הודעהעל ידי ושא_נס » ג' יוני 12, 2018 12:22 pm
מה אתה בדיוק צריך לבדוק מדפוס ווילנא תקצ"ה-תרי"ג (הראשון), ואשתדל להפיק רצונך.
לא מבטיח שאעלה כאן תמונה אך אשתדל להציץ עבורך.
***
כמה הערות על הקובץ הרצו"ב כאן לעיל.
ראשית אעיר למען הסדר הטוב כך.
התלמוד נדפס בעיר ווילנא שלש פעמים:
1. ווילנא והוראדנא תקצ"ה-תרי"ג (עד שנת תקצ"ז יש בשערים "והוראדנא", ואחר כך הושמטה תיבה זו. ויש להעיר בזה על הנדפס במאמר על הדפסת התלמוד). דפוס זה נדפס במקביל לדפוס סלאוויטא הרביעי, וכלפיהם היתה המחלוקת הגדולה. באותן שנים כבר חי הרש"ש בעיר ווילנא. מדפוס זה יש מסכתות שנדפסו בשנית עוד קודם שסויימה הדפסת הש"ס כולה, ולא ראיתי במאמר הנ"ל שנרגש בזה.
2. ווילנא תרי"ח-תרכ"ו. בדפוס זה נדפסו לראשונה הגהות הרש"ש.
3. ווילנא תר"ם-תרמ"ו. זהו הדפוס הנפוץ והמוכר. מעניין מאד אם יש שינויים בהגהות הרש"ש בין הדפוס השני לדפוס השלישי, והסיבות לכך.
לפי ויקיפדיה הרש"ש נולד בשנת תקנ"ד, וסביר להניח שהוא למד תלמוד בבלי כבר משנת תקס"ד אם לא קודם לכן כילד, ואין ספק כי הוא למד במהדורות שנדפסו עד אותה תקופה.
גם אם נקבל שהגהות הרש"ש נכתבו על פי תלמוד דפוס ווילנא תקצ"ה-תרי"ג, ברור שהוא למד תלמוד עוד קודם לכן, והדעת נותנת שאף הגיה ותיקן בגמרות שנדפסו עד שנת תקצ"ה.
דוחק לומר שעד שנת תקצ"ה הרש"ש לא כתב הגהות ותיקונים לתלמוד, והתחיל בזה רק אחר שהתחיל להדפס דפוס ווילנא הראשון, ובפרט כלפי המסכתות המאוחרות שבדפוס זה.
יש מקום לצדד שדפוס ווילנא השני נדפס על פי דפוס ווילנא הראשון, ויתכן מאד שכשהוחלט לצרף את הגהותיו לתלמוד בדפוס ווילנא השני (כשם שנדפסו הגהותיו למשניות באותה תקופה, ועוד קודם לכן הגהותיו למדרש רבות) הוא העתיק וסידר את הגהותיו מטפסי הגמרות בהן למד אשר היו דפוסים מוקדמים לווילנא הראשון, ו"התאימן" לדפוס ווילנא הראשון.
אם יש צדק בדבריי יתכן והרש"ש עבד בדקדוק נמרץ (אופייני לו מאד) להתאים ההגהות לדפוס ווילנא הראשון, ויתכן כי יש הגהות שהגיה בדפוסים מוקדמים ומצא שהן מתוקנות לנכון בדפוס ווילנא הראשון, והשמיטן מן הדפוס, וכדרך שנהג בביאורים מסויימים שמצא שקדמוהו בהם והשמיטם מן הדפוס. אך עם זאת יתכן ונשתרבבו הגהות שכתב על פי דפוסים מוקדמים ואינן תואמות לדפוס ווילנא הראשון. ואת זה אפשר לבדוק רק בבדיקה שיטתית של הגהותיו ביחס לכל מהדורות התלמוד (אם יש מקומות נקודתיים כאלו אשמח לדעת מהם ולבררם כאן בע"ה על פי כל דפוסי התלמוד).
יתכן מאד ובדפוס ווילנא השלישי שיקעו חלק מהגהותיו בעיקר הגמרא וברש"י ובתוספות וכו'. וכמעט ודאי שדוגמת זה יש בדפוס זה ממחברים אחרים. או שהגיהו על פי מקורות אחרים שזהים הם לרש"ש. ואכמ"ל.
