מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לא רמיזא ולא בטיח
הודעות: 38
הצטרף: ג' ינואר 21, 2014 2:20 am

מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי לא רמיזא ולא בטיח » ה' יולי 03, 2014 8:36 pm

במנין בו נתפללתי בשב"ק פרשת חוקת לאחר שגמרו קריה"ת בפרשת ר"ח הגיע מבהיל אחד ופרסם בקול תרועה בין המתפללים, מהם ת"ח מהם בעלי הוראה, כי טעה הבעל הקריאה ובמילות "והוא נלחם במלך מואב הראשון" קרא החי"ת דנלחם בקמץ במקום בפתח, וטענתו שהרי"ז משנה המשמעות, כי בפתח הוא לשון עבר אבל בקמץ הוא מתחלף ללשון הווה.
הדבר עורר רעש וקול ענות, זה אומר בכה וזה בכה, עד שפסק שם הרב לגלול הספר חזרה לפרשת חוקת ולהשלים ג' פסוקים עם הפסוק הנ"ל, ותשקוט הארץ.
ואנוכי נבוך בזה כדלהלן:
א. האם ראוי באמת לחזור בכה"ג? והרי כללא דבנין נפעל בקמץ העין הוא ל' הווה אינו כלל מוחץ ויש בו הרבה יוצאים מן הכלל, (כמו תהילים קכד הפח נשבר והוא ל' עבר, ועוד רבים מנאום בעלי דקדוק הלא בספרתם), ואם כן אין משתנית המשמעות בזה, אחר שיש חריגים שבאמת נהגים כך.
ב. אחרי שקראו בפרשת השבוע האם אפשר להפטיר בישעי' השמים כסאי דהוא הפטורת ר"ח, והלא קיי"ל דאין מפטירין אלא במאי דסליק מיניה, ובפוסקים בשבת ר"ח וחנוכה אם טעו וקראו בדחנוכה בראשון אז המפטיר קורא בהפטרת שבת ר"ח, האם נמצא בפוסקים איזה דברים בכה"ג?
ברוך היודע ומודיע.

מה שנכון נכון
הודעות: 11799
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 03, 2014 11:22 pm

אין אלו יוצאים מן הכלל, אלא מותאמים לכלל אחר, והוא שהנקוד משתנה בטעם מפסיק.
וכמו שכתבו הפוסקים ליזהר בין מלעיל ומלרע כשהדבר גורם לשינוי משמעות בין הוה לעבר, ועיין בקונטרס הטעמת המילים של רא"י הופמן ובשו"ת עולת יצחק ח"א סימן כה שהוא לעכובא בדיעבד, והביא שם כן מהערה"ש תרצ,כ [וכן משמע בשערי אפרים ג,טז], ואף שלפעמים מחמת ההפסק משתנה מקום הההטעמה, כגון בק"ש: ואכלת [מלרע] ושבעת [מלעיל], דזה אינו אומר שהותרה הרצועה.

לא רמיזא ולא בטיח
הודעות: 38
הצטרף: ג' ינואר 21, 2014 2:20 am

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי לא רמיזא ולא בטיח » ו' יולי 04, 2014 12:49 am

מה שלא נכון - לא נכון.
עי' להרד"ק במכלול ובעוד מקומות שגם בלא שום טעם מפסיק יש ל' עבר בבנין נפעל בקמץ העין. והיינו שיש יוצאים מן הכלל גם בלא שום סיבה ודלא כמ"ש.
וגם מהדוגמא שהבאתי מתהילים מוכח כן שהלא אין שם שום טעם מפסיק מטעמי אמ"ת.
וכמובן שאין ענין למה שהבאת ממלעיל ומלרע לכאן ולא כלום.

מה שנכון נכון
הודעות: 11799
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' יולי 04, 2014 1:13 am

בעוד הרבה מהכללים יש אכן מסורת על מקרים בודדים שהם יוצאים מן הכלל או שבאים לתפארת הקריאה וכדומה, ובד"כ הדברים מתנהלים לפי הכללים. ולרוב ככל השנויים יש את הטעם הנ"ל שבאים בהפסק. ואם אין מסורת על שינוי נשארים הכללים בתוקפם.
וז"ל הרד"ק במכלול דף נד: "ונקדו עין הפועל בעבר בפתח גדול זולתי אם אם הוא בהפסק... ובאו מעוטים גם בלא הפסק קמוצים... ואפשר שיהיו אלו בינונים אבל קרוב ענינם הוא לעבר". וכ"ש לפי מש"כ בסוף דבריו. [ומש"כ בדף קכט. כיון לכאן].

