בסי' ד נאמר בשו"ע: 'טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה'.
'טוב' היינו כדאי ונכון, ולא דין מחייב. אך הרמ"א שם כתב: 'הגה: מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה'. וכן מבואר באחרונים שם שהכוונה לדין לכתחילה.
במשנה ברורה בכלל לא ברור כל העסק, שכתב שם וז"ל: 'אינו מעכב - ר"ל דיעבד לענין הברכה ויוכל לברך ענט"י או אפילו לכתחלה היכא דאי אפשר בענין אחר אבל היכא דאפשר טוב להקפיד'.