*
בכלל הדברים במאמר הנ"ל הביא כי יש שכתבו שהרש"ש הגיה מהדורת ווילנא תרי"ט (זרעים מדפוס זה נדפס בתרי"ח, ואם כבר יש לכתוב "תרי"ח". וזה דפוס ווילנא השני).
אין בזה כ"כ הגיון, יען כי הגהותיו שלו עצמו נדפסו בדפוס זה, וכי עבר על כל גליון דפוס שיצא ממכונות הדפוס ועבר והגיה בו? אתמהה.
ובזה לפום ריהטא יש לדחות גם הסברא שהועלתה שם שכתב את הגהותיו למסכת עירובין על פי דפוס ווילנא השני. ובדוחק רב אפשר לקבל זאת, בהנחה שכתב את הגהותיו על עלי ההדפסה. וזה דחוק מאד. ומעיקרא לא נראה שכותב המאמר הנ"ל טרח לבדוק את כל דפוסי התלמוד האפשריים, וזה משפיע על ההחלטיות שדבריו נכתבו.
*
בכלל הדברים שם: "הרש"ש מזכיר במקום אחד את ד"ו...". איני יודע מה הכונה, אם הכונה "דפוס ווילנא" הרי שהצדק עם הכותב, אך אולי הכונה "דפוס ווין"? ויש כארבע הדפסות שלמות של הש"ס מדפוס ווין שיתכן והיו לפני הרש"ש. כאמור יתכן שכונתו "דפוס ווילנא" ודבריי בטלים. וצריך בדיקה.
*
עוד שם במאמר הנ"ל: "הרש"ש מזכיר שמות חיבורים וחכמים, כגון גליון הש"ס ור' אלעזר לנדא, שהופיעו לראשונה במהדורת ווילנא תקצ"ה".
זה לא נכון, והגהות שניהם נדפסו כבר בש"ס דפוס פראג תק"ץ-תקצ"ה. אך אם מזכיר את רע"א בכינוי "גליון הש"ס" הדעת נותנת כי כונתו לדפוס ווילנא הראשון. ויש לצדד בזה. וכמו כן יש לדון קצת גבי הכינוי של הגהות ר' יחזקאל לנדא.
*
עוד שם במאמר הנ"ל: "בכמה מקרים מתאים נוסח הדיבורים המתחילים של רש"י ושל תוספות ברש"ש לנוסח הדיבורים המתחילים בוילנא תקצ"ה, ולא לזה שבמהדורת וילנא תרי"ט או וילנא תר"ם או לדפוסים אחרים".
ווילנא תר"ם-תרמ"ו אינו ענין לכאן כלל, ונדפס אחר פטירת הרש"ש. זה שיש הקבלה עם דפוס ווילנא תקצ"ה זה נפלא, אך אולי ההקבלה קיימת עם דפוסים רבים נוספים? כדי להוכיח משהו צריך היה הכותב לבדוק כל הדפוסים הקודמים.
*
בסוף הדברים במאמר הנ"ל כתב שיש ועמדו לפני הרש"ש מהדורות מאוחרות למסכתות מסויימות ולא עלה בידו לזהותן, בבדיקה שיטתית של כל דפוסי התלמוד בטוחני כי אפשר לזהותן.
*
בסוף הדברים נזכרו דפוסי תלמוד "פרנקפורט ת"ף" ו"דיהרנפורט תק"ס".
מסופקני אם הרש"ש כתב בהדיא "דפוס פרנקפורט ת"ף", ומן הסתם כתב דפוס פפד"מ, והוא פרנקפורט דמיין ת"ף-תפ"ב (יש להדגיש "דמיין" להבדיל מדפוס פרנקפורט דאדרה ודפוסי ברלין ופרנקפורט דאדרה שהראשון שבהם נדפס במקביל לדפוס פרנקפורט דמיין).
כמו כן גבי דפוס דיהרנפורט, מסופקני אם הרש"ש כתב "תק"ס", ומי אמר שאין כונתו לדפוס דיהרנפורט השני של התלמוד (תקע"ו-תקפ"א) ולא לדפוס הראשון (דיהרנפורט תק"ס-תקס"ד)?
דוחק לומר שכונת הרש"ש בכותבו דפוס פפד"מ (אם כתב כן) או דפוס דיהרנפורט, למסכתות בודדות שנדפסו בערים אלו (כמה וכמה מהן אינן רשומות במפעל הביבליוגרפיה, ואינן ידועות ורשומות ביבליוגראפית כלל, ואינן בספריות בארץ הקדש).