הטעם בהפח נשבר הוא טעם מפסיק, גם אם אין כח הפסקתו כעולה ויורד. והוא כמו טעם זקף קטן בשאר התנ"ך שלפעמים משנה את הנקוד לקמץ מחמת הפסקתו ולפעמים לא. וראה בדעת מקרא שם שכ"כ. [וכתב שם שיש ספרים שהבית בפתח, וכ"כ בסדור עבודת ישראל ושכ"ה בספרים קדמונים].

לא הבנתי למה אינו דומה למלעיל ומלרע.

לא רמיזא ולא בטיח
הודעות: 38
הצטרף: ג' ינואר 21, 2014 2:20 am

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי לא רמיזא ולא בטיח » ו' יולי 04, 2014 12:16 pm

הרי שכתב הרד"ק שיש אשר הניקוד בקמץ למרות שענינם עבר ולמרות שאינם בטעם מפסיק.
ומשכך יש לדון במקום ששינו האם הוא משנה המשמעות או שאינו משנה ורק חשיב שהתנהג כאילו יש מסורה שיהיה קמץ, לתפארת הקריאה או לענין אחר.
ועל זה לא נמצא ראיה עדיין.
לכן גם אין ענין המלעיל שמשתנה בנסו"א או בטעם מפסיק לכאן, שהיכן שאין כלל הדוחה אותו אין שום הבנה לקריאה המשובשת אלא שינוי המשמעות, ופשוט.

מה שנכון נכון
הודעות: 11799
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' יולי 05, 2014 10:51 pm

גם במלעיל ומלרע יש מקומות שמשתנה באופן שאינו מתאים לשום כלל, ואין כל הבדל.

בעיקר הענין יש להוסיף שמעולם לא נמסרו לנו כללי הדקדוק, אלא שמתוך בחינה ומעקב אחר צורת הנקוד הולידו המדקדקים את הכללים. אך אף אחד אינו ערב לדיוק המוחלט של הדברים, ויתכן שמה שנראה לנו כסטיה מהכלל הר"ז משום שלא הגדרנו מראש את הכלל באופן נכון, או שנעלם מאתנו כלל אחר שהוא המכנה המשותף לכל החריגים. וכמו שבאמת ישנם מחלוקות בספרי המדקדקים על צורות מסוימות אם הן יוצאות מהכלל או שיש להם טעם דקדוקי, שנובעות מבעיה זו, [וזו גם הסיבה לשאר מחלוקות רבות בעניני דקדוק]. והלא בנדון זה גופא אחרי שכתב הרד"ק שיש מעטים היוצאים מן הכלל, ניסה למצוא להם טעם. וכיון שכן ברור שאין ללמוד מה'חריגים' על מקרים אחרים.

עזריאל ברגר
הודעות: 13222
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 18, 2017 9:48 am

לא רמיזא ולא בטיח כתב:ב. אחרי שקראו בפרשת השבוע האם אפשר להפטיר בישעי' השמים כסאי דהוא הפטורת ר"ח, והלא קיי"ל דאין מפטירין אלא במאי דסליק מיניה, ובפוסקים בשבת ר"ח וחנוכה אם טעו וקראו בדחנוכה בראשון אז המפטיר קורא בהפטרת שבת ר"ח

לפענ"ד לא שנא משבת ער"ח ומשבת הגדול שמפטירין מעין היום.
ובשר"ח טבת היינו טעמא דתרוויהו מעין היום, וגם ר"ח תדיר.

ההוא גברא
הודעות: 591
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: מעשה בקריה"ת שבת העברה - ספיקות להלכה

הודעהעל ידי ההוא גברא » ו' אוגוסט 18, 2017 1:19 pm

שלם לו כגמולו בקריאת בשלח, שרוב הקוראים טועים בה להפך "כי ה' נלחם להם במצרים"


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 598 אורחים