציבור ממש, כמו פסקי המשנ"ב. הגר"ח, ככל שדרך הלימוד שלו הייתה מחודשת (אף כי מבוססת על תהליך שהתחיל לפניו), תלה עצמו בדר"כ ברמב"ם וכו' ועכ"פ פחות הציג חשיבה לגופו של נושא החותרת להכריע בו, אלא בעיקר חשיבה לגופו של נושא החותרת לנתח ולאבחן אותו.
לא נראה לי שחידשתי משהו למישהו כאן...
זו לכאורה אחת הסיבות שפסקיו לא נתקבלו בציבור ממש, כמו פסקי המשנ"ב.
אוצר החכמה כתב:הסיבה העיקרית שהמשנה ברורה התקבל יותר מהחזו"א היא הצורה בה כתב את ספרו. כלומר על סדר כל או"ח והכנסות לכל הפרטים וממילא גם פסיקה שברובה נשענת על הכרעת האחרונים.
תוכן כתב:אוצר החכמה כתב:הסיבה העיקרית שהמשנה ברורה התקבל יותר מהחזו"א היא הצורה בה כתב את ספרו. כלומר על סדר כל או"ח והכנסות לכל הפרטים וממילא גם פסיקה שברובה נשענת על הכרעת האחרונים.
לענ"ד זו הסיבה (בערך) גם למה הטור והשו"ע התקבלו.
רון כתב:תוכן כתב:אוצר החכמה כתב:הסיבה העיקרית שהמשנה ברורה התקבל יותר מהחזו"א היא הצורה בה כתב את ספרו. כלומר על סדר כל או"ח והכנסות לכל הפרטים וממילא גם פסיקה שברובה נשענת על הכרעת האחרונים.
לענ"ד זו הסיבה (בערך) גם למה הטור והשו"ע התקבלו.
איני מבין,
וכי כך אתם באמת חושבים שהסיבה למה נתקבל ספרו של הטור והשו"ע או למה נתקבל ספרו של המשנה ברורה זה בגלל סדר הדברים???????
כלומר שאם היה אדם אחר נבון ובר דעת ועושה כמעשיהם על הסדר, כבר היה זוכה למה שהם זכו?????? וכי כך דברים מתנהלים אצל כלל ישראל?????
דברי החזו"א באיגרת שדברי המשנה ברורה נתקבלו כנמסרו מלשכת הגזית, הרי זה בסך הכל בגלל שזה נכתב על הסדר של השו"ע? נו באמת!!!! וכי הדבר הגדול הזה ששמו שולחן ערוך יכל בעצם להיכתב על ידי כל אחד ולהתקבל כספר פסק, אם רק היה מספיק חכם לדעת איך לעשות זאת - על סדר השולחן ערוך?
אוצר החכמה כתב:אני באופן אישי די הסתייגתי מהסכמתו של הרב ענבל לטענה שידיעת הנושא הזה של ההבדלים בין שיטות הלימוד של גדול פלוני לאלמוני הם חשובות לגדילה בתורה. לענ"ד ממש אינו כן. חשוב לדעת בכל סוגיא וסוגיא מה דעת הפוסקים מה סיבות מחלוקתם בעניין הזה מה סובר זה ומה סובר זה ומה טעמו של כל אחד. השיטות הכלליות בגישה ללימוד זה סוג של שעשוע שאולי מועיל לפעמים אבל ממש לא עיקר בתורה.
כל אדם גדל להיות ת"ח לפי אופיו ודרכי רבותיו שהוטמעו בו. וכל אחד משלב באופן טבעי יותר או פחות בין דרכי הפוסקים או הגדולים שהוא לומד את ספריהם. אבל מעבר לזה העיקר הוא הסוגיות עצמם.
יש סוג של פרטים שהם עצמם חלק מהלימוד כמו שהנחלת דוד אומר שרש"י נמשך יותר אחרי הלשון ותוספות אחרי העניין אבל לא על זה מדובר כאן.
מאיר סובל כתב:לא רק "סוג" הספר שונה,
הוא לא הופץ לכל ישראל ולא התיימר להיות שווה לכל נפש. זה לעיון המעיינים בלבד. הכל שונה, המגמה, החומר, צורת הגישה, אופי הכתיבה, התוצאה. בכל המרכיבים הללו החזון איש הפוך מהמשנה ברורה.
כמדומני שמובא שהחזו"א התבטא פעם שכתב את זה מלכתחילה לעצמו, והדפיס כדי שישתמר לו כי בכת"י זה נאבד.
