לחם_יומם כתב:
"אין בכוחנו להכריע את ההלכה, אבל הצם בחמישי יש לו על מי לסמוך על דעת הרז"ה והכוזרי והראב"ד והריטב"א והר"ן ומי שמאיזו סיבה שהיא יצום ברביעי צריך לידע שבחמישי הוא שאלה של פיקוח נפש וצריך לשאול לרופא".
תוך כדי דיבור כתב:וזה לשון הגרי"ז?...
כנראה שהתענית מחלישה את דעתכם [בלשון עדינה],דראל כתב:זה נוסח מברק?!
שמונה עשרה שעות כתב:תוך כדי דיבור כתב:וזה לשון הגרי"ז?...כנראה שהתענית מחלישה את דעתכם [בלשון עדינה],דראל כתב:זה נוסח מברק?!
אדון דראל: במברק אפשר לכתוב מה שרוצים ואין שום כלל לנוסח מברק ואם שאלת דראל שזה מדי ארוך בשביל מברק אחד אפשר גם לכתוב את זה על פני שתי מברקים ועכ"פ עצות טכניות לא חסר, אבל מה שבטוח שעמוד האמת מרן הגרי"ז ניסח דבר בדקדוק מלא לפי ההלכה ולא התחשב בשום מגבלה שהיא ובשום מוסכמות שהם שנגלו לדראל בחזיון הלילה.
תוך כדי דיבור כתב:ואמנם בפרסום המברק כמות שהוא לבדו יש קצת מן ההטעייה, מאחר שהגרי"ז נמלך מלשלחו בין השאר בגלל מה שדן לפניו הרא"ז מלצר שמסתבר שהראב"ד חולק על הרז"ה - כפי שהעיד מפיו ר' אלתר רגולר. ולפי שאר עדויות [ע"ע במאמרו של הרב שבדרון] אף הפך מאז את הדברים, שברביעי ודאי חייבים לצום ובחמישי הוא להחמיר כרז"ה.
שמונה עשרה שעות כתב:
ועל כן אפשר לכתוב הטלגרמה באופן אחר, והוא, "כי מי שיצום ביום חמישי יש לו על מי לסמוך, כי כך שיטת הבעה"מ הריטב"א והר"ן [וכמדומה שהביא עוד ראשונים], אך מי שירצה להחמיר ולצום גם ביום רביעי, אזי ביום חמישי שיתנהג ככל הכללים שיש לעניין דיני פיקוח נפש", כך ענה לו האבא זצ"ל, וכמדומה שהחזו"א הסכים לזה, וכך נשלח לבסוף הטלגרמה.
הנה האבא זצ"ל אמר להם שיש בזה מחלוקת גדולה בראשונים, דלבעל המאור צריך לשמור שבת ביום א' ולא בשבת, וכדעתו הסכימו הריטב"א ובחידושי הר"ן. אולם דעת ה"יסוד עולם" וה"כוזרי" דצריך לשמור שבת ביום השבת, כנהוג בעולם. [עצם השאלה היא מאחר שביפאן היום מתאחר לבוא כ-18 שעות אחרי התחלתו בארץ ישראל, ואין ידוע אם יום השבת חל פה ושם בעת ובעונה אחת, ויתכן בהפרש של יממה שלמה, ממילא השאלה מתי לשמור השבת, האם ביום שבת או ביום א'] והגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל כותב בתשובה בספרו, שאינו יכול להכריע במחלוקת זו. כך אמר הגרי"ז, וסיים "וא"כ איך אני אוכל להכריע בזה"...
כך אמר הגרי"ז
הספר עובדות והנהגות מהימנותו הוא לגבי דעת הגרי"ז במקומות שלא באו דברים בכתובים, אבל מקומות שיש דברים כתובים אין לו שום נאמנות וכיון שהכוזרי בחיבורו כותב מפורש כהבעה"מ איך אתה רוצה שאני יקבל את זה שהגרי"ז לא ידע חלילה ללמוד את ס' הכוזרי. והדברים ברורים.
הספר עובדות והנהגות מהימנותו הוא לגבי דעת הגרי"ז במקומות שלא באו דברים בכתובים
אין ספק שאילו ראה החזו"א את דבריהם היה פוסק אחרת כי הרי חיפש את האמת.
יומם ולילה כתב: אך ברצוני לשאול שאלה פשוטה וישירה, החזו"א כותב שהוא הסתמך על הראב"ח והיסוד עולם ורב חסמן הדיין ביחד עם הרז"ה והכוזרי וכו' וכולם בדעה אחת כשיטתו.
וכיום רואה כל פותח את ספריהם של הראב"ח והיסוד עולם ומה שמביאים מרב חסמן שהדברים לא נכונים, והחזו"א לא ראה את דבריהם בפנים ולכן כתב שלהראב"ח מבואר בגמ' החשבון י"ח שעות, וזה לא נכון כי הראב"ח ור' חסמן מפרשים חשבון אחר בגמ', גם היסו"ע חולק לגמרי על הרז"ה, ואיך אפשר לפסוק כהחזו"א.
ואין ספק שאילו ראה החזו"א את דבריהם היה פוסק אחרת כי הרי חיפש את האמת.
יומם ולילה כתב: וכל מה שהעתיק משאר המקומות לא היה מגמתי כלל אלא כתב מה שהצליח למצוא בנידון זה. וחכמים הזהרו בדבריכם
שמונה עשרה שעות כתב:נ.ב. הכיצד נתחלף ל"יומם ולילה" בין יום ללילה דהינו בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון.
לחם_יומם כתב:מפני מה נחשוד כי נתחלף בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון?
יומם ולילה כתב: ומה שמביאים מרב חסמן שהדברים לא נכונים,
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 349 אורחים