מה שנכון נכון כתב:תודה רבה.
גם בהדפסה שבידי (תשס"ד), ושבאוצר (תשס"ז), חסרים מלואים אלו.
כדאי להפנות את תשומת לב מנהלי האוצר להוסיף עמודים אלו בגירסא הבאה.
זאב ערבות כתב:מה שנכון נכון כתב:תודה רבה.
גם בהדפסה שבידי (תשס"ד), ושבאוצר (תשס"ז), חסרים מלואים אלו.
כדאי להפנות את תשומת לב מנהלי האוצר להוסיף עמודים אלו בגירסא הבאה.
באיזו גירסא? הספר במהדורת מה"ק כפי שציינתי אינו נמצא באוצר.
מה שנכון נכון כתב:עדיין איני מבין. הספר שנמצא במקוון (בקישור הנ"ל) ישנו גם בדיסק בחבילת מוה"ק, כבר מכו"כ גרסאות, כולל האחרונה שבידי.
ושא_נס כתב:ר' ראובן מרגליות בספרו שערי זהר (תשט"ז) אדר"נ פט"ז: "לפי שאין יצר הרע בבהמה. עיין ניצוצי זהר נח ס"א ריש ע"א אות א' , ומקור חסד (מהדורא תליתאה) לספר חסידים סימן מ"ז באריכות".
ומן הסתם מתייחס לדבריו בנדפס בתשי"ז כמהדורה שלישית, לא כן?
והרי הוא כמבואר בספרו מקור חסד שם אות ד עמ' קו-קז.
*
בקובץ של המלואים - נזכר שו"ת משנה הלכות דומני משנת תשי"ט. כך שמהדורה זו נדפסה אחר תשי"ט. ולא העמקתי בכל האריכות לעיל אודות שנת ההדפסה של מהדורה זו.
ושא_נס כתב:יישר כוחך החכם זאב ערבות.
אם מהדורה ששית נדפסה בתשל"ח - סביר שהעמ' האלו נדפסו כבר במהדורה קודמת.
צריך לראות מה הספר המאוחר ביותר שנזכר בעמ' אלו, וגם לפי זה אפשר ללמוד. כאמור היא אחר תשי"ט קרוב לודאי.
רר"מ נפטר בתשל"א, ודומני הוא היה חולה איזה פרק קודם פטירתו, וסביר להניח כי מוסד הרב קוק לא הדפיסו זה מרשימותיו אחר פטירתו (איפה רשימות אלו באמת? איפה העותק שלו? איפה ספרייתו הפרטית? האם במכון שעוסק בכתביו, דומני בעיר באר שבע, אלו שהדפיסו נפש חיה שלו חדש שאינו של מוסד הרב קוק?), אלא הוא עצמו הדפיס זה באחת המהדורות שנדפסו קודם שחלה ונפטר, ובמהדורת תשל"ח מדובר בעצם בצילום של משהו יותר מוקדם.
שמא אפשר לבדוק בקטלוג הספריה הלאומית לפי מספרי העמ' בפירוט הספר, במידה ואכן יש פירוט (לא תמיד יש למרבה הצער). ועתה בדקתי ומה שיש בספריה בירושלם הוא כדלהלן: ירושלים תשי"ז, ירושלים תשכ"ד, ירושלים תש"ל, ירושלים תשל"ח. אולי דפים אלו נדפסו לראשונה בתשכ"ד, או תש"ל? ואם בתשכ"ד, שמא ושמא ושמא יש גם בשל תש"ל חדשות? תלוי כאמור מתי הוא חלה, וצריך בדיקה בעותקים רבים.
לפי האמור הדעת נותנת כי דפים אלו נכתבו ונדפסו בין השנים תשי"ז-תשל"א.
*
די ברור שהמהדורות בהן נשמטו מלואים אלו, לא נעשה בהן הדבר בכונת מכוון ובסיבה זדונית, ומה כבר יש להסתיר ברשימות אלו.
