"התייר הגדול"

[וונדרבר]

בגליון "תורת החכמים" האחרון תצוה א' תשע"ח, נכתבו תולדות מרן החיד"א לרגל יומא דהילולא י"א אדר.
viewtopic.php?f=7&t=33150&p=438278#p438132
ובתוך הדברים כתבו:

מסעות רבות ערך רבינו לטובת עניי ארץ ישראל ... עד שהיה מכונה בפי חכמי דורו "התייר הגדול".

נראה שיש כאן שגגה. כי התואר "התייר הגדול" נכתב על הרבה גדולי ישראל, שלא יצאו למסעות בארצות תבל. ואינו אלא תיאור על בקיאותם של אותם גאונים בכל חדרי תורה.
מקור המליצה "התייר הגדול" הוא ברש"י פ' חוקת (במדבר כ"א א', ד"ה דרך האתרים) בשם חז"ל (ירושלמי, ועוד), ופירוש המילה "תייר" אינה כמו בעברית של היום, אלא פירושה "מורה דרך" "מנהיג".
כרגע לא חיפשתי, אך בלי ספק שבחיפוש קצר ימצאו תואר זה על גדולי הפוסקים בכל הדורות.

[ושא_נס]

לענ"ד במונח "תייר הגדול" יש גם רמיזה על החכם שעליו נסוב התואר, שהיה בקי בכל חדרי התורה, ותר אחריהם.
להבנה זו תייר הוא מלשון תר, היינו התר בים התלמוד ומצולות הפוסקים, כאדם שתר ונודד ומשוטט בבטחה ובידיעה מעמיקה.
כעת מצאתי תואר "התייר הגדול" על ר' יצחק אברבנאל, רמב"ן, מהר"ש יפה, הרב חקרי לב, החיד"א.
יתכן שאצל החיד"א ענין זה ששוטט הרבה בעולם והכיר וראה הרבה, מצטרף כסניף גם כן לתיאורו "התייר הגדול", הן במובן שתר ושלט בכל חדרי התורה הקדושה, והן שתר ארצות ומדינות.

[מכון חכמי ספרד]

הזעיקו אותי בדחיפות

ובכן,
ברור שהביטוי המקורי הוא מאהרן הכהן שבזכותו היו ענני כבוד, והוא תר לבני ישראל את הדרך, ויש לשון כזו בילקוט שמעוני. צריך לחפש היכן.
אבל בלשון מושאלת השתמשו בו בעיקר על הגאון חיד"א, ששייך אצלו גם תיור בכל חדרי תורה וגם בארצות רבות. מלבדו ראיתי גם על המהרי"ט אלגאזי, בן דורו של החיד"א.

אגב, מלבד חכמי דורו שהשתמשו במטבע הזו, ראיתי גם בדברי המנחת אלעזר ממונקאטש, נימוקי או"ח סי' תכ"ט שמכנה כן את החיד"א.

[וונדרבר]

נראה שיש כאן שגגה. כי התואר "התייר הגדול" נכתב על הרבה גדולי ישראל, שלא יצאו למסעות בארצות תבל. ואינו אלא תיאור על בקיאותם של אותם גאונים בכל חדרי תורה.
...
כרגע לא חיפשתי, אך בלי ספק שבחיפוש קצר ימצאו תואר זה על גדולי הפוסקים בכל הדורות.

ראה "המעין" גליון ט"ז עמ' 88-89, שהביא שכתבו תואר "התייר הגדול" על הרבה קדמונים, וביניהם על רש"י, על הרמב"ם, על הרמב"ן, ועוד, והביא מקורות על זה.
[גם הכותב שם קצת טעה בענין מרן החיד"א. וכן טעו בזה עוד אחרים. ראה עוד ס' נשיאים בישראל (אלמליח) עמ' 64 על מהרי"ט אלגאזי, ס' חכמיהם של ארבע ערי הקדש (פוזיילוב) ח"ב עמ' 139 הערה 99 על מהר"א יצחקי, קובץ עץ חיים (צאנז) גליון ו' עמ' ר"פ על מרן החיד"א].
וכבר העיר "ושא נס" שתואר זה נכתב על הרבה גדולים נוספים, ואפשר להוסיף עליהם עוד כהנה וכהנה.

[מחצד חקלא]

קיבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א מבני ברק:
רשימה חלקית של גדולי הראשונים והאחרונים שנכתב עליהם תואר "התייר הגדול" (דוגמה של מקורות בודדים בסוגריים)
א] רש"י (פתיחת רבינו המאירי למס' אבות [סדר הרבנים, ד"ה והיתה], הקדמת ס' צדה לדרך, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור צרפתי עמ' רנ"ד וראה שם הערה ע"ו כמה מקורות נוספים)
ב] גדולי מפרשי התנ"ך רש"י רד"ק רלב"ג אברבנאל (נקראים התיירים הגדולים, ראה המעין גליון ט"ז עמ' 89)
ג] רבינו תם (פתח עינים עדיות פ"א מ"ו, שם הגדולים ערך ר' אדונים הלוי)
ד] רבינו יוסף הלוי בן מיגש (ברכי יוסף חו"מ סי' מ' אות ב' ד"ה ובתשובות, פתח עינים כתובות צ"ו)
ה] רמב"ם (תורת העולה ח"א ריש פ"ב, הקדמת מתרגם פי' המשניות נשים)
ו] רמב"ן (הקדמת ס' גדולי תרומה, הקדמת ס' קנאת סופרים)
ז] רבינו יונה (ברכי יוסף חו"מ סי' י"ב אות י"ב ד"ה ואחזה אנכי, פתח עינים סנהדרין מ"ג ע"ב כתנאי וכו' ד"ה והרב יפה מראה)
ח] ריטב"א (הסכמת רבינו החיד"א לס' מעשי צדיקים)
ט] רשב"ץ (הקדמת רבני אלג'יר על ס' יבין שמועה)
י] ר"י אברבנאל (אבות הראש ח"ב דף ס"ד ע"ד אדר"נ פרק ל"ט ששה שמות נקרא האריה ד"ה הגם)
יא] רדב"ז (ברכי יוסף יו"ד סי' שמ"ד אות ז', פני דוד פ' בהר בחוקותי אות י"ב)
יב] מרן הבית יוסף והרמ"א (נקראים התיירים הגדולים, עיין ס' מגדל דוד [על הלבוש] לרבי דוד ב"ר יהודה מרוסיה - פראג שע"ו בהקדמה דף ב' ע"ב)
יג] ראנ"ח (עין זוכר מערכת ח' אות ה')
יד] מהר"ש יפה (אבות הראש ח"ב דף ס"ה ע"ד אדר"נ פרק ל"ט ששה שמות נקרא שלמה ד"ה וחזוי)
טו] מהר"ם אלשיך (עבודת הקודש מורה באצבע אות שכ"ט)
טז] מהרי"ט (ברכי יוסף חו"מ סי' ל"ד אות כ"ז ד"ה ולפי דרכינו, יוסף אומץ סי' נ"ב ד"ה ואנכי הרואה)
יז] בעל כנסת הגדולה (לב דוד פרק ט"ז ד"ה מאכלות אסורות, כסא דוד דרוש כ"ו ד"ה ואחזה אנכי דף קי"ט טור ב')
יח] מהר"ם זכות (לב דוד פרק ל"ב ד"ה וכבר)
יט] מהר"ם בן חביב (ברכי יוסף חו"מ סי' ו' אות ה', שם הגדולים ערך גט פשוט)
כ] בעל משנה למלך (מחזיק ברכה יו"ד סי' ס"ט אות י"ד ד"ה והנה, ברכי יוסף חו"מ סי' ל"ד אות ח')
כא] בעל מחנה אפרים (עין זוכר מערכת ק' אות טו"ב)
כב] בעל שאגת אריה (הסכמת הגרעק"א לס' גבורות ארי - תענית)
כג] בעל חקרי לב (כף החיים [לר"ח פלאג'י] סי' ט"ו אות מ"ד, סי' ל"ד אות י"ד)
כד] בעל שדי חמד (אבני האפד [לר"ד פיפאנו] ח"א סי' ב' אות ה')

[ונזכיר עוד כמה רבנים נוספים הנזכרים בתואר זה (בספרי רבינו החיד"א):
ראב"ן, מהר"ם אלשקר, מהריק"ש, פרח מטה אהרן, בני יעקב, פרי חדש, מהר"א מונסון הזקן, מהר"ח אבואלעפיא בעל עץ החיים, מהר"א יצחקי, רבי אברהם רוזאניס הזקן].

[וונדרבר]

אחרי שרואים שהתואר הזה נכתב על כל כך הרבה גדולים, נראה ברור שכשכתבו אותו על מרן החיד"א, התכוונו אך ורק לגדלותו בתורה, ולא התכוונו כלל לרמז על נסיעותיו ברחבי תבל!