עט סופר כתב:פעם אנשים בדקו לפי השמש וצאת הכוכבים וכדומה ודייקו הרבה יותר מהיום, נכון שהיה קשה לכוון את התפילה שיצא בדיוק בנץ, ולכן ביום שרב ברונא הצליח הוא לא פסק וכו'. גם לגבי שעות זמניות שעוני השמש פעלו היטב, וראה בפ"ק דפסחים מחלוקת עד כמה אדם נורמלי יכול לטעות.
הוא מסר לך את נימוקיו? אני שמעתי שהוא אחז שנץ החמה אינו זמן מצומצם אלא פרק זמן כל שהוא כאשר החמה מתחלת לזרוח וכו', ולכן לא ראה את סוגיית נץ הנראה/החשבוני, כשאלה משמעותית.אליחי כתב:מרן החזו"א ז"ל לא דקדק בזמן הנה"ח בדיוק, והוא משום שלא רצה לעשות תפלתו קבע ומכנית, ורצה שתהיה בצורת תפלה טבעית.
איש_ספר כתב:הוא מסר לך את נימוקיו? אני שמעתי שהוא אחז שנץ החמה אינו זמן מצומצם אלא פרק זמן כל שהוא כאשר החמה מתחלת לזרוח וכו', ולכן לא ראה את סוגיית נץ הנראה/החשבוני, כשאלה משמעותית.אליחי כתב:מרן החזו"א ז"ל לא דקדק בזמן הנה"ח בדיוק, והוא משום שלא רצה לעשות תפלתו קבע ומכנית, ורצה שתהיה בצורת תפלה טבעית.
תוך כדי דיבור כתב:לפי השיטה שמעלה החזו"א בקונטרס השיעורים, אכן נראה שגם בעניין הזמנים יאמר שהדבר מסור לחכמים ואין זה משנה כיצד שיערו בדורות קודמים אלא כיצד משערים חכמי הדור לפי הנראה להם באמיתה של תורה.
תוך כדי דיבור כתב:וממילא לא שייך במציאות שיצא אדם מידי ספק בזה, עד שנאמר שעבורו הזמן מכוון מצד דין תורה עד לרמת דקה מסויימת. ולא נותר לנו אלא הכלל החורז בכל התורה, ספיקא דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא. שאם לפי החישובים הכלליים נאמד אחד מזמני תורה, במקום פלוני בשעה 12:24, אם כן כשמגיעה דקה זו אצל אדם פלוני באותו המקום, על אף כל הספיקות במקומו ושעונו (כשאין לו יסוד ברור להניח ששעונו מאחר בשיעור מורגש) הריהו מחוייב להתייחס לכך כדין תורה ולחומרא. ובזמני דרבנן לקולא. ותו לא מידי.
איש_ספר כתב:(היכן מצאת שלסוברים שהוא הזמן המובחר שיש הידור וסלסול לעשות זאת בתחילת הזמן?)
הולשטיין כתב:אפשר לומר מסברא כמה נימוקים לכך שאין טעם לבוא אל המלך להתפלל אליו עם שעון מדוייק, לאמור שרק בחלקיק שניה מסויים צריך להתחיל. וגם לפי שזה תלוי בחמה, וכעין שאין לפנות כלפי הלבנה באמירת קידוש לבנה.
אך בפשטות, לפי שבזמן חז"ל קיימו יראוך עם שמש גם בלי שעונים, הרי שאין צורך לצמצם.
אליחי כתב:לכשתעיין היטב בדברי מרן ז"ל, תראה שהוא לא דיבר כלל משום מחלוקת, הוא בא לבאר את דברי המשנה ש"הכל לפי דעתו של רואה" בזמן המשנה לא הייתה מחלוקת בשיעורים, ואפ"ה המשנה אמרה לפי דש"ר. וכן מרן ז"ל מדבר על שני בתי דינים שכל אחד מודד טפח בגופו, ועפי"ז מכריעים בנפשות.
