יבנה כתב:עי' יבמות יז. ברש"י ובמהרש"ל.
דיברו בגמ' על המקומות שהגלה סנחריב את עשרת השבטים, ואמרו שכולן לפסול.
ופירש"י שכוונת הדברים שיש פסול בעשרת השבטים שנטמעו בגוים ולא הקפידו על איסורי חיתון הנוהגים בישראל יתר על גוים.
מהרש"ל הביא בשם הערוך שמקומות אלו הם במדינת אשכנז.
א"כ לשיטת הערוך מומלץ לא להתחתן עם גויי מדינת אשכנז. אבל אין לזה שום קשר ליהודי אשכנז שהגיעו לשם מצרפת ואיטליה יותר מאלף שנה אח"כ ולא התערבו בגוים.
איפה זה המהרש"ל.
בספר ים של שלמה מסכת יבמות פרק א סימן יב אני לא מוצא את זה:
יב. דין דצרת הבת מותרת אפי' לכהן, ודין דהאידנא מקבלים גרים מן הכל, ודין עכו"ם שקידש ישראלית אין חוששין לקידושיו, אפילו בדוכתי דקביעי:
מסקינן (ט"ז ע"א) חגי הנביא אמר ג' דברים, צרת הבת מותרת אפי' לכהן, כלומר, שאינו צריכה חליצה, ועמון ומואב, אעפ"י שמעשר נוהג בהן מדרבנן, מ"מ איסור שביעית לא היה נוהג בהן, אפי' בזמן הבית, כדי שיסמכו עליהם העניים שבארץ ישראל, שאין להם מה לאכול בשביעית, לפי שבטל לקט שכחה ופיאה, והולכין שם, ונוטלין לקט שכחה ופאה, וגם מעשר עני, ועוד היו משכירין עצמן העניים למלאכה, לחרוש ולזרוע ולקצור, ומקבלים גרים מן הקרדוים, ומן התרמודי', פי' רש"י, ולא אמרינן ממזרים הן, מבנות ישראל שבאו עליהם עכו"ם, ואין להקשות, א"כ ש"מ שחגי הנביא סבר עכו"ם ועבד על הבא על בת ישראל הולד ממזר, דאי הולד כשר, מה צריך להעיד שמקבלים, ועוד מחלק בסוגיא, דוקא מן קרדוים מקבלים, אבל לא מן קרתוי', שבחזקת פסולי הם, לכן נראה לפרש, דסבר שפיר הולד כשר, והוא כישראל משומד, וכדי שלא ניחוש שמא (עירבו) [עברו] ולא נזהרו, ובעל אחר זה אחותו, או אשת אחיו, כדרך העכו"ם, שאינם נזהרים, משום הכי העיד על הקרדוים ותרמודי', שאינם מחזקת אלו, ובענין זו פי' רש"י לקמן (י"ז ע"א, ד"ה זו) אבל האידנא מקבלים גרים מן הכל, וכל הפורש מרוב קפריש, ואין קביעות לשום אומה, כי נתבלבל הכל, כמו שפסק הרמב"ם (ה' איסורי ביאה פי"ב הכ"ה) ושאר מחברים, ומסקינן לקמן (ט"ז ע"ב) אמר רב אסי עכו"ם שקידש בזמן הזה, חוששין לקדושיו, שמא מעשרת שבטים הוא, פי', שמא עכו"ם באו על בנות ישראל כו', כדפי', וא"כ הולד ממזר, וחוששין לקדושין, ומוקי בגמרא באתרא דקביעי עשרת שבטים, ולא ק"ל כהאי פיסקא. דהאידנא אין קבוע, כדפירש', ותימא על האגודה שהביא זאת לפסק הלכה, והלכה מרווחת בישראל דלא חיישינן לשום קידושי עכו"ם, גם הסוגיא בגמרא פליג עליה, ולרווחא דמילתא אכתו' מה שמצאתי במרדכי (הגה"מ סימן צ"ז) בשם ר"ח ז"ל וז"ל, אמר רב אסי עכו"ם שקידש כו', פסק ר"ח, דלא ק"ל כהאי פיסקא, ואפי' בדוכתא דקביעי, אבל משומד שקידש (פי') [הוי] קידושין דאורייתא, כדתני' סוף פר' החולץ (לקמן מ"ז ע"ב) טבל ועלה, הוי כישראל לכל דבריו, למאי הילכתא, דאי הדר ביה, וקידש אשה ישראלית, משומד הוי, ומקודשת אז"ק: