זה כמה פעמים שאני נפגש שהאלשיך מצטט בשם המדרש רבה דברים שאינם במדרש לפנינו
לרוב שינויי נוסח לא קריטיים
כעת נפגשתי בקריטי
איזה מדרש רבה יכול להיות שהיה לו דפוס/כתב יד.
המדובר בפרשת וירא (יח יב):
וזה אפשר כוונו רבותינו ז"ל בבראשית רבה באומרם בתר דסיבית תהי לי עדונין.
לפנינו בקטע שאמור להיות שם, כתוב כך:
יז [יח, יב - יג] ותצחק שרה בקרבה לאמר זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך ותצחק שרה בקרוביה לאמר ואדני זקן, אמרה האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטים נאים, ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה, תכשיטים, היך מה דאת אמר (יחזקאל טז) ואעדך עדי, האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה עידונים, האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה עידויין ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה, זמני, אלא ואדני זקן, רב יהודה אמר טוחן ולא פולט, אמר רבי יהודה בר' סימון אמר הקדוש ברוך הוא אתם מילדים עצמכם ומזקינים את חבריכם ואני זקנתי מלעשות נסים.
ולהוסיף, כי לשון האלשיך היא:
וזה אפשר כוונו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (מח כ) באומרם בתר דסיבית תהי לי עדונין. גם שאין לשונם ברור.
בלשון המדרש שלפנינו הכל ברור.