משה ששון כתב:שמעתי בשם הגאון רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל
שאנו לומדים בדרכם של רבינו הספרדים
הרמב"ן הרשב"א המגיד משנה הר"ן והריטב"א
ולכן איננו מבינים את דברי הרז"ה והמאירי
דרך אגב מרן הבית יוסף היה אשכנזי,[מפראג] שמשפחתו הגיעה לספרד
בן אליהו כתב: ולהבדיל בין החיים רבינו הגאון ר' אשר ווייס שליט"א ,שיהי רצון שנזכה לראותו בקרוב יושב על כס רבנות ירושליים, כפי שהוא אומר פעמים רבות שהוא מסתייג משיטת דקדוק הלשונות, ועוד מגדולי הספרדים והאשכנזיים.
משה ששון כתב:דרך אגב מרן הבית יוסף היה אשכנזי,[מפראג] שמשפחתו הגיעה לספרד
בברכה המשולשת כתב:ב. מנין מש"כ כתר"ה על משפחתו של מרן הב"י?
מורה צדק כתב:אני מבקש בתחילה להבהיר שהנושא הזה טעון מאוד, החומר נפץ בו רב ביותר, ולכן הדברים שאני כותב לא יובנו לכו"ע, ואנא מכם, מי שלא מבין שלא יתקיף אותי.
ראשית כל, גם לראשי הישיבות הליטאיות (לפחות הרציניים, הגדולים והזקנים שבהם) יש והיו טענות רבות על שיטת הלימוד הנהוגה בישיבות הליטאיות, ויודעי דבר אומרים שאין הרבה הבדל בין השיטה הספרדית שהייתה נהוגה אצל הספרדים, ואני מדבר על בני בבל, סוריה וארץ ישראל, ללא להיכנס לפולמוס של השיטה הטוניסאית שעוד נגיע אליה, הרי היא דומה מאוד וכמעט אותו דבר כמו השיטה הליטאית האמיתית (אחרי שמורידים ממנה את ספרי הפלפול של הדור האחרון).
ועם כל ההשגות, השיטה של הרב מאזוז מצליחה, ומתרחבת משנה לשנה בעוד מוסדות, בעוד ערים ומקומות, רק לדוגמא אציין שיש ישיבה בצפת בראשות הרב רפאל כהן שהולכת בשיטתו, וכן יש תלמוד תורה בירושלים בשיטתם, וזה מלבד המסדות בבני ברק ובאשקלון (ומחילה אם שכחתי איזה מקום). במוסדות אלו לומדים אלפי תלמידים שמתחנכים על אדני התורה בשיטות יחודיות, וברוך ה' יש הצלחה רבה במקומות אלו והפריחה בה רבה מאוד.
אך דא עקא, אליה וקוץ בה, וכבר זעק ע"ז מרן הראש"ל שליט"א בהקדמת יבי"א ח"ט על העוז של הצעירים לחלוק על גדולי הדור, ואין ספק שזה חלק מהשיטה להשיג על כל מה שזז, ואין הגזמה במה שאומרים שגם עזותו של חיים אמסאלם הגיעה מבית מדרש זה.
ולא רק זה, הצורה שבה הם חולקים על גדולי הדור אינה חלק מהיהדות, רב שאומר לתלמידיו לכו תחפשו מה לא נכון בילקוט יוסף ותכתבו עליו הערות ואני ידפיס לכם את זה, הראוי הוא ללמד תלמידים? ומה פשעו של הילקוט יוסף? העיז לחלוק על הרב משה לוי ולהצדיק את דבריו אביו מרן היביע אומר. ומה בכך? וכי תורתו של הרב משה לוי בסיני ירדה? וכי מחמת שזכרונו לברכה אסור לחלוק עליו? האם הוא אינו עדיף מתלמיד צורב בישיבת כסא רחמים שמותר לו לחלוק על כולם ובכללם על גדולי הדור, ורק לבן אסור לחזק דברי אביו וזאת מפני שהם חלוקים על דברי הרב משה לוי, ואמנם תצדק טענתם שהרב ילקוט יוסף לא חולק בסתם בכמה דברים, אלא הגזים ומנה כמאתיים מקומות שבהם הוא חולק, אך זה אינו מחמת שהוא מחפש היכן לחלוק, אלא שיש לו מחלוקת על עצם השיטה, ולכן המקומות שבהם הוא חלוק רבים, ומכללם סערת הבמבה שגם היא נגועה ישירות בפרשה זו, ואכמ"ל. וגם הגאון רבי עובדיה יוסף בעצמו כותב בכמה וכמה מקומות לתמוה תמיהה רבתא על הרב משה לוי, אף שחיבבו ביותר ואהבו אהבת נפש, ותמיהותיו אינם ככל תמיהות המוזכרות בספרי האחרונים, אלא על עצם הבנתו ומחלוקתו עם דברי ראשונים.
