מישהו מכיר את הביקור הזה?
הרע במיעוטו כתב:"הוא נקרא כן על שם חיבורו, הוא אחיו של הרב קרליץ"
מסתבר מלשונו שהכוונה לר"מ קרליץ, ובטעות חשב אותו שר שהחזון איש חובר ע"י הגר"מ אחיו של הרב אי"ש.
מאיר סובל כתב:הרע במיעוטו כתב:"הוא נקרא כן על שם חיבורו, הוא אחיו של הרב קרליץ"
מסתבר מלשונו שהכוונה לר"מ קרליץ, ובטעות חשב אותו שר שהחזון איש חובר ע"י הגר"מ אחיו של הרב אי"ש.
איפכא מסתברא. הגר"מ היה מוכר לאנשי השררה יותר, והחזו"א פחות. ואכן את ביקור האיש המיוחד הוא מתאר בתור אחיו של הרב קרליץ כלומר אחיו של הגר"מ.
מאיר סובל כתב:הרע במיעוטו כתב:"הוא נקרא כן על שם חיבורו, הוא אחיו של הרב קרליץ"
מסתבר מלשונו שהכוונה לר"מ קרליץ, ובטעות חשב אותו שר שהחזון איש חובר ע"י הגר"מ אחיו של הרב אי"ש.
איפכא מסתברא. הגר"מ היה מוכר לאנשי השררה יותר, והחזו"א פחות. ואכן את ביקור האיש המיוחד הוא מתאר בתור אחיו של הרב קרליץ כלומר אחיו של הגר"מ.
לגופה של אנקדוטה, האם באמת היה עשוי החזו"א להגיע לביקור בירור בעצמו אצל שר בממשלה, לכאורה נראה שאין סיבה שלא. אם חשב שיש לו מה לברר או למחות היה עושה זאת בעצמו ולא שולח שליחים.
זה לא משהו שהיה אמור להיכתב באיזה מקום. הוא לא היה בולט. היה הולך ושב למקומו מבלי לדווח מה פעל ועם מי דיבר.
כעת עולה בזכרוני הסיפור עם העשיר שהיה במלון בתל אביב וביקר אצל החזו"א בבני ברק, והסכים באותו ביקור לתרום סכום כסף למטרה מסויימת, אבל הכסף היה בתל אביב. החזו"א שאל אותו למתי יכול לבוא אליו שליח לקבל את הכסף, ובשעה היעודה היה אצלו במלון החזו"א בעצמו ובגפו. (החוזה מליטא).
והסיפור עם אותו בחור מישיבת לומז'ה בפ"ת שהיה לאביו חשש שהוא לקה בדלקת תוספתן וסיפר זאת לחזו"א, ובאותו ערב קראו לבחור מביהמ"ד שאיש מבוגר אחד קורא לו, וזה היה החזו"א שבא לשכנעו להיבדק בבי"ח. (מעשה החזון איש).
הרע במיעוטו כתב:מאיר סובל כתב:הרע במיעוטו כתב:"הוא נקרא כן על שם חיבורו, הוא אחיו של הרב קרליץ"
מסתבר מלשונו שהכוונה לר"מ קרליץ, ובטעות חשב אותו שר שהחזון איש חובר ע"י הגר"מ אחיו של הרב אי"ש.
איפכא מסתברא. הגר"מ היה מוכר לאנשי השררה יותר, והחזו"א פחות. ואכן את ביקור האיש המיוחד הוא מתאר בתור אחיו של הרב קרליץ כלומר אחיו של הגר"מ.
לגופה של אנקדוטה, האם באמת היה עשוי החזו"א להגיע לביקור בירור בעצמו אצל שר בממשלה, לכאורה נראה שאין סיבה שלא. אם חשב שיש לו מה לברר או למחות היה עושה זאת בעצמו ולא שולח שליחים.
זה לא משהו שהיה אמור להיכתב באיזה מקום. הוא לא היה בולט. היה הולך ושב למקומו מבלי לדווח מה פעל ועם מי דיבר.
כעת עולה בזכרוני הסיפור עם העשיר שהיה במלון בתל אביב וביקר אצל החזו"א בבני ברק, והסכים באותו ביקור לתרום סכום כסף למטרה מסויימת, אבל הכסף היה בתל אביב. החזו"א שאל אותו למתי יכול לבוא אליו שליח לקבל את הכסף, ובשעה היעודה היה אצלו במלון החזו"א בעצמו ובגפו. (החוזה מליטא).
והסיפור עם אותו בחור מישיבת לומז'ה בפ"ת שהיה לאביו חשש שהוא לקה בדלקת תוספתן וסיפר זאת לחזו"א, ובאותו ערב קראו לבחור מביהמ"ד שאיש מבוגר אחד קורא לו, וזה היה החזו"א שבא לשכנעו להיבדק בבי"ח. (מעשה החזון איש).
לא סביר כלל שהחזון איש עצמו נפגש עם אחד מראשי השלטון בלא שיוודע לאיש הן מפיו וכ"ש מפי ראשי השלטון
ואף ששמו של ר"מ קרליץ הלך לפניו מסתבר מאוד שזה בגלל ייחוסו לאחיו.
אגב למה לא פרסם החזו"א שהסערה אודות הספר הינה מוגזמת?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 129 אורחים