חכם באשי כתב:עט סופר כתב:פעם אנשים בדקו לפי השמש וצאת הכוכבים וכדומה ודייקו הרבה יותר מהיום, נכון שהיה קשה לכוון את התפילה שיצא בדיוק בנץ, ולכן ביום שרב ברונא הצליח הוא לא פסק וכו'. גם לגבי שעות זמניות שעוני השמש פעלו היטב, וראה בפ"ק דפסחים מחלוקת עד כמה אדם נורמלי יכול לטעות.
במחילה,
דבריך אינם נכונים מתחילתם ועד סופם. אינך מכיר את המציאות דאז.
ואדרבא, מפ"ק דפסחים מוכח כדבריי, שם נחלקו אם אדם טועה בשעה אחת או בשתי שעות. תראה לי איפוא, שעון רגיל ותקין של ימינו הרגיל לפגר או להקדים בשעה או שעתיים...
אדג כתב:בכל העניין ראה בעלי יונה לר"י מרצבך שלועג לכל אותם מחשבי קיצין, על שניותיהם ודקותיהם וכן למחשבי הטפח והאצבע במ"מ, שהרי חז"ל לא יכלו לחשב כעין זה.
אולם ראיתי שהגרי"ז אמר שיש ענין להקפיד בדיוק ריבוע התפילין, וא"כ, אף בזמנים יש להקפיד.
איש_ספר כתב:הוא מסר לך את נימוקיו? אני שמעתי שהוא אחז שנץ החמה אינו זמן מצומצם אלא פרק זמן כל שהוא כאשר החמה מתחלת לזרוח וכו', ולכן לא ראה את סוגיית נץ הנראה/החשבוני, כשאלה משמעותית.אליחי כתב:מרן החזו"א ז"ל לא דקדק בזמן הנה"ח בדיוק, והוא משום שלא רצה לעשות תפלתו קבע ומכנית, ורצה שתהיה בצורת תפלה טבעית.
אליחי כתב:איש_ספר כתב:הוא מסר לך את נימוקיו? אני שמעתי שהוא אחז שנץ החמה אינו זמן מצומצם אלא פרק זמן כל שהוא כאשר החמה מתחלת לזרוח וכו', ולכן לא ראה את סוגיית נץ הנראה/החשבוני, כשאלה משמעותית.אליחי כתב:מרן החזו"א ז"ל לא דקדק בזמן הנה"ח בדיוק, והוא משום שלא רצה לעשות תפלתו קבע ומכנית, ורצה שתהיה בצורת תפלה טבעית.
השבת ראיתי שכ"כ להדיא במעשה איש חלק ה' עמוד פו תחילת פרק דקדוק הדין. {אין לי אפשרות לעשות קישור}
מרן החזו"א ז"ל לא דקדק בזמן הנה"ח בדיוק, והוא משום שלא רצה לעשות תפלתו קבע ומכנית, ורצה שתהיה בצורת תפלה טבעית.
ראה בארוכה בספר מועדים-וזמנים שכתב שם להקשות שאין כל טעם להתפלל עם הנץ החמה כאשר מעיקר הדין יש לקרות קריאת שמע בזמן נץ החמה - ועלינו לקרות תחילה קריאת שמע וברכותיה להסמיך גאולה לתפילה ורק אחר כך להתחיל בתפלת י"ח.
הנושא הוא רחב ביותר. - ואין בכוחי לעבור מנושא לנושא.
מעיקר הדין אין לקרוא ק"ש בנץ החמה, אלא משיבחין בין תכלת ללבן. בדרך כלל עדיף לאחר עד קרוב לנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה.
איסתרא בלגינא כתב:אני שמעתי טעמו של החזו"א משום שטעם התפילה בנץ משום זריזין מקדימין לעשות מיד עם תחילת הזמן ובזה אין קפידא שיהיה בדיוק של שניה וגם דקה אח"כ נחשב שהקדים לעשות מיד עם תחילת זמנו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 703 אורחים