ותחת אמתחתי כמה וכמה סיפורים בעניין זה, ורק אזכיר סיפור אחד להראות את החיבה והקשר של האב והבן כלפי הרב משה לוי. ועוד חזון למועד בזה.
איני נכנס למה שהיה, אך הסערה בבני ברק רבתה וכמה וכמה אינישי דלא מעלי קמו לערער על ספריו של הרב משה לוי, וכמעט אספום בככר העיר להעלותם באש. בצר לו פנה להגאון רבי יצחק יוסף שיקשרו עם אביו מרן שליט"א, וכך הוה, בערב בהיות הרב אצל אביו (לאחר הזמן המוקצב שבו היו עוברים על הילקוט יוסף יחד), אמר לו שיש אברך א' שלבו נשבר בקרבו ורוצה להשיח ליבו. והרב הסכים לדבר עמו, ומיד התקשר אליו ודיברו בטלפון, ואחר שהרב שמע את המעשה עודדו וחיזקו בדמעות במשך רבע שעה (ומישהו מגולשי הפורום יודע כמה זה רבע שעה בחיי הרב עובדיה?) שימשיך לכתוב את ספריו ויודיעו דברו ברבים. אך מ"מ כאשר זה נגע לדבר הלכה, הרב עובדיה נזעק וחלק על הרב משה לוי, עד כדי שאמר לנו ר' יצחק שיוציא את כל המאתיים השגות שיש לו בספר בפני עצמו.
ואיני רוצה להוציא עוד דברים החוצה לקהל רב, שאין בזה תועלת, אלא רק מעט מזעיר למען ידע דור אחרון. אך יש להזהר בשיטות אלו שלא להגרר למחוזות שאינם מוכרים לנו ואין התורה חפצה בהם.
מורה צדק כתב:אך דא עקא, אליה וקוץ בה.......
קלונימוס הזקן כתב:לא הספקתי לקרוא את הגליון השבוע. אך בשער היה רשום שיש להרב מאזוז טענות על גניבת הקדמת בני הגר"א מהחיד"א. מישהו יודע פרטים על כך?
בן אליהו כתב:נחזור לנושא האשכול. נדמה לי שיש כאן כביכול וויכוח אבל הוא מדומה ונובע מטעות אופטית. להשוות בין שיטות לימוד אפשר רק אם שתי השיטות שואלות את אותן השאלות בכל סוגייה ובאות לתת מענה לאותם קשיים. ואז יש מקום להשוואה על ידי ניתוח השווה והשונה בין התשובות של כל שיטה. לא כן הוא בנידון דידן דרך העיון הנהוגה היום ברוב הישיבות שואלת מה הסברה שעומדת מאחורי כל דיעה ברבותינו הראשונים ומה נקודת המחלוקת בין השיטות השונות. דרך העיון הנהוגה בישיבת כיסא רחמים עוסקת בניתוח דקדקני שמטרתו לחשוף את האמירה המדוייקת של כל שיטה. לא מה עמד בבסיס האמירה אלא מה נאמר[ נ' וא' בסגול]. מצדדי הדרך של כיסא רחמים תמיד טוענים [ולצערי לא מעט פעמים גם נלווית לדבריהם נימה לא מבוטלת של לעג וציניות] שהדרך הישיבתית מייחסת לראשונים דברים הרחוקים ממה שכתוב. אכן זה כך. וזה מוכרח ומובנה שזה יהיה כך כיוון שדרך הישיבתית שמה לה למטרה להגיע להלך החשיבה של כל ראשון מתוך הנחה שמה הוא בדיוק אמר כבר ידוע ללומד ואם לא ידוע אז פתוחה הדרך לפניו לעיין במהרש"א וכו'. כשמגיעים לפסיקת הלכה רואים ששתי הדברים מוכרחים. גם פרשנות מדוייקת למה שבדיוק כתוב וגם חשיבה על הסברה שעומדת מאחריהם ואכן המעיין בספריו ההלכתיים של הגר"מ לוי זצ"ל יראה שהוא עוסק כל הזמן בשתי סוגי השאלות וכשהוא מסביר את סברות הראשונים אני לא רואה הבדל בין שיטות כי לא יכול להיות כאן איזה שיטה אלא כל אחד מנסה להגיע לחקר הדברים על פי עומק הבנתו הגיונו מעופו דמיונו ויצירתיותו ופשוט הוא שרוחו של הלך מחשבה של אדם תהיה חופפת על כל דבריו. לכן המסקנה המתבקשת היא שאם יש מקום להשוואה הוא לא בין שיטות אלא בין שני אנשים לומדים. [דרך אגב בשו"ת ארץ אפריים לאחד מחשובי בוגרי כסא רחמים אפשר למצוא ציטוטים מהקהילות יעקב ואבן האזל וזה סייעתא למה שכתבתי. אלא שבספרי הגר"מ לוי לא נמצא זאת ולא בגלל הבדלים בשיטה אלא בגלל שהגר"מ לוי היה אדם מאוד מקורי ויצירתי והייתה לו חשיבה מקורית ועצמאית משלו על כל דבר אבל זה לא נוגע בכהוא זה להבדלים בשיטה. גם בספרי כמה מגדולי ראשי הישיבות אין ציטטות,הכל משלהם] והשתא דאתינן להכי אפשר גם להשוות בין הגרש"ר לגרנ"פ בין הגרש"ש לגרב"ד ולהבדיל בין החיים גם בין כל שני ראשי ישיבות בדורנו.
ועכשיו תוספת הסתייגות: יש שאלה וויכוח נוסף והיא מידת דקדוק הלשון שצריך לנקוט. לענ"ד בבסיס הוויכוח עומדת השאלה עד כמה עלינו לצאת מנקודת הנחה שסגנון כתיבת הראשונים היה לפי תבניות החשיבה שלנו כאן בהחלט ניתן להצביע על שתי שיטות אלא שזה וויכוח חוצה "מחנות". מצד אחד של המתרס אפשר למנות את הגרנ"פ הגרמ"ש שפירא זצ"ל ולהבדיל בין החיים את הגאון רבינו דוד כהן שליט"א ריש מתיבתא רבתא דישיבת חברון וקצת גם את הגאון ר"ש בורנשטיין שליט"א ועוד כהנה וכהנה מגדולי הספרדים והאשכנזיים ויעויין בזה בהקדמת הספר עמודי הוד למסכת סוכה מהרב עמיהוד קליין שליט"א אם כי אינני בטוח שדבריו שם שייכים לנידוננו. מצד שני של המתרס אפשר למנות את הרב ש"ך הגרש"ר זצ"ל ולהבדיל בין החיים רבינו הגאון ר' אשר ווייס שליט"א ,שיהי רצון שנזכה לראותו בקרוב יושב על כס רבנות ירושליים, כפי שהוא אומר פעמים רבות שהוא מסתייג משיטת דקדוק הלשונות, ועוד מגדולי הספרדים והאשכנזיים. יש הבדל בין משמרות כהונה ושלמי תודה לערך השולחן ושואל ונשאל. יש הבדל בין שער המלך משנה למלך וחקרי לב למהר"ם שיף מהרש"א מהר"ם ומהרש"ל דבר אחד בטוח התיחום בין אשכנזים לספרדים לא שייך כאן.
יוסףלוי כתב:לא אכתוב כאן כלום משל עצמי, רק אצרף מאמר מעניין על ספרו החדש של הגר"מ מאזוז אודות דרכי העיון, מתוך העיתון התורני עונג שבת
מורה צדק כתב: ומה פשעו של הילקוט יוסף? העיז לחלוק על הרב משה לוי ולהצדיק את דבריו אביו מרן היביע אומר. ומה בכך? וכי תורתו של הרב משה לוי בסיני ירדה? וכי מחמת שזכרונו לברכה אסור לחלוק עליו? האם הוא אינו עדיף מתלמיד צורב בישיבת כסא רחמים שמותר לו לחלוק על כולם ובכללם על גדולי הדור, ורק לבן אסור לחזק דברי אביו וזאת מפני שהם חלוקים על דברי הרב משה לוי, ואמנם תצדק טענתם שהרב ילקוט יוסף לא חולק בסתם בכמה דברים, אלא הגזים ומנה כמאתיים מקומות שבהם הוא חולק, אך זה אינו מחמת שהוא מחפש היכן לחלוק, אלא שיש לו מחלוקת על עצם השיטה, ולכן המקומות שבהם הוא חלוק רבים, ומכללם סערת הבמבה שגם היא נגועה ישירות בפרשה זו, ואכמ"ל.
אליעזר בלוי כתב:בן אליהו כתב:נחזור לנושא האשכול. נדמה לי שיש כאן כביכול וויכוח אבל הוא מדומה ונובע מטעות אופטית. להשוות בין שיטות לימוד אפשר רק אם שתי השיטות שואלות את אותן השאלות בכל סוגייה ובאות לתת מענה לאותם קשיים. ואז יש מקום להשוואה על ידי ניתוח השווה והשונה בין התשובות של כל שיטה. לא כן הוא בנידון דידן דרך העיון הנהוגה היום ברוב הישיבות שואלת מה הסברה שעומדת מאחורי כל דיעה ברבותינו הראשונים ומה נקודת המחלוקת בין השיטות השונות. דרך העיון הנהוגה בישיבת כיסא רחמים עוסקת בניתוח דקדקני שמטרתו לחשוף את האמירה המדוייקת של כל שיטה. לא מה עמד בבסיס האמירה אלא מה נאמר[ נ' וא' בסגול]. מצדדי הדרך של כיסא רחמים תמיד טוענים [ולצערי לא מעט פעמים גם נלווית לדבריהם נימה לא מבוטלת של לעג וציניות] שהדרך הישיבתית מייחסת לראשונים דברים הרחוקים ממה שכתוב. אכן זה כך. וזה מוכרח ומובנה שזה יהיה כך כיוון שדרך הישיבתית שמה לה למטרה להגיע להלך החשיבה של כל ראשון מתוך הנחה שמה הוא בדיוק אמר כבר ידוע ללומד ואם לא ידוע אז פתוחה הדרך לפניו לעיין במהרש"א וכו'. כשמגיעים לפסיקת הלכה רואים ששתי הדברים מוכרחים. גם פרשנות מדוייקת למה שבדיוק כתוב וגם חשיבה על הסברה שעומדת מאחריהם ואכן המעיין בספריו ההלכתיים של הגר"מ לוי זצ"ל יראה שהוא עוסק כל הזמן בשתי סוגי השאלות וכשהוא מסביר את סברות הראשונים אני לא רואה הבדל בין שיטות כי לא יכול להיות כאן איזה שיטה אלא כל אחד מנסה להגיע לחקר הדברים על פי עומק הבנתו הגיונו מעופו דמיונו ויצירתיותו ופשוט הוא שרוחו של הלך מחשבה של אדם תהיה חופפת על כל דבריו. לכן המסקנה המתבקשת היא שאם יש מקום להשוואה הוא לא בין שיטות אלא בין שני אנשים לומדים. [דרך אגב בשו"ת ארץ אפריים לאחד מחשובי בוגרי כסא רחמים אפשר למצוא ציטוטים מהקהילות יעקב ואבן האזל וזה סייעתא למה שכתבתי. אלא שבספרי הגר"מ לוי לא נמצא זאת ולא בגלל הבדלים בשיטה אלא בגלל שהגר"מ לוי היה אדם מאוד מקורי ויצירתי והייתה לו חשיבה מקורית ועצמאית משלו על כל דבר אבל זה לא נוגע בכהוא זה להבדלים בשיטה. גם בספרי כמה מגדולי ראשי הישיבות אין ציטטות,הכל משלהם] והשתא דאתינן להכי אפשר גם להשוות בין הגרש"ר לגרנ"פ בין הגרש"ש לגרב"ד ולהבדיל בין החיים גם בין כל שני ראשי ישיבות בדורנו.
ועכשיו תוספת הסתייגות: יש שאלה וויכוח נוסף והיא מידת דקדוק הלשון שצריך לנקוט. לענ"ד בבסיס הוויכוח עומדת השאלה עד כמה עלינו לצאת מנקודת הנחה שסגנון כתיבת הראשונים היה לפי תבניות החשיבה שלנו כאן בהחלט ניתן להצביע על שתי שיטות אלא שזה וויכוח חוצה "מחנות". מצד אחד של המתרס אפשר למנות את הגרנ"פ הגרמ"ש שפירא זצ"ל ולהבדיל בין החיים את הגאון רבינו דוד כהן שליט"א ריש מתיבתא רבתא דישיבת חברון וקצת גם את הגאון ר"ש בורנשטיין שליט"א ועוד כהנה וכהנה מגדולי הספרדים והאשכנזיים ויעויין בזה בהקדמת הספר עמודי הוד למסכת סוכה מהרב עמיהוד קליין שליט"א אם כי אינני בטוח שדבריו שם שייכים לנידוננו. מצד שני של המתרס אפשר למנות את הרב ש"ך הגרש"ר זצ"ל ולהבדיל בין החיים רבינו הגאון ר' אשר ווייס שליט"א ,שיהי רצון שנזכה לראותו בקרוב יושב על כס רבנות ירושליים, כפי שהוא אומר פעמים רבות שהוא מסתייג משיטת דקדוק הלשונות, ועוד מגדולי הספרדים והאשכנזיים. יש הבדל בין משמרות כהונה ושלמי תודה לערך השולחן ושואל ונשאל. יש הבדל בין שער המלך משנה למלך וחקרי לב למהר"ם שיף מהרש"א מהר"ם ומהרש"ל דבר אחד בטוח התיחום בין אשכנזים לספרדים לא שייך כאן.
מה שקשה
זה איך אפשר להבין הלך מחשבתו של הראשון
אם אין יודעים ומדקדקים במה שכתוב
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 522 אורחים