מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
קמצן_קדוש
הודעות: 239
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ב' אוקטובר 29, 2018 10:04 am

א] ברש"י על הגמרא (ביצה טו:) כתב:
בעלי פטסין - חביות גדולות הכינו להם באנומלין ומסך משתאות לפיכך מהרו לצאת כלומר בעלי נפש הן ואינן יגיעין לשמוע תורה:

ומשמע שהוא לגנאי (?)

דוגמא הפוכה היא (לדוגמא) במסילת ישרים שכתב (סו"פ ד'):
הן כל אלה ההשקפות שישקיף עליהן האדם ויקנה בם מדת הזהירות ודאי, אם בעל נפש הוא.


ע"כ.

ב] בעניין אחר,
כתב המ"ב (סימן צ', הלכות תפילה סוס"ק כ"ח) וז"ל:
כתב בתשובת רדב"ז תפוס שהשר נתן לו רשות יום אחד להתפלל עם הצבור במנין איזה יום שירצה יתפלל אותו יום תיכף ולא יחמיץ המצוה להמתין על יום כיפור או פורים ועיין בח"א כלל ס"ח ובנשמת אדם שהאריך בכמה פרטים שיש בענין זה:


וקצת תמיהה בזה למה אמר דווקא "פורים"?
(ומילא יו"כ וכו' אבל למה לא ראש השנה אלא דווקא פורים?)

המצפ"ה לתשוב"ה.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' אוקטובר 29, 2018 12:28 pm

א] כנראה ש"בעל נפש" מתייחס אל הגוף, מלשון "נופש", ופעמים להיפך, על הנפש, שדואג לנפש. וכך הוא פשוטו בדרך כלל ("בועל נפש יחוש.." וכיו"ב). מעניין אם יש עוד דוגמאות כדברי רש"י בביצה הנ"ל.

ב] פורים מפני מצות קריאת המגילה. וצ"ע במקור הדברים בתשו' הרדב"ז.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוקטובר 29, 2018 6:25 pm

ההוראה של 'בעל נפש' היא: בעל חשק (השווה רש"י בפרשת חיי שרה: 'נפשכם' – רצונכם),
והוא משמש כינוי הן לאיש ששואף לדברים שבגשם, כגון:
א. רש"י על הפסוק במשלי 'וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה' - אִם רַעַבְתָן אַתָּה וְתָאֵב לֶאֱכֹל, טוֹב לִתְחֹב סַכִּין בֵּין שִׁנֶּיךָ.
ב. רש"י פרק הבא על יבמתו: אִם יֵשׁ לְךָ חוֹר קָטָן בְּכוֹתֶל רָעוּעַ, סְתוֹם אוֹתוֹ מִיָּד, וְלֹא תַּרְחִיב בַּנֶּקֶב לְשַׁפֵּץ בּוֹ טִיט וּלְבֵנִים הַרְבֵּה לְיַפּוֹתוֹ; וְאִם בַּעַל נֶפֶשׁ אַתָּה לְהַנְאוֹת בִּנְיָנֶיךָ, הַרְחֵב הַנֶּקֶב וְשַׁפְּצֵהוּ לִהְיוֹת יָפֶה, וְלֹא תַּפִּיל אֶת כָּל הַכּוֹתֶל וְתִבְנֵהוּ.

והן לאיש ששואף לדברים שברוח, כגון:
א. אָמַר רַבָּה, בַּעַל נֶפֶשׁ (חסיד, רש"י) לֹא יִלְתּוֹת (שלהי כל שעה). אָמַר רַבִּי זֵירָא, מִדִּבְרֵי כּוּלָּם נִלְמַד, בַּעַל נֶפֶשׁ (חסיד, רש"י) לֹא יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה (פרק כל היד).
ב. בפ"ק דחולין: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר שַׁדְּרֵהּ רַבִּי מֵאִיר לְאֵתוּיֵי חַמְרָא מִבֵּי כּוּתָאֵי, אַשְׁכְּחֵהּ הַהוּא סָבָא, אָמַר לֵהּ, 'וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה' - אִם אָדָם כָּשֵׁר אַתָּה, כִּדְאָמְרִינַן בִּפְסָחִים 'בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יִלְתּוֹת', אָדָם כָּשֵׁר (רש"י).
ובהמשך: פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב. בְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא, 'כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלוֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה', אִם יוֹדֵעַ תַּלְמִיד בְּרַבּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַחֲזִיר לוֹ טַעַם, בִּין, וְאִם לָאו, תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלוֹעֶךָ; אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אַתָּה, פְּרוֹשׁ הֵימֶנּוּ. (אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה וּמִתְאַוֶּה לִשְׁאוֹל וְלַעֲמוֹד עַל הָעִיקָּר, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ, פְּרוֹשׁ הֵימֶנּוּ - רש"י).

