יונת אלם כתב:אם יצא היום ספר הגותי על הפרשה עם מאמרי מוסר קליטים מראשי הישיבות, האם ילך בשוק כזה ספר?
כרמל בצקלונו כתב:ניחא אם הבעיה היחידה בספרים אלו היתה שהם מנוקדים , אך יש להטיל ספק על אמינות הרבה מהסיפורים המובאים שם, וכבר הראה ר' יהושע מונדשיין בסדרת סיפור שהיה את אפסיותם של הרבה מהסיפורים המובאים בספרים ושהם ברובם פרי הדמיון. ספרים אלו על התורה נכתבים באותה צורה שבלונית לכאורה וברובם נועדו להלהיב את הקוראים שתפקיד כל אדם בישראל להקדיש כל ימיו רק ללימוד התורה עם כל התפאורה מסביב למשימה זאת. בקיצור פרופגנדה חרדית לשמה. אם יצא לשוק ספר שיחרוג מהמרשם הזה מן הסתם יכשל כשלון חרוץ מבחינה מסחרית ואיש אינו מעונין לשים את כספו על קרן הצבי.
ברמן כתב:האמת היא שהיה רצוי לערוך מחדש את הספר הנפלא "מעיינה של תורה" ולעדכנו לשפת הציבור בני דורנו. (כל המהדורה בעברית היא רק תרגום שנעשה לאחר פטירת המחבר, עפ"י המהדורה המקורית ביידיש של הספר "דער תורה קוואל").
חד ברנש כתב:ברמן כתב:האמת היא שהיה רצוי לערוך מחדש את הספר הנפלא "מעיינה של תורה" ולעדכנו לשפת הציבור בני דורנו. (כל המהדורה בעברית היא רק תרגום שנעשה לאחר פטירת המחבר, עפ"י המהדורה המקורית ביידיש של הספר "דער תורה קוואל").
נו, תציע זאת ל'עוז והדר', שכבר מומחים לכאלו דברים...
אך לא הבנתי במה בדיוק יש לעדכנו "לשפת הציבור בני דורנו"? העד כדי כך הציבור הפך להיות מטומטם עד שקשה לו להבין את הווארטים שב'מעינה של תורה'? להיכן הגענו? אה, אולי צריך לנקד את הטקסט?...
יונת אלם כתב:אם יצא היום ספר הגותי על הפרשה עם מאמרי מוסר קליטים מראשי הישיבות, האם ילך בשוק כזה ספר?
חד ברנש כתב:מדוע הילדים היקרים שלי, בני שמונה ומעלה, יודעים לקרוא את הספר ולהתמודד בהצלחה עם הר"תים המסובכים שיש שם (ואם הם לא יודעים, הם שואלים).
הרי צריך ללמד את הילדים, פעם אחת ולתמיד, את אותם ראשי תיבות. כי אם לא תלמד אותם הם גם לא יידעו לפענח את הר"ת הקשים המצויים בתוספותים על הש"ס (הי, מה הפתרון של הראשי תיבות הזה?!), כמו: "וא"ת", "וי"ל".
וכך יצמח דור שאינו יודע לפענח ראשי תיבות, עד שילדיהם של אותם ילדים לא יהיה להם את מי לשאול, כי אבותיהם כבר קראו בספרים 'מפוענחים' ומנוקדים.
לא צריך להתדרדר מדי.
כרמל בצקלונו כתב:למעשה השימוש בר"ת צריך לעבור מן העולם, ראשית כיון שבהרבה מקרים כידוע גורם לפענוח מוטעה ובנוסף השימוש בר"ת היה טוב בשעתו, לפני המצאת הדפוס בכדי לחסוך בנייר ודיו שהיו יקרים ביותר, ולאחר המצאת הדפוס לחסוך בסידור האותיות שנעשה כידוע בצורה ידנית ע"י הבחור הזעצאר. אך היום כאשר נעשה שימוש מוחלט במחשבים בהכנת החומר לדפוס אין סיבה מוצדקת להשתמש בהם.
ברמן כתב:כרמל בצקלונו כתב:למעשה השימוש בר"ת צריך לעבור מן העולם, ראשית כיון שבהרבה מקרים כידוע גורם לפענוח מוטעה ובנוסף השימוש בר"ת היה טוב בשעתו, לפני המצאת הדפוס בכדי לחסוך בנייר ודיו שהיו יקרים ביותר, ולאחר המצאת הדפוס לחסוך בסידור האותיות שנעשה כידוע בצורה ידנית ע"י הבחור הזעצאר. אך היום כאשר נעשה שימוש מוחלט במחשבים בהכנת החומר לדפוס אין סיבה מוצדקת להשתמש בהם.
השימוש בראשי תיבות משלים חסר גדול של מושגים ומטבעות לשון שלפעמים מסרבלים ומאריכים את המשפט הכתוב - כדוגמת "בית-הכנסת", "על-כל-פנים", "על-פי-זה" "רבינו-שלמה-יצחקי", "רבי-שלמה-בן-אדרת", "רבי-משה-בן-מיימון", "עיין-שם", וכיו"ב.
ברוב המקרים הפתרון האמיתי לכתיבת "מושגים" ו"שמות" מרובי מילים (מילים-נסמכות) הוא בחיבורם על-ידי מקף-מחבר (מקף-עליון), בו היו משתמשים הרבה לפני תוכנות הכתיבה והסְדָר הממוחשבות. כיום זה לא רלוונטי, ובדיעבד משתמשים ב"מרכאות" או בראשי-תיבות.
כרמל בצקלונו כתב:ומה נעשה שבהרבה ספרים המתיחסים לאשיות תורנית אחת כותבים לדוגמא "רבינו שליט"א" מאות פעמים כאשר יודעים במי המדובר ואפשר לקצר ר' או דוגמא נוספת (מני רבות) ספר שיצא לאחרונה פותח את ידך ובו בין השאר תשובות מהגרח"ק ובכל פעם כותב "נשאל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א" והדבר חוזר על עצמו שוב ושוב כאשר ניתן לכתוב בקצרה נשאל הגרח"ק... או שמא זה מפחית מכבודו, ואם אכן כך, אז נחזור לדבריך מדוע מקצרים את שמות הראשונים, האם כבודם פחות מזה של גדולי זמנינו?
ברמן כתב:כרמל בצקלונו כתב:ומה נעשה שבהרבה ספרים המתיחסים לאשיות תורנית אחת כותבים לדוגמא "רבינו שליט"א" מאות פעמים כאשר יודעים במי המדובר ואפשר לקצר ר' או דוגמא נוספת (מני רבות) ספר שיצא לאחרונה פותח את ידך ובו בין השאר תשובות מהגרח"ק ובכל פעם כותב "נשאל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א" והדבר חוזר על עצמו שוב ושוב כאשר ניתן לכתוב בקצרה נשאל הגרח"ק... או שמא זה מפחית מכבודו, ואם אכן כך, אז נחזור לדבריך מדוע מקצרים את שמות הראשונים, האם כבודם פחות מזה של גדולי זמנינו?
הזכרת לי סיפור מעניין שסיפר רבי זאב (ר' ועוועל) וילנסקי מפתח תקוה [אביהם של שלשת ראשי הישיבות לבית וילנסקי - רבי יחזקאל מבני ברק ראש ישיבת "יונת אלם", רבי אריאל וילנסקי מראשי ישיבת עטרת ישראל בבית וגן, ורבי יונתן וילנסקי מראשי ישיבת "דרך חכמה"], שלמד בישיבת קמניץ יחד עם אחיו רבי יונה קרפילוב בעל ה"יונת אלם", שהיה מאד מקורב לראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ.
וכך הוא סיפר:
רבי ברוך בער היה כותב בכתב מאד קשה לקריאה, ובהכנת הספר "ברכת שמואל" הוא נתן לתלמידיו אלו להעתיק את כתביו מחדש, ור' זאב וילנסקי העתיק בכתב ידו הנאה את כתב היד של הספר.
באחד הסימנים שבהם הביא רב"ב את דברי הגרי"ז מבריסק, היה כתוב בהם בערך כך: "ואמר בזה הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ובהמשך הדברים חזר רב"ב ושנה: "ולפי דברי הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ושוב חזר ושילש: "ולפי הסברא הנ"ל של הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...".
כאשר העתיק ר' זאב את הסימן הנ"ל, אז בפעם הראשונה הוא העתיק את כל שורת התוארים הנ"ל, אבל בפעם השניה והשלישית הוא קיצר וכתב "ולפי דברי הגאב"ד דבריסק שליט"א", "ולפי הסברא הנ"ל של הגאב"ד דבריסק שליט"א".
כאשר קרא הגרב"ב את ההעתקה, הוא הקפיד עליו מאד ואמר לו: "אתה הרי יודע כמה קשה עלי מלאכת הכתיבה, ובכל זאת טרחתי עוד הפעם ועוד הפעם לכתוב כך, כדי שכולם ידעו שר' וועלוועל הוא "גדול הדור", ואתה מקלקל לי את הכל..."
לייטנר כתב:ברמן כתב:הזכרת לי סיפור מעניין שסיפר רבי זאב (ר' ועוועל) וילנסקי מפתח תקוה [אביהם של שלשת ראשי הישיבות לבית וילנסקי - רבי יחזקאל מבני ברק ראש ישיבת "יונת אלם", רבי אריאל וילנסקי מראשי ישיבת עטרת ישראל בבית וגן, ורבי יונתן וילנסקי מראשי ישיבת "דרך חכמה"], שלמד בישיבת קמניץ יחד עם אחיו רבי יונה קרפילוב בעל ה"יונת אלם", שהיה מאד מקורב לראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ.
וכך הוא סיפר:
רבי ברוך בער היה כותב בכתב מאד קשה לקריאה, ובהכנת הספר "ברכת שמואל" הוא נתן לתלמידיו אלו להעתיק את כתביו מחדש, ור' זאב וילנסקי העתיק בכתב ידו הנאה את כתב היד של הספר.
באחד הסימנים שבהם הביא רב"ב את דברי הגרי"ז מבריסק, היה כתוב בהם בערך כך: "ואמר בזה הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ובהמשך הדברים חזר רב"ב ושנה: "ולפי דברי הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ושוב חזר ושילש: "ולפי הסברא הנ"ל של הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...".
כאשר העתיק ר' זאב את הסימן הנ"ל, אז בפעם הראשונה הוא העתיק את כל שורת התוארים הנ"ל, אבל בפעם השניה והשלישית הוא קיצר וכתב "ולפי דברי הגאב"ד דבריסק שליט"א", "ולפי הסברא הנ"ל של הגאב"ד דבריסק שליט"א".
כאשר קרא הגרב"ב את ההעתקה, הוא הקפיד עליו מאד ואמר לו: "אתה הרי יודע כמה קשה עלי מלאכת הכתיבה, ובכל זאת טרחתי עוד הפעם ועוד הפעם לכתוב כך, כדי שכולם ידעו שר' וועלוועל הוא "גדול הדור", ואתה מקלקל לי את הכל..."
דא עקא שבספרו מוזכר הגרי"ז בתור 'ר' וועלוועלע מבריסק' או הגאב"ד מבריסק'...
ברמן כתב:גלשתם לענין צדדי.
הרב "יונת אלם" עורר על חסרון ספר של ליקוטים טובים של רעיונות על התורה, הראוי להקריאו בשולחן שבת כרעיון על הפרשה. רוב הספרים שהוא הזכיר בהודעתו ודומיהם, סודרו כל סדר התורה, תוך הבאת ציטוט פסוק לפני כל סיפור או רעיון, כאשר בדרך כלל אין קשר אמיתי וביאור מהרעיון לאותו פסוק שצוטט.
ישנם ספרים רבים של ליקוטי ביאורים ורעיונות העולים מהפסוקים עצמם, אבל רובם אינם מתאימים לילדים ולנוער.
וכפי שהבנתי מהודעתו, יש בתכניתו לעבוד על כזה חיבור, והוא מברר עד כמה נראה שזה ילך.
לענ"ד הדבר מבוקש, ואם הוא יצא כראוי יש לו סיכוי רב. אבל כבר אנו יודעים את הכלל "הכל תלוי במזל וכו'".
יברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה.
ברמן כתב:אני כתבתי את הסיפור כפי ששמעתיו ממי ששמע מר' זאב וילנסקי זצ"ל (והדגשתי בפירוש שהציטוטים הם "בערך כך" ולא בדקדוק הלשון).
עלעלתי עכשיו בברכת שמואל הנדפס. וראיתי באיזה תארים נזכר שם הרב מבריסק:
קידושין סימן ז' ("אמר לי הגאון האמיתי האב"ד דבריסק שליט"א... כן הוא ביאור דברי הגאון האמיתי שיחי' לאויוש"ט, ושפתים ישק"), בבא קמא סימן א' ("הצעתי דברי להגאון האמיתי הצדיק האב"ד דבריסק שליט"א"), בבא קמא סימן י"א ("כתי' הגאון האמיתי הגאב"ד דבריסק שליט"א", "הגאון האמיתי הצדיק רבן ומאורן של ישראל מרן ר' יצחק זאב נ"י שליט"א"), בבא קמא סימן י"ב ("וכן שמעתי סברא זו מהגאון האמיתי האב"ד דבריסק שליט"א", "והסביר לי הגאון האמיתי דבריסק").
פרנצויז כתב:באחד מספרי חזון יחזקאל על התוספתא, (איני זוכר באיזה חלק), מזכיר הג"ר יחזקאל אברמסקי את רבו הג"ר חיים סולובייצ'יק, ובסוף הספר בתיקונים והשמטות, הוא מתקן (בערך): צריך להוסיף "גאב"ד בריסק".
כמדומה שהגרמ"מ שולזינגר אהב לספר את זה.
לייטנר כתב:ברמן, בהקשה פשוטה באוצר החכמה אפשר לגלות את הנ"ל.
ברמן כתב:לייטנר כתב:ברמן כתב:רבי ברוך בער היה כותב בכתב מאד קשה לקריאה, ובהכנת הספר "ברכת שמואל" הוא נתן לתלמידיו אלו להעתיק את כתביו מחדש, ור' זאב וילנסקי העתיק בכתב ידו הנאה את כתב היד של הספר.
באחד הסימנים שבהם הביא רב"ב את דברי הגרי"ז מבריסק, היה כתוב בהם בערך כך: "ואמר בזה הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ובהמשך הדברים חזר רב"ב ושנה: "ולפי דברי הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...", ושוב חזר ושילש: "ולפי הסברא הנ"ל של הגאון האמיתי רשכבה"ג רבי זאב שליט"א הגאב"ד דבריסק...".
כאשר העתיק ר' זאב את הסימן הנ"ל, אז בפעם הראשונה הוא העתיק את כל שורת התוארים הנ"ל, אבל בפעם השניה והשלישית הוא קיצר וכתב "ולפי דברי הגאב"ד דבריסק שליט"א", "ולפי הסברא הנ"ל של הגאב"ד דבריסק שליט"א".
כאשר קרא הגרב"ב את ההעתקה, הוא הקפיד עליו מאד ואמר לו: "אתה הרי יודע כמה קשה עלי מלאכת הכתיבה, ובכל זאת טרחתי עוד הפעם ועוד הפעם לכתוב כך, כדי שכולם ידעו שר' וועלוועל הוא "גדול הדור", ואתה מקלקל לי את הכל..."
דא עקא שבספרו מוזכר הגרי"ז בתור 'ר' וועלוועלע מבריסק' או הגאב"ד מבריסק'...
היכן ראית זאת? האם ב"ברכת שמואל" שבאוצר החכמה....??.
כנראה שבימינו יש אנשים שלא עליהם אמרו חז"ל "מילתא דעבידא לאיגלויי...".
אני כתבתי את הסיפור כפי ששמעתיו ממי ששמע מר' זאב וילנסקי זצ"ל (והדגשתי בפירוש שהציטוטים הם "בערך כך" ולא בדקדוק הלשון).
