ברש"י לרות א, יג מבואר שלשון 'עג עוגה' הוא מלשון 'אסור כלא'. יש שפירשו בכוונתו דהיינו שעשה כן כדי להראות צערו כאילו הוא יושב בבית האסורים, ראה מלאכת שלמה ותפארת ישראל בתענית. לדבריכם, הענין מאיר באור יקרות, בית האסורים כפשוטו כדי לבודד את עצמו מכל קשר עם הסובב. כך יתפרש גם הלשון אתיצבה על מצור בחבקוק.[ובפשוטו, עג עוגה זה מלשון העיגול, וכשמו חוני המעגל].ושא_נס כתב:אבות דרבי נתן נו"א פרק ט (מהדורת שכטר העתקה מפרויקט השו"ת):
"באותה שעה א"ל אהרן למשה משה אחי כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם. אמשול לך משל למה הדבר דומה לאחד שנתן גחלת לתוך ידו אף על פי שהופכה ממקום למקום מכל מקום בשרו נכוה שנאמר אל נא תהי כמת (שם שם י"ב). באותה שעה התחיל אהרן מפייס למשה א"ל משה אחי כלום עשינו רעה עם אחד בעולם. א"ל לאו. [א"ל] ומה עם אחר בעולם לא עשינו רעה אתה שאחינו אתה היאך נעשה עמך רעה. אבל מה אעשה שגגה היא בנותינו ברית שבינינו לבינך בטלנו שנאמר ולא זכרו ברית אחים (עמוס א' ט'). מפני ברית הכרותה בינינו שבטלנו נאבד את אחותינו. באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי שנאמר אל נא רפא נא לה (במדבר י"ב י"ג)".
עיין בדברי המפרשים השיטתיים לאדר"נ שם. ובנוסף אציג מהמקובץ אצלי בזה:
ר' משה מלאנצברג
באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה ובקש רחמים עליה, ואמר איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי, שנאמר אל נא רפא נא לה. אל נא רפא נא לה גימטריא עג עוגה קטנה ועמד בו: (שומר אמונים פרשת בהעלותך דף ל"א ריש ע"ב)
ר' דוד אופנהיים
עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה ואמר איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי וכו'. וצריך עיון למה עג עוגה ובתוכה היה מתפלל, וכי על ידי זה יהיה יותר מרוצה. וצריך עיון: (עיר דוד [כ"י אוקספורד] בית צדיקים חדר מ' דף תשפ"ד ע"ג)
וזה ממה שנתחדש אצלנו בס"ד
עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה. כבר רמזו המפרשים כי דוגמת זה מצינו בבבלי תענית דף כ"ג ע"א גבי חוני המעגל: עג עוגה ועמד בתוכה. והנה צור'ף מ"ש במדרש תנחומא מהדורת באבער פרשת וארא סימן כ"ב דף י"ט ע"א: מעשה בחוני המעגל שהיה מתפלל שירדו גשמים, עג עוגה ועמד בתוכה וכו', ומה אם חוני המעגל שהיה מבני בניו של משה כך, משה בעצמו על אחת כמה וכמה, יעויין שם. ואבות סימן לבנים.
כתב ר' חיים ב"ר בצלאל בספרו ספר החיים (קראקא שנ"ג) ספר זכיות חלק א' פרק ה' דף ח' ע"ב: ולפי דעתי שזהו עניין עג עוגה ועמד בתוכה דחוני המעגל במסכת תעניות כשהיה מתפלל על הגשמים, לפי שראה שבני דורו לא היו ראוים לנס, על כן ראה להבדיל עצמו מהם ולעמוד הוא לבדו באותה עוגה שעשה, כאילו בא להתפלל על עצמו לבדו, כדי שלא יגרום חטאם למנוע ממנו בקשתו, אלו דבריו ז"ל. ואפשר כי זהו הטעם גם כן באבות דרבי נתן כאן, שכאשר משה רבינו בא לבקש רחמים על מרים אחותו שתתרפא עג עוגה ועמד בתוכה, יען כי מרים ואהרן דברו לשון הרע על משה ונענשו, הוצרך משה להבדיל עצמו כאילו בא להתפלל על עצמו לבדו, כדי שתפלתו תתקבל. ויומתק בזה מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: דין הוא שתכלם ארבעה עשר יום, אלא למענך מחול לה. ודוק:
אשמח להוספות ולהערות
אתה שהנך מזלזל בעקביות בקדשי ישראל בוודאי שאינך בסוד קדושיםקראקובער כתב:ומי יבוא בסוד קדושים.
בקרו טלה כתב:-
ושא_נס כתב:רק אשאל על ספק אחד המצוי בו בדבריו "ופירשו בו...", ומצאתי כותבים זה בשם הגר"א ובשם ר"י סלנטר, ולא מצאתי דבריהם במקורם. אך מצאתי הדברים אצל הרב אורות אלים בספרו פלא יועץ אות ב ערך בכיה, כותב כן בהדיא.
נוטר הכרמים כתב:ברש"י לרות א, יג מבואר שלשון 'עג עוגה' הוא מלשון 'אסור כלא'. יש שפירשו בכוונתו דהיינו שעשה כן כדי להראות צערו כאילו הוא יושב בבית האסורים, ראה מלאכת שלמה ותפארת ישראל בתענית. לדבריכם, הענין מאיר באור יקרות, בית האסורים כפשוטו כדי לבודד את עצמו מכל קשר עם הסובב. כך יתפרש גם הלשון אתיצבה על מצור בחבקוק.[ובפשוטו, עג עוגה זה מלשון העיגול, וכשמו חוני המעגל].ושא_נס כתב:אשמח להוספות ולהערות
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot], מצליח ו־ 725 אורחים