מרא דכולא תלמודא חיים קנבסקי- פרסום ראשון מכתב מרן החזו"א

[ישבב הסופר]

הן הן, כך שמעתי.

[איש_ספר]

בנוגע לדברי אדג, אכן המכתב לא עוסק בשידוכו הנוכחי של הגרח"ק.
בנוגע לדברי ישבב, טעות בידך ואכמ"ל עוד.

[איש_ספר]

פורסם עתה בספר החדש 'גנזי חזון איש'
למקור האגרת צוין שם: 'ספרית אוצר החכמה'...

[שיף]

יש תח"י צילום מכתב שכתב ר"י לומז'ה ובו בקשה לקבלת תמיכה לשלש תלמידים מחוננים בישיבתו, לכל בחור כתב ג"כ את רמתו הלימודית. אחד התלמידים הוא הגר"ח והוא כותב עליו "בקי בשלש סדרים".
בלמדי בישיבת פוניבז' היה אחד מחברי נכנס ויוצא בבית הגר"ח הוא לקח את המכתב והראהו להגר"ח, הגר"ח קרא לאשתו ואמר לה תקראי מה כתבו עלי בגיל 16.

שני התלמידים הנוספים הם (ע"פ הזכרון אאל"ט) א. ר' יצחק דז'ימטרובסקי שליט"א ב. ר' נפתלי טפלי.

אשכול מפורט על המכתב באריכות
viewtopic.php?f=19&t=7833#p69389

[ידידיה]

מתוך עיתון משפחה תשרי תשעו
ראיון עם הרב אי"ש קנייבסקי
(הקבצים עלו בסדר הפוך ויש לקרוא ממטה למעלה)

[אפרים זלמן]

זרח הוא כנראה ר' זרח שפירא (אחיו של מ"ח שפירא מהמזרחי וחותנו של הגאון רי"ד בהגר"ח גריינמן).

לא רי"א?

[לייטנר]

מתוך עיתון משפחה תשרי תשעו
ראיון עם הרב אי"ש קנייבסקי

מעניינת בפי הרב אי"ש קנייבסקי המילה 'מתקיל', שמקורה צבאי לחלוטין.

[ברמן]

זרח הוא כנראה ר' זרח שפירא (אחיו של מ"ח שפירא מהמזרחי וחותנו של הגאון רי"ד בהגר"ח גריינמן).

רבי זרח שפירא מתלמידי ישיבת חברון, אחיו של רבי זעליג שפירא נאמן-ביתו של החזון איש (שהקים בשליחות החזו"א עשרות מקוואות טהרה ברחבי הארץ).

לפי השמועה - היתה זו כלתו של זרח שפירא, שבלעה מחט לפני החתונה ובאה לידי סכנה, וכשבאו לשאול את החזו"א אם לדחות את החתונה, ענה בדרך-צחות שהאמהות רגילות לומר "עד החתונה זה יעבור". ואכן החתונה נקבעה להתקיים במועדה, ובערב לפני החתונה, יצאה המחט מגופה ללא כל נזק.

[לבי במערב]

מעניינת בפי הרב אי"ש קנייבסקי המילה 'מתקיל', שמקורה צבאי לחלוטין.

בפשטות הוא מקולמוס הכתב - וכמנהגם בזה, שאינם מתמללים במדויק את דברי המרואיין, כ"א עורכים ומשפצים אותם.

[לבי במערב]

לולי ששמעתי מת"ח מופלג ששמע ממרן הגר"ח שביקש ממנו לפרסם הדבר לא הייתי כותב, אך הגר"ח סיפר כי בצעירותו היה קשה הבנה, ואביו התייאש ממנו, ולכן הוא אמר לו לעבור ללומזא [כידוע מה היה לומזא אז] ונתן לו תוכנית שיצא בעה"ב טוב, הגר"ח אמר שהוא עדיין שומר על תוכנית זו. נכון בלומזא הוא היה מתמיד עצום ובעל זכרון נפלא, אבל... אבל בשלב מסוים נפתחו שערי שמים וכולם מכירים את ספריו, אין צריך לדבר על הכשרון שהגר"ח ניחון בו, שהוא בבחינת ניתי ספר וניחזי. אגב שמעתי כי הגרי"ש אמר על דרך אמונה שיש בה גאונות נפלאה [מעבר לספרים הקודמים] שכעת הוא מבין את מה שהחזו"א א"ל שהוא בעל כשרון.
המסר שהגר"ח ביקש מאותו ראש ישיבה [היום הוא ר"י גדולה מפורסמת, בשעתו היה ר"מ ביש"ק מפורסמת] שסיפר לי את הסיפור היה, אל תתייאשו מאף בחור.
וחושבני שלהבדיל מבעלי כשרונות שנולדו עם זה, ולרוב בזבזו את זה... זה שבחו של הגר"ח שהוא עמל שנים עד שזכה לברכת שמים.

לכאו' אי"ז נכון כלל וכלל, וכמ"ש במסמך ההערכה עליו (דישיבת לומז'א) - בשנת תש"ד! - בזה"ל: "שקדן נפלא, בעל תפיסה מהירה, בקי לפחות בשלשה סדרים גמרא, ידיעה יסודית ומקיפה בראשונים ואחרונים" (ההדגשה אינה במקור).
וכנראה שיטת הגר"ח כשיטת אביו הסטייפלער, שמותר להמציא סיפורים באם עי"ז מתעוררים ליר"ש. וכמ"ש באשכול אחר דאתרא קדישא הדין מנהגו בסיפוריו לילדיו קודם השינה.
ובפרט, שבנדו"ד יש מקום לפרשו אף על דרך ענוה, וכדברי הרב 'נוטר הכרמים' באשכול הנ"ל. ואעתיקם בזה להקל על הקורא:

אני לא אחראי לסיפורי מעשיות שונים, כפי שכבר ידועה דעתו של מרן הסטייפלער בענין המעשיות, והיא לו נדפסה בקריינא דאיגרתא באיזהו מקומן.

בנוגע לעצם הענין, שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מנאמן בית הגר"ח שליט"א, הג"ר אליהו מן שליט"א ר"מ בישיבת אור ישראל בפ"ת, השתלשלות שלמה של מעשה שאירע בתחילת השנה שעברה בארה"ב, כאשר מאן דהו אמר ברבים את הגירסא הנ"ל, בענין כשרונות הגרח"ק שליט"א, לעורר הציבור ולתועלת וכו', ולאחמ"כ ראה רעות רבות וצרות, וביררו אצל מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל על כשרונותיו בצעירותו בלמדו אצלו, ואמר שזה שקר מוחלט, ויבקשו מחילה, וכן הוה, וכו' וכו', היו כאן עוד המשכים שאיני זוכרם במדויק [כמדומה, שהובא המעשה באשכול אחר באתרא קדישא הדין - ויבואו המומחים לזה ויציינו. ל. ב.].

בכל אופן, ע"ד כלל נראה ליישב הכל בפשיטות, שכמה מיני כשרון יש, ואע"פ שבודאי שבתפיסה מהירה ובזכרון מצוין ועוד כשרונות נתברך כבר מקטנותו, [וכמובן גם בשקידתו הנשגבה והנדירה, פעם התבטא מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ש'התמדה זה ג"כ כשרון', ודפח"ח, כמה נכונים הדברים!], אבל יתכן כי בחלקים מסוימים של חריפות ופלפול או כח החידוש וכיו"ב נפל מיתר חבריו, וכפי שנראה במסמכים הודגשו מעלות אלו יותר בערכם, וחסר זה בלט במיוחד, הן על רקע עליונותו בכל מעלותיו, והן בהתחשב בכך שהאוירה הלמדנית בישיבות שמה יותר דגש על כך. כל זה בדרך אפשר, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.

[עינא דשפיר חזי]

שמעתי פעם שהרב אלישיב חשד שהגרח"ק לומד רק בקיאות ואינו יודע ללמוד, ולכן החזו"א דרבן אותו להוציא לאור את ספרו נחל איתן. זה נכון?

[באמונתו]

שמעתי מפי הרב שמואל דוד פריימן זצ"ל, שלמד עם מרן ר"ח חברותא בבחרותו, בגיל צעיר (אפשר בישיבת תפארת ציון). רש"ד סיפר והפליג בשקדנות ר"ח מאז, ששמר סדר קפדני מיוחד, לחזור אחרי כל פרק, כן לחזור אחרי כל מסכת מהתחלה עליה, עפ"י פנקס שנהג לרשום בו מניין החזרות. - שמעתי מפי רש"ד זצ"ל לפני מספר שנים, וייתכן חוסר דיוק קצת.

[עזריאל ברגר]

על פי השמועות ר' חיים לא היה בצעירותו סמל ההתמדה.

יש עדות הפוכה:
מו"ח - הרב אברהם גד ונקרט שליט"א - הינו יליד בני-ברק (סבא שלו היה ר' שמואל היילפרן זצ"ל - רב שכונת זכרון-מאיר, עד שיצא לפנסיה ומינו במקומו רב צעיר בשם "הרב שמואל הלוי וואזנער" זצ"ל), והוא מספר שהיו שומעים את קול לימודו של ר' חיים בכל הרחוב, כשהיה יושב ולומד גמרא מאחרי שחרית ועד מנחה-קטנה בקול רם.

[עזריאל ברגר]

מצו"ב הקלטת הדברים (זה מתוך שיעור, אז הוספתי גם כמה משפטים לפני ואחרי, שיהיה מובן ההקשר בו הם נאמרו).
נ.ב. הוא צעיר מהגרח"ק בכ17 שנה.