עלעלתי עכשיו בברכת שמואל הנדפס. וראיתי באיזה תארים נזכר שם הרב מבריסק:
קידושין סימן ז' ("אמר לי הגאון האמיתי האב"ד דבריסק שליט"א... כן הוא ביאור דברי הגאון האמיתי שיחי' לאויוש"ט, ושפתים ישק"), בבא קמא סימן א' ("הצעתי דברי להגאון האמיתי הצדיק האב"ד דבריסק שליט"א"), בבא קמא סימן י"א ("כתי' הגאון האמיתי הגאב"ד דבריסק שליט"א", "הגאון האמיתי הצדיק רבן ומאורן של ישראל מרן ר' יצחק זאב נ"י שליט"א"), בבא קמא סימן י"ב ("וכן שמעתי סברא זו מהגאון האמיתי האב"ד דבריסק שליט"א", "והסביר לי הגאון האמיתי דבריסק").
לייטנר כתב:ברמן, בהקשה פשוטה באוצר החכמה אפשר לגלות את הנ"ל.
לייטנר כתב:אהה, ז"א שרק כשכתב את הברכת שמואל הוא סבר שהגרי"ז הוא הגאון האמיתי?
לייטנר כתב:דוק, שכתבתי 'בספרו'.
לייטנר כתב:ואת זה כותב מישהו שמתוך 74 הודעותיו (נכון לעכשו), הוא פתח אשכול שכותרתו 'קשקושים' ואשכול על קבלת מלגה...
גביר כתב:טללי אורות :מבחר ביאורים חידושים ופנינים על פרשיות התורה /ליקט וסידר יששכר דוב רובין - איני יודע מיהו אותו ר' יששכר דוב רובין, אבל מתכני הספר נראה ששייך לחוגי הישיבות הקדושות. ספר חביב, ערוך בטוב טעם ודעת, בשפה ברורה, נעימה ובדרך כלל תקינה. אינו מנוקד ויחסית לספרים אחרים אינו נוטף שומן. לענ"ד מתאים הן לצעירים והן למבוגרים.
מכון חכמי ספרד כתב:גביר כתב:טללי אורות :מבחר ביאורים חידושים ופנינים על פרשיות התורה /ליקט וסידר יששכר דוב רובין - איני יודע מיהו אותו ר' יששכר דוב רובין, אבל מתכני הספר נראה ששייך לחוגי הישיבות הקדושות. ספר חביב, ערוך בטוב טעם ודעת, בשפה ברורה, נעימה ובדרך כלל תקינה. אינו מנוקד ויחסית לספרים אחרים אינו נוטף שומן. לענ"ד מתאים הן לצעירים והן למבוגרים.
המחבר נפטר לפני כמה שנים כבן חמישים שנה כמדומני.
אכן ספר מושלם ומוקפד.
כמדומני שהוא הוציא את נפה"ח במהדורה טובה ונפוצה.גביר כתב:טללי אורות :מבחר ביאורים חידושים ופנינים על פרשיות התורה /ליקט וסידר יששכר דוב רובין - איני יודע מיהו אותו ר' יששכר דוב רובין, אבל מתכני הספר נראה ששייך לחוגי הישיבות הקדושות. ספר חביב, ערוך בטוב טעם ודעת, בשפה ברורה, נעימה ובדרך כלל תקינה. אינו מנוקד ויחסית לספרים אחרים אינו נוטף שומן. לענ"ד מתאים הן לצעירים והן למבוגרים.
שמעתי שאמר בנוסח אחר, שכל שורת התארים היא חלק מהשם של הגרי"ז...ברמן כתב:כאשר קרא הגרב"ב את ההעתקה, הוא הקפיד עליו מאד ואמר לו: "אתה הרי יודע כמה קשה עלי מלאכת הכתיבה, ובכל זאת טרחתי עוד הפעם ועוד הפעם לכתוב כך, כדי שכולם ידעו שר' וועלוועל הוא "גדול הדור", ואתה מקלקל לי את הכל..."
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 579 אורחים