שומע ומשמיע כתב:אוצר החכמה כתב:אני באופן אישי די הסתייגתי מהסכמתו של הרב ענבל לטענה שידיעת הנושא הזה של ההבדלים בין שיטות הלימוד של גדול פלוני לאלמוני הם חשובות לגדילה בתורה. לענ"ד ממש אינו כן. חשוב לדעת בכל סוגיא וסוגיא מה דעת הפוסקים מה סיבות מחלוקתם בעניין הזה מה סובר זה ומה סובר זה ומה טעמו של כל אחד. השיטות הכלליות בגישה ללימוד זה סוג של שעשוע שאולי מועיל לפעמים אבל ממש לא עיקר בתורה.
כל אדם גדל להיות ת"ח לפי אופיו ודרכי רבותיו שהוטמעו בו. וכל אחד משלב באופן טבעי יותר או פחות בין דרכי הפוסקים או הגדולים שהוא לומד את ספריהם. אבל מעבר לזה העיקר הוא הסוגיות עצמם.
יש סוג של פרטים שהם עצמם חלק מהלימוד כמו שהנחלת דוד אומר שרש"י נמשך יותר אחרי הלשון ותוספות אחרי העניין אבל לא על זה מדובר כאן.
במחילה אבל כל הפתיחה של עינבל היא להסתייג מהחשיבות היתירה שבנושא, ולהגיד שזה מעניין ותו לא.
נכון הדבר שהחילוק הזה שבין בית בריסק לבין שיטת החזו"א ותלמידיו,
רלבנטי מאד לתלמודינו, שכן בדורינו אין אנו מתלבטים בין שיטת הלימוד של
הר"י מיגאש לבין שיטת בעלי התוספות, ואף לא בין שיטת הרשב"א לשיטת
הרא"ה, אלא בין השיטות המקובלות בדורינו. ולכן הספר בודאי חשוב רלבנטי
ומעניין כל חובש ספסל בן דורינו.
אנחנו דיברנו לפי ההגיון והטבע אבל כמובן שיש גם עניין של מי שזיכוהו מן השמים.
זו לכאורה אחת הסיבות שפסקיו לא נתקבלו בציבור ממש, כמו פסקי המשנ"ב.
עמרם כתב:סליחה על הבורות. על איזה תוספות החזו"א מדבר בבבא קמא כ"ג? (אין לי בבית חזו"א.)
אוצר החכמה כתב:אני באופן אישי די הסתייגתי מהסכמתו של הרב ענבל לטענה שידיעת הנושא הזה של ההבדלים בין שיטות הלימוד של גדול פלוני לאלמוני הם חשובות לגדילה בתורה. לענ"ד ממש אינו כן. חשוב לדעת בכל סוגיא וסוגיא מה דעת הפוסקים מה סיבות מחלוקתם בעניין הזה מה סובר זה ומה סובר זה ומה טעמו של כל אחד. השיטות הכלליות בגישה ללימוד זה סוג של שעשוע שאולי מועיל לפעמים אבל ממש לא עיקר בתורה.
כל אדם גדל להיות ת"ח לפי אופיו ודרכי רבותיו שהוטמעו בו. וכל אחד משלב באופן טבעי יותר או פחות בין דרכי הפוסקים או הגדולים שהוא לומד את ספריהם. אבל מעבר לזה העיקר הוא הסוגיות עצמם.
יש סוג של פרטים שהם עצמם חלק מהלימוד כמו שהנחלת דוד אומר שרש"י נמשך יותר אחרי הלשון ותוספות אחרי העניין אבל לא על זה מדובר כאן.
אוצר החכמה כתב:זו לכאורה אחת הסיבות שפסקיו לא נתקבלו בציבור ממש, כמו פסקי המשנ"ב.
אני לא חושב שזה נכון. הסיבה העיקרית שהמשנה ברורה התקבל יותר מהחזו"א היא הצורה בה כתב את ספרו. כלומר על סדר כל או"ח והכנסות לכל הפרטים וממילא גם פסיקה שברובה נשענת על הכרעת האחרונים.
החזון איש חיבר ספר מסוג שונה ואין לדמותם.
תוכן כתב:אוצר החכמה כתב:הסיבה העיקרית שהמשנה ברורה התקבל יותר מהחזו"א היא הצורה בה כתב את ספרו. כלומר על סדר כל או"ח והכנסות לכל הפרטים וממילא גם פסיקה שברובה נשענת על הכרעת האחרונים.
לענ"ד זו הסיבה (בערך) גם למה הטור והשו"ע התקבלו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 466 אורחים