בלומדי מעט מסכת יומא, הבחנתי שיש הרבה דיבורים ברש"י שהם קטועים, וניכר שהיו הרצאה שלימה והפיסוק המלאכותי קטע אותם.
אני מצרף כאן דוגמא קלה. משנה מריש פרק שני (כב, א) ועליה חלק מביאור רש"י.
-----------------
משנה.
בראשונה, כל מי שרוצה לתרום את המזבח - תורם. ובזמן שהן מרובין - רצין ועולין בכבש, כל הקודם את חבירו בארבע אמות - זכה. ואם היו שניהן שוין - הממונה אומר להן: הצביעו. ומה הן מוציאין - אחת או שתים. ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו. וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה - התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. ארבע פייסות היו שם, וזה הפייס הראשון.
רש"י. ובזמן שהן מרובין - הבאים לתרום, זה אומר אני תורם וזה אומר אני תורם, זה היה משפטו.
רצין ועולין בכבש - שהוא שלשים ושתים אורך.
וכל הקודם בהן - ליכנס לתוך ארבע אמות עליונות של כבש הסמוכות לראש המזבח - זכה לתרום, וזהו גורלם.
ואם היו שניהם שוים - בכניסתן, אין אחד מהן זוכה לתרום, אבל מעתה כולם באין להטיל גורל, ומהו הגורל - הממונה על הפייסות אומר לכולם.
הצביעו - הוציאו אצבעותיכם, כל אחד יראה אצבעו, כדמפרש לקמן בפירקין: מקיפין ועומדין בעגולה, בא הממונה ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהן, וממנו פייס מתחיל לימנות, ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין, והממונה אומר: כל שהמנין כלה בו - הוא זוכה.
אלא בפייס - זה שפירשנו.
ארבע פייסות היו שם - ארבע פעמים ביום נאספים לפיס.
כל התיבות שהדגשנו, אין להם משמעות לעצמם, 'זה היה משפטו' שייך לדיבור הבא. כמו: זה היה משפטו: רצין וכו', וכיוצא בזה, 'אומר לכולם'שהוא אינו סוף משפט, אלא שייך לדיבור הבא. אומר לכולם: הצביעו וכו'. וגם תיבות 'זה שפירשנו' אינם עומדות לעצמן אלא שייכות לדיבור המתחיל.
-----------------
האם זה מוכיח שפירוש יומא הוא ממהדו"ק דרש"י? האם כתבו על כך?
-------------------------
מפני מה התעוררתי לדבר?
במשנה שם תנו, שקודם שתיקנו פייס לתרומת הדשן, היו רצים על הכבש, ומי שהגיע קודם זכה בתרומת הדשן.
ופרש רש"י: וכל הקודם בהן - ליכנס לתוך ארבע אמות עליונות של כבש הסמוכות לראש המזבח - זכה לתרום, וזהו גורלם.
והלמדנים עמדו על דברי רש"י שכתב 'וזה גורלם', שמשמע מדבריו שקודם שנתקן הפיס, היה מתקיים דין פייס - גורל, בריצה עצמה!
אבל לולי דמסתפינא מחבראי, נראה שגם 'וזה גורלם' שייך לדיבור הבא. וכמו שראינו במבנה הרש"י לעיל.
והנה ב' דיבורי רש"י הסמוכים :
וכל הקודם בהן - ליכנס לתוך ארבע אמות עליונות של כבש הסמוכות לראש המזבח - זכה לתרום, וזהו גורלם.
ואם היו שניהם שוים - בכניסתן, אין אחד מהן זוכה לתרום, אבל מעתה כולם באין להטיל גורל וכו'.
ושיעור דברי רש"י כך הם: וזה גורלם (ו)אם היו שניהם שווים וכו'.
ואחר שפיסקו דברי רש"י לפסקי פסקי, הוסיפו ואם היו שניהם, כציטוט מדברי המשנה, וממילא כבר ניתק הקשר בין התיבות.
---------------
אשמח לכל הערה.