לשון הרמב"ן שמות לג, יא
טעם בן נון, בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א), שבן לילה היה ובן לילה אבד (יונה ד י), אם בן הכות הרשע (דברים כה ב) ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז):
וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.
והא לך לשון הרד"ק בריש יהושע, על פי פשוטן של דברים
בן נון - בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול: