לענין כתב:תקיעת שופר עם כניסת השבת.
חד ברנש כתב:הלכות תשובה.
זאב ערבות כתב:קטע מהספר איידי דזוטר מהרה"ד דוד קאהן שיצא לאור ממש בימים אלו ובו רשימה קצרה של הלכות שנשתנו במשך הדורות.
האם יש גם הלכות בשו"ע שלא נוהגים בהם היום?
יאיר כתב:בגמ' בברכות כתוב לקבוע מקום ללימודו ולא נפסק בשו"ע.
(או שזה לא מוזכר ברמב"ם ולכן לא שייך לאשכול?)
חד ברנש כתב:יאיר כתב:בגמ' בברכות כתוב לקבוע מקום ללימודו ולא נפסק בשו"ע.
(או שזה לא מוזכר ברמב"ם ולכן לא שייך לאשכול?)
בברכות כתוב, לקבוע מקום לתפילתו, אלא שהרי"ף גרס: לתלמודו, והמג"א הביאו באיזה ס"ק. אני כותב מזכרון.
יאיר כתב:בכלל, אפשר לצוות אדם להיות שמח אם אינו שמח? (אולי רק לנסות ע"י פעולות חיצוניות וכדומה)
דרומי כתב:הרמב"ם פסק (הל' דעות פ"א ה"ד) שאדם צריך להיות "שמח כל ימיו", ואולי משום הכי לא הביא כלל דברי חז"ל ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה".
דרומי כתב:[בהל' שמחות כ' הרמב"ם שיש חובת אבלות גם לקרובי האבל (ל"ע) - כגון סבא ודוד כו' - בפניו, ולמעשה אין נוהגים כן]
כל הדין של שושבינות בחתונה והחוב להחזירה כו' אינו נוהג כיום
מקדש מלך כתב:זרוע לחיים וקיבה
שריפת חלה
(לא ממש לא נוהגים, אבל שניהם כמעט ונשתכחו מטעמים שונים)
מקדש מלך כתב:רבים לא נהגו לשרוף חלה, והחזון איש נראה לי כותב שכיון שיש בזה טירחה, יש לחוש שיתרשל בשריפתן ויבוא להם לידי תקלה בינתיים.
מקדש מלך כתב:רבים לא נהגו לשרוף חלה, והחזון איש נראה לי כותב שכיון שיש בזה טירחה, יש לחוש שיתרשל בשריפתן ויבוא להם לידי תקלה בינתיים.
לגבי זרוע לחיים וקיבה, אכן לא נותנים. אבל הסיבה לזה בגלל שכהיום כמעט תמיד מדובר בבהמות נכרי, וכיון שהוא לוקח את הטריפות פטורים מזרוע לחיים וקיבה על פי מה שכתב אחד מהראשונים, איני זוכר כעת מי. גם כשזה בהמות ישראל, החזון איש כותב לא לתת כיון שהם כהני חזקה, אלא לשום דמים. ויש חולקים, ותכליס' המצווה כמעט ונשתכחה (כי גם כשאין שום תירוץ למה לא לתת, מארגנים איזה נוסח מתוחכם על מנת להימנע מהם, והשמועה טוענת שגם המתרשלים מלסדר את הנוסח לא נותנים). ויש איזה ארגון כהנים בחו"ל שהוציא ספר שלם על מנת לזעוק ככרוכיה שהמצווה נוהגת גם בימינו, אבל לא נראה לי שעשה רושם (בשגם האמת שכל השחיטות שבאורוגאי ופולין וכדומה באמת פטורים מדינא)
מקדש מלך כתב:רבים לא נהגו לשרוף חלה, והחזון איש נראה לי כותב שכיון שיש בזה טירחה, יש לחוש שיתרשל בשריפתן ויבוא להם לידי תקלה בינתיים.
לגבי זרוע לחיים וקיבה, אכן לא נותנים. אבל הסיבה לזה בגלל שכהיום כמעט תמיד מדובר בבהמות נכרי, וכיון שהוא לוקח את הטריפות פטורים מזרוע לחיים וקיבה על פי מה שכתב אחד מהראשונים, איני זוכר כעת מי. גם כשזה בהמות ישראל, החזון איש כותב לא לתת כיון שהם כהני חזקה, אלא לשום דמים. ויש חולקים, ותכליס' המצווה כמעט ונשתכחה (כי גם כשאין שום תירוץ למה לא לתת, מארגנים איזה נוסח מתוחכם על מנת להימנע מהם, והשמועה טוענת שגם המתרשלים מלסדר את הנוסח לא נותנים). ויש איזה ארגון כהנים בחו"ל שהוציא ספר שלם על מנת לזעוק ככרוכיה שהמצווה נוהגת גם בימינו, אבל לא נראה לי שעשה רושם (בשגם האמת שכל השחיטות שבאורוגאי ופולין וכדומה באמת פטורים מדינא)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים