בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל
זקן ששכח כתב:בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל
מי דיבר על להיות טוב בחיצוניות? לא זה המדובר!
ואגב, רבקה אמנו הגיעה כמדומני ממקום של סכסוך טוטלי 'בין אדם למקום', בעוד ש'בין אדם לחבירו' המצב היה בסדר.
בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל
עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
עושה חדשות כתב:בזכרוני שראיתי פעם ב'שם משמואל' שהוא מבאר את הענין לפי דרכו.
עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
יתכן להסביר את זה בדרך טבעית, ויתכן בדרך סגולית
עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?
כידוע שגם הנאצים (שהיו אנשי העולם החופשי) אהבו לדאוג לבעלי חיים ולחלקם היה רגש הומאני,
עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?
עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
יתכן להסביר את זה בדרך טבעית, ויתכן בדרך סגולית, ויתכן גם לומר על מי שטוען לנכונות העובדה הזו: יסכר פי...
דמשק כתב:נראה לי שני הסברים לענין (במקרים שההנחה צודקת)
ראשית כל, בדרך כלל המצפון של אדם מן השורה תובע ממנו להיות אדם טוב וללכת בדרך ישרה, ולכן אלו שאינם הולכים בדרך שהתורה מורה לנו שהוא דרך החיים והטוב, חייבים לכה"פ להתבלט בהתנהגותם בין אדם לחבירו, להראות לעולם ומלואו ובעיקר לעצמם, שאינם נמשל כבהמות נדמו, אלא גם להם יש דרך ועקרונות של יושר וטוב לב וכדו'.
ושנית...
בתבונה כתב:עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?
1 באבן שלמה מציין שנלקט מבאה"ג על משלי כך שאם זה לא מופיע בכת"י בביאור הגר"א על משלי אז לא יעזור שזה מופיע באבן שלמה
2. כתוב שם לפי הנראה משמע שכוונתו על הנראות החיצונית שבבין אדם לחברו, ולא על מידות טובות בעצם.
3. פשטות דבריו הם שהיה צפוי שדרגת הבין אדם לחבירו תהיה בדיוק כמו דרגת הבין אדם למקום(באדל"מ), שהיה צפוי שבאותה מידה שעוברים על בין אדם למקום יעברו גם על בין אדם לחברו [אנרכיה בלי סדרים ונורמות חברתיות] "רק אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני" .
ומצטט באבן שלמה שהחוטאים טובים ביחס לדרגתם בבין אדם למקום ,
אבל ביחס ליראי שמים לא עלה על דעתו שככלל יראי שמים טובים מהם גם בבין אדם לחברו.
הנה ידוע שכת הישנים יש להם לב טוב בכל מצוות ויראת ה' יותר מכת החדשים. חוץ ממצות צדקה שכת החדשים יש להם לב טוב יותר
וידוע דיש רשע שטבעו והולדתו להיות טוב ורך לבריות, וכשהוא הולך ומתחבר עם רשע כמוהו, אלא שהשני הוא רע ג"כ וכשרואה שאפשר לצוד איזה אדם הרי הוא עושה כל מה שלבו חפץ בלי שום חמלה, והרשע הראשון אינו יכול לעשות כן מפני טבעו הרך, אבל הוא חומד ומתאוה מצוד רעים, להשיג מדת אכזריות שלא יחוש לצעקת הנוגש ונענה, והדבר מובן אחר שהוא חומד מרגיל עצמו לאט לאט עד שהוא משיגה, וההרגל נעשה טבע שני', ושורש צדיקים יתן, הוא להיפך, אף על גב שאפשר שבטבעו הוא קשה, מכל מקום הלא שורש צדיקים ליתן לחבירו, בעל כרחו מרגיל עצמו מצד יראת ה' להיטיב טבעו....
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 471 אורחים