הגיית האות זי"ן בצורה שונה

[מצפה לישועת השם]

יש מקומות (כמדומני אצל חסידויות מסוימות) שהגיית האות זי"ן בעצמה - היינו עם אותיות המילוי, הוא בקמ"ץ תחת הז' ולא בפת"ח כדרך העולם, מישהו יודע ע"כ משהו, מהיכן המקור לכך, מי נהג כן, ומדוע נהג כן?
אולי ככר נידון באיזהו מקומן באשכול.

[שבענו מטובך]

כבר היה משהו על זה כאן.

[אישצפת]

בספר מחברת התיג'אן לבן דורו של הרד"ק פרק חילוף האותיות במקרא קורא אותה זא"ן למרות שבתוך הספר קורא אותה זי"ן. עיין למשל אות דא"ל. אבל באות צא"ד קוראה שוב זא"ן. גם בפרק מנין אותיות המקרא ע"פ רס"ג קוראה זי"ן וצריך בדיקה בכתה'י.

[מה שנכון נכון]

בספר מחברת התיג'אן לבן דורו של הרד"ק פרק חילוף האותיות במקרא קורא אותה זא"ן למרות שבתוך הספר קורא אותה זי"ן. עיין למשל אות דא"ל. אבל באות צא"ד קוראה שוב זא"ן. גם בפרק מנין אותיות המקרא ע"פ רס"ג קוראה זי"ן וצריך בדיקה בכתה'י.

כ"ה מסורת תימן מאז ועד היום.

[אישצפת]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 99510
לכבוד הרב
חלק מהחכמים מבטאים את האות ז כ- זן, אני יודע שזה משום לשון נקיה אבל השאלה מה לנו ולאנשי הרחוב ? שיחשיבו מה שהם רוצים. בלשון הקדוש אין מילים של אברים צנועים.
תשובה
טעות בידך, זה הביטוי העתיק זה מאות בשנים בארצות המזרח כולל חלק מערי תימן , בבל, המקובלים בירושלים ועוד.
וגם כנראה כי במקורו הוא כלי משחית ומלחמה כנזכר במקרא באופנים שונים, וידוע שמאוד חשוב לבלתי השתמש במילים המעוררים דין מלחמה או כל עניני קרב.