קמצן_קדוש
הודעות: 239
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ב' אוקטובר 29, 2018 11:14 pm

יש"כ!

חיימקה
הודעות: 1315
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי חיימקה » ב' אוקטובר 29, 2018 11:42 pm

קמצן_קדוש כתב:כתב המ"ב (סימן צ', הלכות תפילה סוס"ק כ"ח) וז"ל:
כתב בתשובת רדב"ז תפוס שהשר נתן לו רשות יום אחד להתפלל עם הצבור במנין איזה יום שירצה יתפלל אותו יום תיכף ולא יחמיץ המצוה להמתין על יום כיפור או פורים ועיין בח"א כלל ס"ח ובנשמת אדם שהאריך בכמה פרטים שיש בענין זה:


וקצת תמיהה בזה למה אמר דווקא "פורים"?
(ומילא יו"כ וכו' אבל למה לא ראש השנה אלא דווקא פורים?)

המצפ"ה לתשוב"ה.


שו"ת רדב"ז חלק ד סימן יג
(אלף פז) שאלה ראובן היה חבוש בבית האסורים ולא היה יכול לצאת להתפלל בעשרה ולעשות המצות והתחנן לפני השר או ההגמון ולא אבה שמוע להניחו זולתי יום אחד בשנה איזה יום שיחפוץ. יורה המורה איזה יום מכל ימות השנה יבחר ראובן הנזכר ללכת לבית הכנסת:

תשובה הנה ראיתי אחד מחכמי דורנו בתשובה דבר זה צלל במים אדירים והעלה חרס בידו ועל יסוד רעוע בנה יסודו. בתחלה כתב דעדיף יום הכפורים ואח"כ החליפו ביום הפורים משום מקרא מגילה ופרסומי נסא דבעינן עשרה ואין ראוי לסמוך על דבריו. אבל מה שראוי לסמוך עליו הוא דאנן קי"ל דאין מעבירין על המצות ואין חולק בזה כלל הלכך המצוה הראשונה שתבא לידו שאי אפשר לעשותה והוא חבוש בבית האסורים קודמת ואין משגיחין אם המצוה שפגעה בו תחלה היא קלה או חמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וזה פשוט מאד אצלי. דוד בן שלמה ן' אבי זמרא:

ושא_נס
הודעות: 1423
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: כינוי בעל נפש אם הוא לשבח או לגנאי ועוד תמיהה אח'

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' אוקטובר 29, 2018 11:50 pm

הגאון ר' יצחק פאלאג'י זצ"ל (תקע"ד-תרס"ז) בספרו יפה תלמוד ח"ג (אזמיר תר"ן) חולין ו א: "רש"י ד"ה אם בעל נפש אתה: אם אדם כשר אתה וכו'. נ"ב ובנדה דף י"ו ע"ב פירש רש"י: בעל נפש - חסיד, עיין שם. ועיין ביורה דעה סימן שס"ב סעיף ה'. ודוק. ועיין מ"ש לקמן בחידושי לנדה שם [ד"ה בעל נפש]".

ושם בנדה יו ב: "בעל נפש. פירש רש"י: חסיד, עד כאן. זכר לדבר (תהלים פ"ו [פסוק ב]) שמרה נפשי כי חסיד וגו'. ועיין בפירוש רש"י בחולין דף ו' ע"א ד"ה אם בעל נפש אתה . ובזוהר סדר שמות דף ג' ע"א: אמר רבי יצחק מאן דאיהו בעל נפש דמיכליה יתיר משאר בני נשא, או מאן דהוא אזיל בתר מעוי וכו', יעויין שם. דשמע מינה דבעל נפש נקרא מי שהוא נפש רחבה".

ורשום אצלי לברר מה שכתב אביו בספרו נפש כל חי מערכת ב אות כב דף ז ע"ב.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 786 אורחים