למי מופנית שירת הלווים?

[אברהם]

ברש"י לפרשת קרח עה"כ 'המעט מכם כי הבדיל אתכם... לעמוד לפני העם לשרתם' כתב רש"י דלפני העם היינו על הדוכן, ונשמע מן הדא חידוש גדול ששירת הלויים מושמעת 'לפני העם'. [ומבחינה מציאותית, אע"ג שהלויים עמדו ופניהם לכיון ההיכל, אבל למולם מן הצדדים היו גם 'העם העומדים בעזרה' ששם אף ישראל מותרים בזה].
וביותר אמרנו אתמול במוספים 'ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך', הרי ששירת הלוים אע"ג שהיתה נאמרת לפני המזבח מ"מ הכונה היתה להשמיע השירה לישראל בכל העיר, [ואכן עמידת הלויים על הדוכן הוא לצד מערב שהוא כיוון העיר], ואנו מתפללים שנשוב לשמוח בשירה זו.
ולכאו' הביאור בזה, דבקרבנות ציבור אע"ג שההקרבה נעשית ע"י הכהנים מ"מ בעינן שכל הציבור ידעו מההקרבה וישמחו בה, וזה נעשה ע"י שירת הלווים הנשמעת בכל העיר. [ואגב אעיר, דהטעם שדוקא בתפילת ר"ח נזכרת שירת הלווים הוא משום דבר"ח היה ענין מיוחד בשירתו משום דעל ידו מיפרסמא מילתא, כדאמרינן בגמ' דלכך שיר של ר"ח דוחה את של שבת, וזהו 'הנשמעים בעירך' דייקא שבזה מתפרסם הר"ח].
ולפי כ"ז אני תמה, איך דנו בגמ' בפסחים כו,א לאסור על שמיעת קול הלווים משום מעילה, הלא זהו מעיקר צורת השירה שישמחו בה ישראל, כמו שאנו אומרים 'נשמח כולנו בשירי דוד עבדך' ואיך שייך לדון בזה משום מעילה.

[איש_ספר]

ולפי כ"ז אני תמה, איך דנו בגמ' בפסחים כו,א לאסור על שמיעת קול הלווים משום מעילה, הלא זהו מעיקר צורת השירה שישמחו בה ישראל, כמו שאנו אומרים 'נשמח כולנו בשירי דוד עבדך' ואיך שייך לדון בזה משום מעילה.

במחילה איפה מצאת בגמ' שם, שהנידון הוא בשמיעת כלי שיר בשעת שירת הלויים? מדובר שם כששומע קול מכלי שיר שלא בשעת שירה !

[ואגב אעיר, דהטעם שדוקא בתפילת ר"ח נזכרת שירת הלווים הוא משום דבר"ח היה ענין מיוחד בשירתו משום דעל ידו מיפרסמא מילתא, כדאמרינן בגמ' דלכך שיר של ר"ח דוחה את של שבת, וזהו 'הנשמעים בעירך' דייקא שבזה מתפרסם הר"ח]..

ידוע מכמה חכמים ואולי הראשון שבהם הוא ר' שלמה הכהן מווילנא, דדוקא בר"ח אמרו נשמעים בעירך משום שהיה בכלי שיר, ואילו ביו"ט קי"ל כחכמים שהיה בפה וכו'. ואיני זוכר עתה כל הפרטים.

[אברהם]

ולפי כ"ז אני תמה, איך דנו בגמ' בפסחים כו,א לאסור על שמיעת קול הלווים משום מעילה, הלא זהו מעיקר צורת השירה שישמחו בה ישראל, כמו שאנו אומרים 'נשמח כולנו בשירי דוד עבדך' ואיך שייך לדון בזה משום מעילה.

במחילה איפה מצאת בגמ' שם, שהנידון הוא בשמיעת כלי שיר בשעת שירת הלויים? מדובר שם כששומע קול מכלי שיר שלא בשעת שירה !
.

אם הבנתי כוונתך 'שלא בשעת שירה' היינו בשעה שהלוויים מתלמדים בשיר וכדו'.
ואם זו כוונתך, אזי גם אני חשבתי בתחילה ליישב כך, אלא שלא הצלחתי לבאר את דברי הגמ' שם 'מאי לאו לאותן העומדים בפנים', והטעם דקס"ד דמיירי בכהנים העומדים בפנים לשמש בפשטות היינו משום דשם הוא מקום הקול והריח, ואילו נימא כדבריך דמיירי בהשמעת כלי שיר שלא בזמן העבודה א"כ לא היה זה כלל בעזרה ומהיכי תיתי למימר דמיירי באותם העומדים בפנים.

[אברהם]

[ואגב אעיר, דהטעם שדוקא בתפילת ר"ח נזכרת שירת הלווים הוא משום דבר"ח היה ענין מיוחד בשירתו משום דעל ידו מיפרסמא מילתא, כדאמרינן בגמ' דלכך שיר של ר"ח דוחה את של שבת, וזהו 'הנשמעים בעירך' דייקא שבזה מתפרסם הר"ח]..

ידוע מכמה חכמים ואולי הראשון שבהם הוא ר' שלמה הכהן מווילנא, דדוקא בר"ח אמרו נשמעים בעירך משום שהיה בכלי שיר, ואילו ביו"ט קי"ל כחכמים שהיה בפה וכו'. ואיני זוכר עתה כל הפרטים.

מעניין מאוד, שכן גם אני הקטן חשבתי ליישב כך בתחילה, ולבאר לפי"ז ג"כ למה בשבת ר"ח אין מזכירים בה שירת הלוויים, משום דלא שוררו בכלי משום השבת.
אלא דכל זה לא יתכן, דהא בסוכה נא,א איתותב רב יוסף דקאמר דלרבנן אין החליל בשיר של קרבן דוחה את השבת, ומסקינן דלא פליגי אלא בחליל של בית השואבה אבל בשיר הקרבן כו"ע מודו. וא"כ שוב אי אפשר ליישב כמו שכתבת.

[איש_ספר]

ולפי כ"ז אני תמה, איך דנו בגמ' בפסחים כו,א לאסור על שמיעת קול הלווים משום מעילה, הלא זהו מעיקר צורת השירה שישמחו בה ישראל, כמו שאנו אומרים 'נשמח כולנו בשירי דוד עבדך' ואיך שייך לדון בזה משום מעילה.

במחילה איפה מצאת בגמ' שם, שהנידון הוא בשמיעת כלי שיר בשעת שירת הלויים? מדובר שם כששומע קול מכלי שיר שלא בשעת שירה !
.

אם הבנתי כוונתך 'שלא בשעת שירה' היינו בשעה שהלוויים מתלמדים בשיר וכדו'.
ואם זו כוונתך, אזי גם אני חשבתי בתחילה ליישב כך, אלא שלא הצלחתי לבאר את דברי הגמ' שם 'מאי לאו לאותן העומדים בפנים', והטעם דקס"ד דמיירי בכהנים העומדים בפנים לשמש בפשטות היינו משום דשם הוא מקום הקול והריח, ואילו נימא כדבריך דמיירי בהשמעת כלי שיר שלא בזמן העבודה א"כ לא היה זה כלל בעזרה ומהיכי תיתי למימר דמיירי באותם העומדים בפנים.

צ"ל שאותן העומדים בפנים ובחוץ היינו לעניין ריח, וכך משמע בתוס' שם.

[ואגב אעיר, דהטעם שדוקא בתפילת ר"ח נזכרת שירת הלווים הוא משום דבר"ח היה ענין מיוחד בשירתו משום דעל ידו מיפרסמא מילתא, כדאמרינן בגמ' דלכך שיר של ר"ח דוחה את של שבת, וזהו 'הנשמעים בעירך' דייקא שבזה מתפרסם הר"ח]..

ידוע מכמה חכמים ואולי הראשון שבהם הוא ר' שלמה הכהן מווילנא, דדוקא בר"ח אמרו נשמעים בעירך משום שהיה בכלי שיר, ואילו ביו"ט קי"ל כחכמים שהיה בפה וכו'. ואיני זוכר עתה כל הפרטים.

מעניין מאוד, שכן גם אני הקטן חשבתי ליישב כך בתחילה, ולבאר לפי"ז ג"כ למה בשבת ר"ח אין מזכירים בה שירת הלוויים, משום דלא שוררו בכלי משום השבת.
אלא דכל זה לא יתכן, דהא בסוכה נא,א איתותב רב יוסף דקאמר דלרבנן אין החליל בשיר של קרבן דוחה את השבת, ומסקינן דלא פליגי אלא בחליל של בית השואבה אבל בשיר הקרבן כו"ע מודו. וא"כ שוב אי אפשר ליישב כמו שכתבת.

צודק לא עיינתי כעת בנין שלמה (סי' כא) שהוא מקור הדברים, אבל שמעתי ואולי כ"ה שם, שאע"פ דדוחה לא הותר אלא בכלי אחד, ולא יותר. וממילא לא היה נשמע בכל העיר. וישל"ע שם. (ואולי מסדרי התפילה קים להו דאינו דוחה).

[גם זה הבל]

בתוס' לא משמע שום דבר על זה תוס' רק מביאים שכלה שבירושלים לא היתה צריכה להתבשם ומכיוון שראייתם מריח דיברו על ריח.
ובגמ' מבו' דיש איסור על קול וע"ז כתוב כלי שיר ומה שייך לומר שתוס' מפרש אחרת.

[איש_ספר]

בתוס' לא משמע שום דבר על זה תוס' רק מביאים שכלה שבירושלים לא היתה צריכה להתבשם ומכיוון שראייתם מריח דיברו על ריח.
ובגמ' מבו' דיש איסור על קול וע"ז כתוב כלי שיר ומה שייך לומר שתוס' מפרש אחרת.

כתבתי שדברי הגמ' על אותן העומדים בפנים ובחוץ קאי רק על ריח ולא על הקול. כי הקול באמת היה צריך להשמע חוצה וכדברי אברהם.

[שיבר]

מהמילים "לפני העם" לכאו' אין הוכחה, דבפשטות הכוונה שהם שלוחיהם בעבודת השירה.

ובענין שירת הלוויים יש להעיר ממאור ושמש בשם ס' ברית מנוחה שבשעת הקרבת החטאת היו הלויים שרים שיר נוגה כדי לשבור לבו של החוטא ויחזור בתשובה.

[גם זה הבל]

לכאו' היה מקום לומר שהם לא מתכוונים. [בגדר אפשר ולא קמיכווין אפתח אשכול חדש].ואף אם נחשב אפשר לאיכא דאמרי לכו"ע שרי.

[עושה חדשות]

ידיעה מענינת,
(ומקור מעניין...)

אלחנן וחיים.PNG (90.52 KiB) נצפה 1792 פעמים