פרשת_דרכים כתב:ולעומת זה, המתחכם עיניו בראשו, יוצא בכלים שאולים מודה במקצת ומרחיק עדותו. (הראה לי מישהו חיבור בן זמנינו על הלכות מצב"פ, שטפל לו המחבר מיליו בראש ובסוף, ורובו ככולו "משיכה מפורשת מן התורה", העתקה מתוך השד"ח. אלא שהקדים לו המחבר בראש הדברים "וכתב השד"ח בקונטרס המציצה", ורק עיון במקור מגלה כי ציטוט דברי השד"ח מסתיים אחר מספר עמודים...)
השואל מרבו כתב:אם למי שהוא יש שכל, שיעשה שילוב כזה: שוטנשטיין עם קומיקס... (ומתיבתא עם קומיקס למג"ש...)
א. חיים כתב:השואל מרבו כתב:אם למי שהוא יש שכל, שיעשה שילוב כזה: שוטנשטיין עם קומיקס... (ומתיבתא עם קומיקס למג"ש...)
יש לך חוש מסחרי גאוני, תשמע לי, אתה מתבזבז כאן בפורום.
גמרא מבוארת עם קומיקס, זה יהיה רב מכר.
גימפעל כתב: יש מביניהם גם מפורסמים לגדולי ישראל.
א. חיים כתב:לא בדיוק אותו נושא, אבל משלים את התמונה ...
אני מתאר כאן שיחה שהיתה לי לפני זמן מה, בא' מחנויות הספרים בבני ברק, ומן הכי חשובות שבהן - עם א' העובדים שם (ות"ח לו על הכנות).
אני: כל הספרים החדשים שמונחים כאן ממחברים דהיום - קונים אותם ?
העובד: אף אחד לא קונה כלום מהם.
אני: אז למה אנשים מוציאים אותם ?
העובד: הם רוצים להחשב "בעל מחבר", זה מועיל לשידוכים של הילדים.
אני: ולמה אתם מחזיקים אותם בחנות ?
העובד: בעל הבית מחזיק אותם כדי שלחנות יהיה מראה תורני.
אני: מה אנשים קונים היום ?
העובד: קומיקס.
אני: האם קונים מפרשים ותיקים של הגמ' ?
העובד: כבר לא, קונים רק מתיבתא.
אני: מתיבתא זה לבעלי בתים, לא ?
העובד: מגידי שיעורים קונים מתיבתא, בעלי בתים קונים שוטנשטיין.
ואידך זיל גמור.
ארזי ביתר כתב:א. חיים כתב:לא בדיוק אותו נושא, אבל משלים את התמונה ...
אני מתאר כאן שיחה שהיתה לי לפני זמן מה, בא' מחנויות הספרים בבני ברק, ומן הכי חשובות שבהן - עם א' העובדים שם (ות"ח לו על הכנות).
אני: כל הספרים החדשים שמונחים כאן ממחברים דהיום - קונים אותם ?
העובד: אף אחד לא קונה כלום מהם.
אני: אז למה אנשים מוציאים אותם ?
העובד: הם רוצים להחשב "בעל מחבר", זה מועיל לשידוכים של הילדים.
אני: ולמה אתם מחזיקים אותם בחנות ?
העובד: בעל הבית מחזיק אותם כדי שלחנות יהיה מראה תורני.
אני: מה אנשים קונים היום ?
העובד: קומיקס.
אני: האם קונים מפרשים ותיקים של הגמ' ?
העובד: כבר לא, קונים רק מתיבתא.
אני: מתיבתא זה לבעלי בתים, לא ?
העובד: מגידי שיעורים קונים מתיבתא, בעלי בתים קונים שוטנשטיין.
ואידך זיל גמור.
מהבאת הסיפור הנה, אני מבין שאת דברי העובד מקבל כבודו כתורה מסיני. ביודעי ומכירי קאמינא, על ספרים תורניים רבים מספור, שאין ביניהם ובין שוטנשטיין ומתיבתא אפילו קשר מקרי, שנמכרים באלפי עותקים.
לכאורה, לגבי ספרים בלימוד של אברכים - גם המופלגים שבהם - הוא צודק. ותל"מ.
ארזי ביתר כתב:חלילה לי מעשות כדבר הרע הזה, להשמיץ את יהלומי אומתנו. לצערנו הרב, הציבור הרחב לא מספיק מונח בנושאים התורניים כפי שהם מונחים בהם, ולכן אין ביקוש לספריהם. בטוחני, שבקרב הלנים בעומקה של הלכה, הביקוש לספרים אלו, רב עשרת מונים על הביקוש לספרי שוטנשטיין ומתיבתא.
גימפעל כתב:ארזי ביתר כתב:חלילה לי מעשות כדבר הרע הזה, להשמיץ את יהלומי אומתנו. לצערנו הרב, הציבור הרחב לא מספיק מונח בנושאים התורניים כפי שהם מונחים בהם, ולכן אין ביקוש לספריהם. בטוחני, שבקרב הלנים בעומקה של הלכה, הביקוש לספרים אלו, רב עשרת מונים על הביקוש לספרי שוטנשטיין ומתיבתא.
אך הציבור הרחב מונח בספרי הלכה של רבנים ומורי הוראה ?
ארזי ביתר כתב:גימפעל כתב:ארזי ביתר כתב:חלילה לי מעשות כדבר הרע הזה, להשמיץ את יהלומי אומתנו. לצערנו הרב, הציבור הרחב לא מספיק מונח בנושאים התורניים כפי שהם מונחים בהם, ולכן אין ביקוש לספריהם. בטוחני, שבקרב הלנים בעומקה של הלכה, הביקוש לספרים אלו, רב עשרת מונים על הביקוש לספרי שוטנשטיין ומתיבתא.
אך הציבור הרחב מונח בספרי הלכה של רבנים ומורי הוראה ?
יהלומים מוכרים למבינים. מי שלא מבין ביהלומים, לא ישלם את מחירם הגבוה, משום שהוא גבוה מידי לדעתו.
ספרי האברכים החשובים, המסולאים בפז ויקרים מני יקר, נמכרים רק למבינים - יושבי אוהל. ספרי הלכה של רבנים ומורי הוראה, נמכרים לציבור הרחב, רק במידה והם אכן נגישים ונוחים להבנת פשוטי העם.
מכירות גבוהות של ספר, מעידות בדרך כלל, על נגישותו להבנת אותם יהודים שלא זכו להיות מיושבי ביהמ"ד. אין עדות המכירות נוגעת לאיכות הספר.
גימפעל כתב:לדעתך (אם המדד שלך הוא כמות העותקים הנמכרת) אברכים הם יהלומים יקרים יותר מגדולי הדור.
ארזי ביתר כתב:גימפעל כתב:לדעתך (אם המדד שלך הוא כמות העותקים הנמכרת) אברכים הם יהלומים יקרים יותר מגדולי הדור.
לדעתי, אברכים הם היהלומים המובחרים ביותר. גדולי הדור, אינם בתוך המדדים הרגילים.
קאצ'קלה כתב:מותר לגלות?
רבי יצחק שטרנהל, כותב בספרו כוכבי יצחק, חלק א, ניו יורק תשכ"ט, פתיחה, מאמר ראשון, עמ' טו: "מאז ומתמיד הפליאני הדבר למה לא הזכירו רבותינו בעלי השלחן ערוך שום דבר בענין 'לומר דבר בשם אומרו' מצד החיוב והמצוה... עבירה זאת היא מאלו שלדאבוננו רבים אינם נזהרים בה, ולעתים אפילו תלמידי חכמים שיראתם קודמת לחכמתם אינם עומדים בנסיון עבירה זו ונתפסים. למען חזק את הנ"ל אציין על כמה מקרים לשם דוגמא, ואסתפק בראשי תיבות: ספר עי"א שלקח דפים שלמים מספר דעת סופר על מס' גיטין, וספר ע"ש הנדפס עם ספר ע"י שלקח מספר חוט המשולש על התורה, וספר ת"י עיין שם סימן ט"ז שהעתיק מלה במלה מספר לחמי תודה דף ריש."
