מחולת המחנים כתב:פרשת_דרכים כתב:יושב סתר כתב:אני חושב שבספרות החסידית ה"כבדה" אפשר למצוא את אוצר המילים המשעשע ביותר, שם זה משולב עם הרבה רצון לעשות את העסק משובש ובנוסף עם הרבה בורות בתחום הדקדוק, כך מאיפה שאתה לא מסתכל על זה זה יוצא מוצלח,
עכ"פ במהלך כל השנים שאני מרפרף בספרות הלא ברורה הזו יצא לי שהמילה שלוקחת את הכתר של כל המילים המסורבלות היא התחליף ל"אשה גויה", קבלו את ההגדרה: ערלית. נראה לי שיותר טוב מזה לא יכול להיות.
'ערלית' אינו שיבוש אלא דווקא חידוש לשון של העברית המודרנית, בהשפעת האידיש (ערל'טע).
(כלומר, דוגמא הפוכה של המגמה שציינת: שימוש בחידוש לשון 'מודרני', מבלי שהכותב עומד על מקורו.)
http://maagarim.hebrew-academy.org.il/P ... %AA&zman=5
הביטוי 'ערלית' נפוץ בספרי השו"ת, ומופיע למשל בשו"ת הרד"ך (בית י"ז) שלא היה לו קשר ישיר עם האשכנזים דוברי אידיש.
ויש לדון ממניתין נדרים דף ל"א ע"ב "קונם שאני נהנה לערלים, מותר בערלי ישראל, ואסור במולי נוכרים, שאני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל, ומותר במולי נוכרים. שאין הערלה קרויה אלא לשם נוכרים, שנאמר: כי כל הגוים ערלים וגו'", האם נשי גוים בכלל ערלים, וראיתי מביאים בשם הגר"ח מבריסק שכתב דנשים חשיבי בכלל ערלים.
ולהעיר מלשון התורה "וערל זכר", וב"ר פמ"ו "וכי יש ערל נקבה..."
וראה לאידך גיסא ע"ז כז. אי אשה לאו בת מילה או כמאן דמהילא דמיא ומוכיח שם מצפורה אשת משה.