אלא שלריבוי המהדורות והצילומים ותפוצת הספר הלזה, באחת המהדורות צולמה מהדורה בה אין את העמ' האלו, וכן הלאה. צריך להסב את תשומת לבם של מוסד הרב קוק לכך, ומן הסתם ישישו וישמחו להוסיף זה במהדורה עתידית. ובכלל הגיע הזמן שידפיסו ספר חסידים עם מקור חסד מחדש, כשכל ההשמטות משובצות במקומן, הן למקור חסד וביותר מכך לספר ברית עולם, וכשם ששומר הברית שוקע לנכון בספר ברית עולם במהדורה הנעימה של מכון חברת אהבת שלום.
מה שנכון נכון כתב:תודה רבה.
גם בהדפסה שבידי (תשס"ד), ושבאוצר (תשס"ז), חסרים מלואים אלו.
כדאי להפנות את תשומת לב מנהלי האוצר להוסיף עמודים אלו בגירסא הבאה.
זאב ערבות כתב:ראשית, באוצר מופיעה המהדורה הראשונה שהוציא ר"ר מרגליות שנדפסה בלבוב בשנת תרפ"ד, ונדפסה מחדש מאמהות בשנת תשמ"ה ע"י הוצאת נתיבה. ואם תשאלו מי צריך מהדורה ישנה זו? התשובה היא מתנגדי הציונות וכל הקשור אליה, שמאז עלייתו לארץ של הרב מרגליות והצטרפותו למחנה הציוני החרימו אותו ואת ספריו שנדפסו ע"י מה"ק, אך בכל זאת מעוניינים בספר חסידים שלו, אז קוראים לזה המהדורה שלפני "החטא"! ראוי לציון שבעותק שבאוצר נשמט דף השער הראשון (המובא כאן) ומובא דף חלק שנדפס עליו ירושלים תשי"ז ויתכן שזו היתה המהדורה הראשונה שלפני החטא שנדפסה בארץ, ומעניין שאף המהדורה הראשונה של מה"ק היא תשי"ז.
כעת, אם תעקבו אחר הצילומים בקובץ, המהדורה הראשונה שברשותי היא המהדורה השלישית, מדף השער נשמט שנת ההוצאה הראשונה תשי"ז, ומאחרי דף השער כתוב: נדפס מאמהות תשכ"ד. אם תעיינו בביליוגרפיה המצורפת תראו שמופיע שם שיש תוספת של 8 עמ' - מלואים למקור חסד מהדורה שלישית! אך דפדפתי ודפדפתי ואין! גם לא נראה שמישהו חתך בסכין גילוח.
[/quote]ושא_נס כתב:עתה העמקתי בענין זה קצת יותר, וזה אשר העליתי בחכתי בעזר משדי.
ר' ראובן מרגליות הדפיס "מהדורא קמא" של מקור חסד עם ספר החסידים, בשנת תרפ"ד בעירו לבוב. במהדורה זו נדפסו הגהות של גדולים רבים מאירופה, אשר חלקם נספו בשואה הי"ד.
"מהדורא תנינא" של מקור חסד נדפסה בעירו לבוב בשנת תרצ"ה, ובה הוספות רבות על הנדפס במהדורת תרפ"ד (במפעל הביבליוגרפיה בהוצאה זו: "עיקר הספר, פרט להוספות החדשות, ד"ס של Lwow, [תרפ"ד]").
"מהדורא תליתאה" היא מהדורת מוסד הרב קוק אשר נדפסה בשנת תשי"ז. ואליה מכוון ציונו בספרו שערי זהר משנת תשט"ז, ובעצם ציין לה כשנה קודם שנדפסה, אך החומר כבר היה ערוך ומוכן לדפוס.
על מהדורת תשי"ז נדפס כאמור קונטריס מלואים במהדורת תשכ"ד שמצוי בחלק מהעותקים, וכפי הנראה מצוי גם רק בחלק מן העותקים במהדורות הבאות, וקונטרס זה נקרא "מלואים למהדורא תליתאה", היא היא מהדורת מוסד הרב קוק שבעצם כל אמהותיה עד עצם היום הזה נחשבות ל"מהדורא שלישית" ואחרונה שהדפיס רר"מ.
מהדורת נתיבה אשר נדפסה בתשמ"ה, היא צילום של תרפ"ד או תרצ"ה, ולא בדקתי עתה. והבה ונקוה כי היא מצולמת מתרצ"ה שיש בה תוספות על זו של תרפ"ד.