כונתו לספרים: ע'מק י'הושע א'חרון (ווילדמאן, ווארשא תרע"ג), וע'מודי ש'מואל שבתוך ע'מודי י'הונתן (ווארשא תרע"ג), ות'רומת י'עקב (ווילנא תרע"א).
גימפעל כתב:ארזי ביתר כתב:גימפעל כתב:לדעתך (אם המדד שלך הוא כמות העותקים הנמכרת) אברכים הם יהלומים יקרים יותר מגדולי הדור.
לדעתי, אברכים הם היהלומים המובחרים ביותר. גדולי הדור, אינם בתוך המדדים הרגילים.
או שמדד הספרים אינו מדד, או אפי' יותר מכך אין בכלל מדד.
הגהמ כתב:רבי יצחק שטרנהל, כותב בספרו כוכבי יצחק, חלק א, ניו יורק תשכ"ט, פתיחה, מאמר ראשון, עמ' טו: "מאז ומתמיד הפליאני הדבר למה לא הזכירו רבותינו בעלי השלחן ערוך שום דבר בענין 'לומר דבר בשם אומרו' מצד החיוב והמצוה...
פלפלת בחכמה כתב:לפני שנים מספר הראני מישהו איזה ספר מלפני כמאה שנה ובו כותב המחבר שאמר פעם איזה ווארט נפלא לחבירו וחברו הפליא הווארט ואחר כך כשהחבר הדפיס את הווארט משלעצמו הביא הווארט מדנפשיה, ועל זה כותב הראשון שבעולם האמת אטעון לו כולה שלי.....
מישהו יודע איזה ספר זה?
פרשת_דרכים כתב: ישנו ה'פלגיאט', או 'גניבה ספרותית' - בה מתעטף אדם בטלית שאינה שלו ע"י העתקת יצירה שלימה, או חלק ממנה, וייחוסה על שמו. לפעמים נעשה הדבר בצורה מגושמת, דמחציף איניש נפשיה למימר כולה שלי. ולעומת זה, המתחכם עיניו בראשו, יוצא בכלים שאולים מודה במקצת ומרחיק עדותו. (הראה לי מישהו חיבור בן זמנינו על הלכות מצב"פ, שטפל לו המחבר מיליו בראש ובסוף, ורובו ככולו "משיכה מפורשת מן התורה", העתקה מתוך השד"ח. אלא שהקדים לו המחבר בראש הדברים "וכתב השד"ח בקונטרס המציצה", ורק עיון במקור מגלה כי ציטוט דברי השד"ח מסתיים אחר מספר עמודים...).
יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם
מענה איש כתב:ושמענו על מחבר שהושיב אברך ת''ח שישב על ליקוט הלכתי מסוים מריש עד גמירא והמשלח פה ושם נתן לו הוראות על מה לכתוב בבחינת הגיה בו אות אחת וכו'
והספר יצא לאור על שמו של אותו מחבר.
לייטנר כתב:יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם
ודע שהדברים שאומרם באלו הפרקים, ובמה שיבא מן הפירוש אינם ענינים בדיתים אני מעצמי, ולא פירושים שחדשתים, ואמנם הם ענינים לקטתים מדברי החכמים במדרשות ובתלמוד וזולתו מחבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן הקדומים והחדשים, ומחבורים הרבה מבני אדם, ושמע האמת ממי שאמרו, ואפשר שאביא פעמים מאמר אחד כלו מספר מפורסם בלשונו, ואין בכל זה רוע, ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם, שאני כבר התודעתי בזה, ואף על פי שלא אזכור אמר פלוני אמר פלוני שזה אריכות אין תועלת בו, ואפשר שהיה מביא שם האיש ההוא לחשוב מי שאין חיך לו שהדבר ההוא נפסד, ובתוכו רע, שלא יבינהו, ומפני זה ראיתי שלא לזכור האומר, שכוונתי התועלת לקורא ולבאר לו הענינים הגנוזים בזאת המסכתא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 214 אורחים