כאמור מהדורת נתיבה היא מהדורת הצילום הראשונה!!!! של אחד מדפוסי לבוב, ובשנת תשי"ז לא נדפסה אף מהדורת צילום של אחד מדפוסי לבוב, ולא קיימת רשומה כזו במפעל הביבליוגרפיה ובקטלוג הספריה הלאומית.
אין ספק כי שגיאה ושגגה היא באוצר החכמה, וטעו הרושמים בגלל מהדורא תליתאה של מוסד הרב קוק אשר נדפסה בתשי"ז, וה'ן חליפות למו. ושגיאה זו הביאה החכם דלעיל לכתוב: "ומעניין שאף המהדורה הראשונה של מה"ק היא תשי"ז".
משולל מן ההגיון כי ר' ראובן מרגליות הדפיס בשנה אחת מהדורה מתוקנת במוסד הרב קוק, ומהדורה נוספת מצולמת של משהו פחות מעודכן. וכמובן כשהיה חי יכול היה למנוע הדפסה כזו, שהרי הזכויות היו שלו.
(טוב שלפחות אף אחד לא טעה ויצר "תקדים" של שני ספרים שהדפיס מחבר באותה שנה, אחד ישן ולא מעודכן ואחד חדש ומשופר... לא אופתע אם נראה באיזה רישום ביבליוגרפי של ספרי ר' ראובן מרגליות, רישום של "ירושלים תשי"ז צילום דפוס לבוב"...).
כל זה ממש ממחיש מה שרשמתי פה לעיל אודות אופן הוספת הקונטריס הנוסף בתשכ"ד שהועלה פה, כי צריך זהירות מירבית באופן הרישום במדה והוא יתווסף למהדורת אוצר עתידית.
מעיקרא לא מובן מדוע היה צורך באוצר לשנות שנת ההדפסה של מהדורת נתיבה, ולא ליתן הפרטים בדיוק כבצילומם.
איך שיהיה לכאורה יש באוצר בעקיפין אחד מדפוסי לבוב, ובמדה ואינה מהדורת תרצ"ה צריך להשלים גם מהדורה זו אשר יש בה הגהות גדולים שאינן במהדורת לבוב תרפ"ד. ואודה מאד למי שיברר בדיוק מה יש באוצר, האם תרפ"ד או תרצ"ה, ועל פי זה אפשר יהיה להשלים ולהשיג המהדורה האחרת.
***
לעיל הביא החכם זאב ערבות אודות קודם החטא ואחר החטא. מילדותי שמעתי כי קיימת מהדורה ישנה של מקור חסד אשר בה הגהות גדולי אירופה נדפסו בסדר אחר וביותר שלמות ממה שנדפסו במהדורת מוסד הרב קוק בתשי"ז, ואצלי היה ברי ומחוור כל השנים כי הסיבה בהדפסת מהדורה זו היא כנ"ל בגלל הגהות הגדולים שבה, ולא בגלל חטא ציונותו ועלייתו ארצה ואהבת ציון והמדינה. וכבר ראינו רבים המחזיקים עצמם "קנאים", אשר באמתחות ספריהם מצויים ספרים שנדפסו בהוצאות "ציוניות" וכיו"ב. ושמא צריך לברר מה טיב הספרים שנדפסו בהוצאת נתיבה, ואפשר לברר גם עם המו"ל.
אותם חוששים לקודם החטא ואחר החטא, לא מצינו בם כמעט חילוקים אלו, ואלו שהחליטו להחרימם סופם פגם אף תחילתם, ומה הועילו בהדפסה מוקדמת של חכם "פסול" בעיניהם.
אבישי מספריית הרמבם כתב:שלום
א. הרב ראובן מרגליות זצ"ל היה נשיא המזרחי בגליציה המזרחית טרם עלותו ארצה. כך ש"ציוניותו" היתה ידועה לכל.
ב. אין לסמוך על דברי בייגלאייזן. כתבתי על כך ברשימתי על "הרב ראובן מרגליות והרבי ממונקטש – סיפור שטרם סופר" בבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם.
בברכה
אבישי אלבוים
ספריית הרמב"ם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 285 אורחים